מה עוד לא אמרו על זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי?
הוא היה מנהיג, סופר, משורר, מתרגם, פובליציסט ונואם, מראשי היהדות הליברלית ואולי האידיאולוג החשוב של התנועה.
הוא גם זכה בכינוי "החייל הראשון ליהודה", על פועלו לגיוס יהודים לשורות הצבא הבריטי, ששיחרר את ארץ ישראל מידי התורכים.
את רוב-רובם של הדברים הוא כבר הספיק לעשות לפני שהגיע לארץ עם הבריטים, בשנת 1918.
אנחנו נתמקד בפועלו בארץ.
לוטננט ז'בוטינסקי בצבא של הוד מלכותו הגיע לארץ יחד עם החיילים היהודים הגדוד ה-38 של קלעי המלך.
חלק מהזמן, הוא היה בתפקיד קצין מקשר במחנה סרפרנד (צריפין).
במחנה נשארו מספר מבנים מהתקופה הבריטית, בהם המרכז המסחרי של הבסיס, קסרקטינים ועוד.
באופן מפתיע, עוד מעט נוכל לבקר במקום, עכשיו כשרוב הבסיס עתיד להתפנות ובניינים היסטוריים של הבריטים ושל צה"ל יעברו שימור!
אגב, שחקרתי על הבסיס, גיליתי כתבה מרתקת של מעריב מ-48' "סרפנד נכבשה בתכסיס טרזן",
בה מסופר על חיילי צה"ל שהתנודדו על חבלים וכך חדרו לבסיס, מעל שדה מוקשים בריטי, אחרי שאלו התפנו.
איזה צ'יזבט שווה!
חזרה ללוטננט ז'בוטינסקי
הוא כבש בראש פלוגה את גשר אום א שרט (אחת ממעבורות הירדן, דרכן נכנסו בני ישראל לארץ המובטחת),
וחייליו החזיקו את הגשר עד שכוחות אוסטרליים באו להחליפם.
שליטה בגשר הייתה חשובה לכיבוש עבר הירדן.
מי שמבקר במקום, יכול לבקר ולראות מבני בוץ ששרדו בחירבת אום א-שוע'ט הסמוכה.
לגדוד זוכרים חסד ראשונים בארץ – לא רחוק מאום א שרט הוקם מושב נתיב הגדוד, לכבודו.
במושב מגדלים עצי ארגן שמזרעיהם מפיקים את שמן הארגן, שמיוחסות לו סגולות רפואיות וקוסמטיות רבות.
גם ז'בוטינסקי זכה לכבוד על פועלו למען הגדודים העבריים
במוזיאון הגדודים במושב אביחיל, מוצג פסלו, מעשה ידו של הפסל נתן רפופורט, לצד פסלו של טרומפלדור.
בית הגדודים באביחיל
ייחוס: מצילומי יהודית גרעין-כל
בשנת 1920 פרש ז'בוטינסקי מהצבא, אך כאן לא הסתיימה תרומתו הצבאית ליישוב.
ב-4 לאפריל, 1920, נחגג החג "נבי מוסא".
המון זועם יצא מהמתחם במדבר יהודה וירושלים והצטרפו אליו ערבים נוספים, בהם גם נוצרים.
בשלב זה, ראו הערבים את עתידם כחלק מסוריה הגדולה ושאפו להצטרף אליה.
אנשי משפחת חוסייני, בהם חאג' אמין, המופתי של ירושלים וראש עיריית ירושלים, שלהבו את ההמון עוד ועוד.
בגלל אוזלת יד בריטית ולמרות ניסיונם של כוחות היישוב להתערב, כמה יהודים נהרגו,
המונים נפצעו והתרחשו מקרים רבים של אונס וביזה במה שנקרא "מאורעות תר"פ".
בשכונת "שער החטא" (באב אל חוטא, חלק מהרובע המוסלמי) היה מקרה אונס של שני אחיות.
היום, שוכן במקום כולל "ורשה" וקהילה צוענית קטנה.
ישיבת תורת חיים הוצתה.
גם לאחר תר"פ לישיבה יש סיפור מעניין – תשמישי קדושה וריהוט הישיבה שרדו את השלטון הירדני של 48'-67',
מכיוון ששכן ערבי של הישיבה בנה קיר מסתור והחביא אותם.
בשנת 67', קצין מודיעין בשם חיים הרצוג קיבל את המפתחות למקום מידי אותו שכן.
ישיבת עטרת כהנים יושבת בקומה השניה של המבנה היום ובקומה הראשונה – בני אותה משפחה ששמרה על הישיבה כמעט עשרים שנה.
ישיבת תורת חיים, פרעות תר"פ.
מקור: הספר: שבתי זכריה, ירושלים הבלתי נודעת, הוצאת בית אל, ירושלים 1998.
ז'בוטינסקי התריע לממשל הבריטי מבעוד מועד על אפשרות הפרעות וכשנראה שאלו מתעלמים מאזהרותיו
ארגן כוח מגן שכלל חיילים משוחררים של הגדודים העבריים.
בגלל הבריטים, חוסר בנשק וזמן התארגנות קצר, הייתה להם השפעה מועטה על מהלך הדברים, אבל הם בכל זאת הצליחו לפנות מאות יהודים מאזור האסון.
ז'בוטינסקי נאסר ביום השלישי לפרעות ואיתו 19 חברים בכוח ההגנה באשמת ביזת רכוש, הפרת סדר ואונס.
אנשי היישוב היהודי פחדו מגזר דין מוות ויצאו להגנתו.
הוא אכן נשפט לחומרה – 15 שנות עבודת פרך, אך שוחרר כשהשלטון הצבאי בארץ התחלף לשלטון אזרחי, בהנהגת המושל הרברט סמואל.
תאו של ז'בוטינסקי במוזיאון כלא עכו מוקדש למאסרו ופועלו.
בזמנו בכלא, ז'בוטינסקי שבת רעב כהצהרה פוליטית וגם תירגם את "הקומדיה האלוהית" של דנטה לעברית.
זאב ז'בוטינסקי בחצר כלא עכו.
ייחוס: מכון ז'בוטינסקי בישראל
המשך פועלו בארץ היה אידיאולוגי
הוא שאף להקמת כוח צבאי גלוי בניגוד לדעת הזרם המרכזי, שהקים את ההגנה ככוח סמי-מחתרתי.
הוא גם התנגד לקשר בין ציונות לסוציאליזם, אם כי משנתו הכלכלית מורכבת יותר מסתם "קפיטליזם".
על הרקע הזה הוא הסתכסך גם עם אנשי השמאל, בראשם בן גוריון וגם עם שלטונות המנדט.
לא עזר גם רעיון ה"הרוויזיה" – בחינה מחדש של המוסדות הציוניים – שדרש ז'בוטינסקי.
הוא נסע ברחבי אירופה וקידם את הרעיון הציוני, לשיטתו.
כך, בעיר ריגה, לטביה, הוקם הארגון ה"בית"ר" – "ברית על שם יוסף טרומפלדור".
זה היה ארגון עם נופך צבאי, ששאף ליצור יהודי חדש – חזק וגאה.
בחו"ל הוא שימש כסוג של עתודה של הכוחות הרווזיוניסטים בארץ
חלק מהעליה הבלתי-לגאלית שהביאו בית"ר מחו"ל היו אנשים עם אידאולוגיה ברורה וחדורי מטרה.
דגלי בית"ר מקיני התנועה השונים מוצגים בתערוכת הקבע במכון ז'בוטינסקי.
בתל אביב אחת מהתרומות של בית"ר לישוב הייתה הקמת "אגודת יורדי ים זבולון", כדי להכשיר ימאים יהודים, בין השאר לצורך העפלה.
"בית זבולון" עדיין עומד על כנו קרוב לשפך הירקון ומשמש לשיט סירות, עד היום.
שיט היסטורי בירקון, מישהו?
בית-ספר ימי זבולון ביה"ס הימי הראשון בארץ ישראל נוסד 1928 (מימין, הבית האדום, הירקון 123 ת"א)
מקור
ז'בוטינסקי היה נואם מוכשר וכדי לשמוע את נאומיו התקבצו מספר רב של אנשים – תומכים ומתנגדים
אחרי מאורעות תרפ"ט, נאם בתל אביב בפני 6,000 איש הטיח ביקורת חריפה נגד הויתורים לערבים ומדיניות ההסתדרות.
אחרי שנסע לחו"ל לגיוס כספים – נשללה ממנו אשרת כניסה לארץ על ידי השלטונות הבריטים.
הוא לא חזר לארץ, עד מותו בשנת 1940.
תרומתו האחרת היתה בכתיבתו – מאמריו הופיעו במספר עיתונים בארץ.
בשנות ה-20, הופיעו מאמריו רבי ההשפעה בעיתון "הארץ".
וגם במספר עיתונים רווזיוניסטיים – שהיו קיימים אז בארץ
"חזית העם", "המשקיף" ו"הירדן".
שני הראשונים היו מזוהים עם הקיצונים שרווזיונסטים, בהם אב"א אחימאיר, מקים "ברית הביריונים".
"המשקיף" נרדף על ידי הבריטים ונדד מרחוב הרכבת 14 בתל אביב, ובהמשך עבר לרחוב צ'לנוב 2.
אגב, ממש מול המערכת ברחוב הרכבת עמדה רכבת תל אביב הישנה.
היום נשאר רק "בית המכס" הבריטי, בו כתובות המציינות את זה באותיות קידוש לבנה, בשלוש שפות.
שם נמצא גם "בית הדר", בניין המשרדים הראשון שנבנה בתל אביב.
הוא דוגמה לבנייה בינלאומית קלאסית, עם חזית עגולה.
המבנה מכיוון מערב. בחזית הדרומית נראה הכיתוב "בית המכס" בשלוש שפות
מקור: Mark
לאחר מותו, רצו להעלות את עצמותיו של ז'בוטינסקי לארץ, ובן גוריון התנגד – "אין אנו זקוקים לעצמות".
רק בשנות ה-60', רה"מ לוי אשכול אישר את העלאת עצמותיו לארץ, עם עצמות רעייתו.
במסע ההלוויה השתתפו עשרות אלפי אנשים.
ארונו הוצב, בין השאר, לצד האנדרטה לזכר דב גרונר, אחד מעולי הגרדום של האצ"ל.
פסלה של חנה אורלוף – אריה בריטי גדול נאבק באריה קטן.
מקור: Amoruso
ז'בוטינסקי ואשתו יוענה קבורים בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
כתביו, כמו גם כל הגיליונות של עיתון "הירדן" שמורים במכון ז'בוטינסקי במצודת זאב בתל אביב, כנכס ומגדלור, לדורות הבאים.
בחודש שעבר יצא לנו לדבר על שכונת פלורנטין, השכונה התל-אביבית של יפו. כזכור, יהודי סלוניקי, חלקם סוחרים, התיישבו בשכונה ונתנו לה אופי שאיתגר את האשכנזיות השלטת של תל אביב המתפתחת. אנחנו יודעים איפה הם גרו ואיך חיו,...
אלרואי בתפר בין גליל לכרמל, בעקבות רכבות, מסילות, צמחיית נחלים ומעיינות ישנו מסלול קסום באווירה פסטורלית לכל המשפחה! המסלול אינו מעגלי ודורש השארת רכבים בנקודה בסוף המסלול, אלא אם כן חוזרים באותה דרך. פארק המסילה - רכבות ופיקניקים...
ראשונה, בסדרת כתבות על המעיינות בגולן, נתרכז במרכז הרמה ונבקר ברבים מהמקומות שהטבע בירך במים זורמים באזור. מעיינות במרכז רמת הגולן לא רק לקצינים נתחיל באחת מבריכות הקצינים המפורסמות. הם נקרא כך בגלל שלפני ששת הימים שימשו הבריכות לרחצת קציני...
