היעד הוא הר העזאזל בלב מדבר יהודה – ממנו היו משליכים מדי שנה את השעיר לעזאזל ביום הכיפורים, על-מנת לכפר על עוונות עם ישראל. או הר מונטאר בערבית הוא ‘הצופה’, על שם התצפית המרהיבה מפסגתו. המילה מורכבת מעזז – עז, חזק, ואל – אלוהים. הבלשן נפתלי הרץ טור סיני קישר לעזי בר, לפי האבן עזרא “ואם יכולת להבין הסוד שהוא אחר מילת עזאזל, תדע סודו וסוד שמו, כי יש לו חברים במקרא, ואני אגלה לך קצת הסוד ברמז, בהיותך בן שלושים ושלוש תדענו”. יש לי עוד כמה שנים לחכות.. פירוש נוסף הוא שילוב שמות הנפילים עוזא ועזאל שהוא דמות מרתקת מאוד, בעל 7 ראשים, 14 פרצופים, 6 זוגות כנפיים – מוזכר בספר חנוך כאחד המלאכים/בני האלוהים שירדו אל בנות האדם, ולא הסכימו לחזור למקומם הטבעי. בגלל מעשיו של עזאל הושמד העולם במבול, הוא הושלך למערה מבודדת ושמו שונה לעזאזל.
ג’יפים בהר העזאזל
אשת הקיסר של ביזנטיון תאודוסיוס השני, בחורה כרזימטית בעלת שפע והשפעה, מאחר שהייתה בודדה מצאה את עצמה במרחב הארץ ישראלי עורכת מסע ומסיבות מיסטיות היא שומרת ומגנה על היהודים ויותר מזה – היא בונה את חומת העיר ירושלים. המוטיבציה של אאודוקיה לבניית החומה נבעה מהפסוק: “הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם” (תהילים פרק נ”א), שכן משמעות שמה היווני, אאודוקיה, הוא “המיטיבה”. חומה זו החזיקה מעמד במשך מאות שנים, וחרבה רק ברעידת אדמה בשנת 1033. ממנה נותנו לנו שרידים בדרום מזרח הר הבית, בדרום מערב הר ציון ולצד בריכת השילוח, שער שכן ושער הפרחים. בתמונה דיוקנה מוטבע. חומת אאודוקיה הייתה אחת הארוכות שידעה העיר. היא הקיפה את עיר דוד, הר ציון ואת כל מרחב העיר העתיקה של ימינו לפי מפת מידבא.
מה היא קשורה להר מונטר ? על פסגתו היא בנתה מגדל לאוטימיוס ממייסדי נזירות מדבר יהודה ולאחר מכן ייסדה את סבאס, על פסגת ההר מנזר בשם סכולאריוס. מנזר זה היה הגדול מבין המנזרים השיתופיים שבנה סבאס במדבר יהודה.
שקיעה בזמן המסלול
מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל מנזר סטלה מאריס על הר הכרמל הוא מנזר כרמליתי על צלע הכרמל המערבית שנקראת עד היום “הכרמל הצרפתי” ומשקיפה לים, המרחב בו ממוקם המנזר והאלמנטים סביבו מלמדים על שלבים רבים...
יש אנשים שלא צריכים שני שמות. מספיק לומר “מדונה” או “פרינס” כדי שיידעו על מי מדובר ובמקרים רבים – גם מה הם עשו. בעבר הישראלי, יש לנו מישהי כזאת – “רחל”, הידועה יותר כ”רחל המשוררת”. אחת המשוררות...
“רחוב שאנז-אליזה לא עושה לי את זה גם לא עם כל האורות ורחוב חיפאי הוא לא פריזאי אבל יש בו לא פחות יש סירות דייגים שעוגנות ברציפים כמו ברווזים באגם יש חולות מהים שהרוח משם תיסע לסיבוב בעולם רחוב העצמאות...
