את השם ” גוש עציון ” הרבה ישראלים שמעו בחדשות, אבל מעטים ביקרו באזור, שנמצא רק מספר דקות מירושלים.
מדובר במקום מרתק וחי עם הרבה היסטוריה מאחוריו.
בואו לבקר בקבוצת הישובים העיקשת ביותר בארץ ישראל.
קצת רקע – בשנת 1927, עלתה על הקרקע דרומית לירושלים קבוצה קטנה של עולים מתימן, אך ההתיישבות הראשונית לא צלחה בגלל קשיים חקלאיים וחיכוכים קשים עם האוכלוסייה המקומית.
ניסיון נוסף ב-1936 היה בסיוע שמואל צבי הולצמן.
לכבודו נקרא הקיבוץ החדש “כפר עציון” (Holz – עץ בגרמנית).
גם ניסיון זה לא צלח, בגלל המצב הבטחוני המעורער בארץ בתקופת המרד הערבי הגדול וחברי הקיבוץ חזרו לירושלים.
ניסיון שלישי החזיק מעמד יותר זמן – בשנים 43 ועד 48 הוקמו בסביבה ארבעה קיבוצים עם כ 450 איש סה”כ.
אך לא לעולם חוסן.
בשנת 1948, יום לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, נפלה גוש עציון בידי הלגיון הערבי (הירדנים) וכוחות לא-סדירים מקומיים.
הישובים נחרבו והיו בשליטת הירדנים עד שנת 1967.
יוצאי גוש עציון הקימו ישובים אחרים בצד הישראלי של הקו הירוק, אבל במשך 19 שנה הם ביקרו את הגבול והביטו ה”אלון הבודד” בצד השני של הגבול, שעומד בצומת דרכים של יישובי גוש עציון – העץ שהפך לסמל הרשמי של הגוש.
בשנת 1967, נכבש האזור במלחמת ששת הימים והתיישבות יהודית חזרה לגוש.
חלק מהמתיישבים היו דור ב’ למשפחות שעזבו בשנת 1948.
“האלון הבודד” הפך לאנדרטה לזכר ההתיישבות של לפני קום המדינה ואלו שנספו בנפילתו.
את הטיול שלנו נתחיל מהעץ הזקן שהוא בן 700 שנה.
מכאן, אפשר לצאת לטיול באורך “דרך האבות”, הידועה גם בשם “דרך ההר”.
זה היה ציר תנועה מרכזי בארץ, לצד דרך הים ודרך המלך והוא מתחיל במגידו ועובר דרומה דרך ירושלים וחברון לבאר שבע.
מקטע חשוב של הדרך השתמר כאן, בין ישובי הגוש.
כאן, לא רחוק מהישובים כמו כפר עציון ואלון שבות תוכלו ללכת בדרך שהלך בה אברהם אבינו בכניסתו לארץ.
בגלל חשיבותה של הדרך, הוקמו בעת העתיקה תשתיות רבות לאורכה של הדרך.
עד היום, התגלה מקווה טהרה ששימש את הנעים בדרך ואבן מיל רומאית, המציינת את המיל ה-12 מירושלים לחברון.
השביל נוח להליכה ועובר בגב ההר הציורי.
בגלל הגובה הרב, אפשר לבוא לכאן גם כדי ליהנות משלג שיורד פה בחורף לעיתים.
עוד אטרקציה שקרובה לכפר עציון היא “חוות ארץ האיילים”.
כאן, בתוך חורש טבעי יפהפה, תוכלו להנות מטיולי ספארי, פארק חבלים, טיולי אופניים, טרמפולינת בנג’י, מתקני מיני לונה פארק, פיינטבול, סנפלינג, קיר טיפוס ועוד.
מה עוד? טוב, יש כאן גם את מתקן האומגה החדש – 400 מטר של התרגשות בלתי פוסקת!
למי שמעדיף בילויים פחות אתגריים, יש בפארק את מוזיאון האספנות שמציג פרטי וינטג’ שונים, וכולל רכבי ואופנועי אספנות שונים.
תוכלו ללון בחאן שבמקום עם קבוצה או באוהלים מסודרים למשפחות. ניתן גם לקבל ארוחות בוקר וערב.
אם אתם מעדיפים להתלכלך מפירות מאשר להתלכלך בבוץ, תוכלו לבוא לקטיף עצמי בעונה.
בגלל גובה הישובים, צומחים כאן דובדבנים, פטל ותות עץ.
בחודש יוני, ניתן לבוא לכפר עציון לקטוף את כל המגוון המדהים הזה.
בחודשים יולי – אוגוסט, נשאר רק פטל, אבל ביננו – איפה עוד יש קטיף של פטל כ”כ טעים בארץ?
כמובן, הרבה מקוראיי הם מעל גיל 18 ומעדיפים את הפירות שלהם מותססים.
ביקב “גוש עציון” שבאפרת יודעים דבר או שניים על ענבים ויין.
אחרי הכל, שרגא רוזנברג מפעיל את היקב משנות ה-90.
כאן ישמחו לערוך לכם סיור ברחבי היקב והכרמים על ג’יפ או לארגן לכם ערב טעימות יין וגבינות.
תוכלו לקחת אתכם יין מסוגי קברנה, סוביניון בלאנק, קברנה פרנק ועוד.
יין הסירה שלהם, “האלון הבודד”, נמכר כ – Limited Edition בלבד.
מי שהגיע רעב, יוכל ליהנות ממיטב הדגים והמנות החלביות במסעדה שבמקום.
אם אתם דווקא אנשים של ליקר, תוכלו להגיע ליקב לביא ולבחור אחד מהליקרים.
איכות הליקרים ומגוון הטעמים פשוט מדהים – כאן יש ליקר שוקולד-תפוז, ליקר אספרסו, ליקר אוכמניות ועוד כל כך הרבה אופציות.
אני אופתע אם תצאו רק עם בקבוק יחיד!
אגב, ליקר השוקולד של היקב זכה במדליית זהב של פסטיבל Terravino היוקרתי בשנת 2007, אז אתם יכולים לראות את זה כהמלצה.
אלו רק ההיילייטס של אזור די רחב, במרחק נסיעה קצרה מירושלים. שווה להגיע ולגלות בעצמכם או כמובן לפנות אליי ואשמח להושיט לכם יד. ניפגש בדרכים!
לעוד טיולים באזור לחץ כאן
במאמרים הקודמים התרכזנו בראשי הממשלה, אנשים שהטביעו חותם על ידי זה שהגיעו למשרה הרמה ביותר בישראל. הפעם, הסיפור הוא על האיש שהיה צריך להיות יגאל אלון. זה שהיה כמעט. יגאל אלון תבנית נוף מולדתו אולי יותר מכל מי שנכתב...
בעבר, כתבתי מאמר על מאבקי הקהילה הלהטב"קית בישראל, על מוקדי התרבות של הקהילה ועוד. הגיע הזמן לדבר על הקהילה החיפאית. וגם על מוקדיה השונים ולמה בעצם אין יותר מועדונים של גייז בעיר? "משא האדם הלבן" בסוף פברואר של שנת...
מספרים שאחד הדברים הקשים במלחמה היא ההמתנה - וזה מה שעשו האבירים הנוצרים בחוף ארסוף - חיכו. אבל אני מקדימה את המאוחר - יש עוד זמן עד שנגיע לארסוף. בינתיים נבין מאיפה הגיע המסע הצלב הזה. קרב קרני...
