אומנות בגליל והגולן

יש הרבה סיבות לגור בערים הגדולות.

קירבה לשירותים, למקומות עבודה ובילוי ויותר אפשרויות בתחום התרבות והאמנות.

את חלק משוכני הערים האלו אולי תפתיע העובדה שאזור הגליל לא טומן ידו בצלחת בתחום האמנות.

בואו איתי לגלות את האמנים והאמנות ברחבי הגליל!

מוזיאון ההיתוך

נתחיל במפתיע מכל, אולי – בשטח המועצה המקומית התעשייתית תפן, דרומית לורד הגליל, הקים התעשיין סטף ורטהיימר את “המוזיאון הפתוח תפן”.

מדובר במתחם של ארבעה מוזיאונים צמודים שכוללים:

גלריה לאמנות המציגה תערוכות מתחלפות מיצירותיהם של אמנים ישראלים ואמנים מחו”ל,

“המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית” המכונה גם “מרכז מורשת הייקים”,

אוסף של כ-40 מכוניות קלאסיות, בבעלות בנו של סטף ורטהיימר

ו”מוזיאון אומנות התעשייה” המציג את התפתחות הכלים והמכונות לאורך ההיסטוריה.

על כרי הדשא בין המוזיאונים נמצא גן פסלים גדול ביותר, הכולל קרוב למאה פסלים שנבנו על ידי אמנים שונים. יצירות גליליות אמרנו כבר?

הפְסַלים נבנו במיוחד לגן והפָסַלים ביקרו במקום על מנת לתכנן איך היצירות תתכתבנה אחד עם השניה ועם הנוף הגלילי המאלף.

אנשי חזון ויצירות גליליות

כמובן, גן כזה הוא יוצא דופן, בכל קנה מידה, אבל גן לא צריך להיות גדול על מנת להרשים.

לדוגמה, “גן אלמונה” שנמצא בישוב ג’וליס, לא רחוק מציר עכו-כרמיאל, אינו גדול כלל ונבנה בשטח פרטי על ידי נאג’י עבאס, תושב הכפר, לזכר אביו וסבו, אבל קרוי על שם אשתו, שלדבריו משמשת השראה לגן.

הצמחיה, פכפוך המים ושירת הציפורים מנתקים אותך מהמציאות לרגע ונותנים את ההרגשה שעוד רגע, מאחורי העץ יגיחו להם אדם או חווה (אבל לא הנחש).

תוכלו לטייל בין מפלי מים, מזרקות, פסלים, וצמחייה מקסימה מכל העולם. הגן, שנקרא בעברית “גן תקווה ואמונה” בהחלט מצליח להעביר את שני המושגים באופן מלא.

עוד מקום שהוא פרי יצירתו של חזון של אדם יחיד הוא גן הפסלים של מאיר דודזון ז”ל.

במשך עשרות שנים, החל משנות ה-50, גידל דודזון גינת קקטוסים בחצר ביתו שבקיבוץ אילון, צפונית לעכו.

את הגן מילא בפסלים רצופי מוזאיקה שבנה בעצמו, פסלי טוטם מאיימים, דמויות אדם, מסכות, חיות ועוד.

הביקור, בהנחיית כלתו דליה, מרגיש אולי כמסע לתוך ג’ונגל, בו נמצאים שרידים של ציוויליזציה אבודה.

אנשי הברזל ואנשי האבן

חבר קיבוץ נוסף שתרם ממרצו ומכישרונו האמנותי הוא אריה אשכנזי, מקיבוץ הגושרים, לא רחוק מקריית שמונה.

הוא גדל והתחנך בקיבוץ משנות ה 50 ושם עבד כחקלאי עד גיל 38.

רק בגיל הזה, החליט להגשים את עצמו והלך ללמוד אמנות בתל-חי, כמו אימו המאמצת, הפסלת נעמי שינדלר.

הוא מפסל באבן דמויות אדם וחיה קלאסיות ופסליו המרשימים מפוזרים ברחבי הקיבוץ.

בשנות ה-90, יצר מייצג בו ארבעה פסלים של דמויות שחמט, בהשראת המצב המדיני והפוליטי של התקופה.

בנוסף לאלו, בקיבוץ הגושרים זורם פלג הגושרים, אחד הפלגים של נחל דן.

מפל שנמצא בסופו של הפלג מפעיל טחנת קמח משוחזרת ומקסימה.

צמוד לקיבוץ יושבת חורשת טל, שבה ניתן לבלות יום שלם ברביצה על דשא, פיקניק ושחיה במים שמגיעים ישירות מנחל דן.

נראה שקיבוצים מצמיחים אמנים ואמנות ואיתם מגיעות הרבה יצירות גליליות.

קיבוץ מרום גולן, בדרום-מזרח רמת הגולן, מתהדר בעבודותיו של יופ (יוהנס) דה יונג (Joop de Jong).

יופ הוא יליד הולנד, פרוטסטנטי שהגיע לארץ לשלושה חודשים בשנת 1973 ונשאר לתמיד.

הוא התחתן עם חברת קיבוץ והחל לבנות פסלים מגרוטאות ברזל כתחביב – תחביב שהפך למקצוע לאחר הפרטת הקיבוץ.

פסליו של האמן דורשים תשומת לב – בין אם אלו פסלים של נשר ונחש שנאבקים אחד בשני, אביר עם חנית שניצב בשער הקיבוץ או כלב עגול עם פרצוף חביב.

חלק מפסליו מוצגים על מדרונות הר בנטל הצמוד לקיבוץ. על ההר נמצא גם בית הקפה קופי ענן המפורסם, עם תצפית מרהיבה על כל האזור.

הנגיעה הנשית

בעוד אשכנזי עובד בעיקר באבן ודה יונג בגרוטאות הברזל, דליה מאירי הרב-גונית עובדת באבן, עץ, ברזל, פוליאסטר ועוד.

הפסלת, שלמדה בבצלאל ובחו”ל, משמשת גם מורה לאמנות במכללת אורנים, וה יצירות גליליות שלה הוצגו בארץ ובחו”ל במוזיאונים שונים וניצבים גם במרחב הציבורי בארץ ובמספר מדינות בחו”ל.

את הריכוז הגדול ביותר של פסלי החוצות שלה ניתן לראות בישוב בו היא גרה – יובלים – שנמצא לא רחוק מכרמיאל.

את הגן הקימה כחלק מפרויקט שיקום נוף שיזמה יחד עם בעלה. בגן מוצגים פסלים מאבן, ברזל ועץ שנבנו משנות השישים ועד היום.

אולי העבודות הייחודיות ביותר, לדעתי, הן אלו שבהם שרטטה האמנית בקווים דקים תבניות באבן.

זהו זה – די והותר לטיול אחד. אני בטוחה שעשיתי לכם תיאבון לטייל בגליל והגולן ולגלות עוד יצירות גליליות . איזה פסלי חוצות מעניינים וחשובים יש בישוב שלכם? ספרו בתגובות!

לעוד טיולים באזור לחצו כאן