לפני חודש, ראיתי פוסט ויראלי בפייסבוק. בזו הלשון: "לקשור את היציבות הנפשית שלי לחיית מחמד שאורך חייה הוא רק אחוז קטן מזה שלי? בטח, זה נשמע לי בריא!". ובכל זאת, אנחנו אוהבים את בעלי החיים שחולקים איתנו את...
תל ערד מזוהה לדעת יוחנן אהרוני וחוקרים אחרים עם ערד המקראית הנזכרת כעיר כנענית חזקה בנגב המזרחי, שלא ברור אם נכבשה על ידי שבטי ישראל.
הממצא הארכאולוגי בתל מתחלק לשתי תקופות עיקריות: הממצאים בעיר התחתונה הם מתקופת הברונזה הקדומה בלבד, ותל המצודות ובו שרידים מתקופת הברזל ועד התקופה הביזנטית.
עם העלייה בשימוש בברונזה לייצור כלים ותופעת העיור בשני המרכזים העיקריים של העולם העתיק – מצרים ומסופוטמיה.
תקופת הברונזה הקדומה בין התאריכים 3100-2950 לפנה”ס – היה יישוב פרזות כפרי.
האוכלוסייה התגוררה במערות טבעיות ובנקיקים, נמצאו מעט שרידי בניה.
העיר הוקפה בחומה בצורה באורך כ-1,200 מטרים.
שינוי אקלימי הוא ההסבר לסופו של היישוב מתקופת הברונזה הקדומה.
בתקופת הברונזה הקדומה, הייתה ערד עיר גדולה ומפותחת, ששמשה כמרכז עירוני מסחרי ומנהלי.
בהיעדר מקורות מים שיתמכו בצרכי החקלאות, נאלצו החקלאים להסתמך על גשמים.
הנדסו מערכת מים שניקזה את מי הגשמים מהרחובות אל מאגרים בחלק הנמוך שבמרכז העיר וכך התקיימו למעשה.
אחד הממצאים שנראה בסיור הוא בית המכונה “הבית הערדי”, ולו מבנה ייחודי שאף מהווה אב טיפוס לבניינים דומים מהתקופה שנמצאו באזור.
השכבה חרבה בשרפה בהתקפת אויב.
יציבות האוכלוסייה לאורך מספר מאות שנים מעלה את ההשערה שהאקלים בבקעה בתקופה היה אקלים לח יותר מאשר האקלים כיום.
אבל יש האומרים שלא מזג האוויר הוא זה שפגע בהמשכיות של ערד, אלא השתלטות מצרים העתיקה על חצי האי סיני.
פגיעה בסחר הנחושת של ערד וכן זעזועים פוליטיים ברחבי ארץ כנען אשר גרמו לחדירת אוכלוסיות חדשות.
בראשית התקופה הישראלית, נבנה בראש הגבעה יישוב מפורז שבמרכזו במה ומזבח – מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות.
במאה ה-10 לפנה”ס, נבנו באזור שש מצודות ישראליות מרובעות.
במצודה שבראש התל, נמצא מקדש ישראלי “יהוויסטי” כלומר אלוהי ישראל.
שחרב מאוחר יותר על ידי המלך חזקיהו בעת הרפורמות הדתיות שהנהיג.
כשעולים למגדל, ניראה היכל גדול ואולם קטן. שבו נמצאה מצבת אבן במרכז האולם. מסביב למקדש נמצאו חריטות עם שמות הכהנים.
תכשיטים! האתר הכיל כלים עדינים עשויים מעצם, וכן תכשיטים וחרוזים רבים העשויים צדפים שונים אבן אודם וחרס.
מקור הצדפות והאבנים הוא מיבוא.
אבל אפשר אולי להניח שהתכשיטים עצמם יוצרו בערד.
חותמות – באתר נמצאו חותמות גליל וחותמות טביעה מרובות.
נמצאו גם חותמות שהכנתן לא נשלמה!
החותמות עשויות מאבן קירטון מקומית. זו עדות לתעשייה מקומית מפותחת.
בורסקאות – נמצאו מקרצפים מצור לווחי.
הביקור פחות מתאים בימי הקיץ!
לפרטים נוספים צרו קשר.
בואו איתי לגלות מחדש את ערד
לפני חודש, ראיתי פוסט ויראלי בפייסבוק. בזו הלשון: "לקשור את היציבות הנפשית שלי לחיית מחמד שאורך חייה הוא רק אחוז קטן מזה שלי? בטח, זה נשמע לי בריא!". ובכל זאת, אנחנו אוהבים את בעלי החיים שחולקים איתנו את...
בהיסטוריוגרפיה של הציונות, נהוג להתרכז בעלייה השנייה. זה מובן למה – הרבה מהאתוס הציוני נובע מהעלייה הזו – העבודה העברית, הרוח חלוצית, תנועת ההגנה שהפכה לימים לצה”ל ועוד. אבל ההתיישבות היהודית לא החלה שם. היא החלה בתנאים הקשים...
לוקיישן שבהחלט שווה להכיר לוד העתיקה נוסדה לפני 8000 שנה. בתוקפה הרומית זכתה לכינוי “עיר האלוהים” אשר נבנו בה מקדשים מפוארים עשירים בפסיפס, אבן ושיש. לוד המשיכה להתפתח עם השנים והפכה להיות מרכז חשוב בעיקר בתקופת המנדט...