בית הקברות טרומפלדור

קשה להתחרות בבתי קברות בכמות ההיסטוריה למטר מרובע.

בין בתי הקברות בארץ,

קשה להתחרות בית הקברות טרומפלדור

עם רשימת האישים שעיצבו את העיר והמדינה,

מבחינה לאומית, תרבותית ועירונית.

היום, בית הקברות מוכר יותר בשם בית הקברות טרומפלדור,

על שם רחוב טרומפלדור לו הוא צמוד.

בואו לגלות אנשים וסיפורים בלב תל אביב.

רוקח – תמונה משפחתית

פעם, לפני כמעט מאתיים שנה, נוסד בית קברות ליד העיר יפו.

רק לא יותר מידי ליד, כן – בכל זאת,

אלו היו ימי כולרה והיה צריך להרחיק את המתים מהחיים,

על מנת לשמור על בריאותם של אלו האחרונים.

לשם שינוי, העות'מאנים כאן בתפקיד חיובי

הם אלו אסרו לקבור את מתי המגפה בבית הקברות היהודי של יפו

ושמעון רוקח, ממייסדי נווה צדק, קנה קרקעות וייסד בית קברות חדש בשנת 1902.

שני הקברים הראשונים נחפרו במרחק רב אחד מהשני, כדי ליצור עובדה בשטח.

סוג של "חומה ומגדל", בגרסת חברה קדישא.

עם השנים, "פאתי יפו" הפך ל"מרכז תל אביב".

בית הקברות טרומפלדור ממרפסת אחד הבתים ברחוב
יוצר: Ori~

קצת על רוקח, האיש שהקים את נווה צדק.

בניגוד לחלק הארי של ציונים בני זמנו,

הוא נולד דווקא בארץ – בירושלים,

למשפחה שיכולה לספור את ייחוסה לרב החסידי הרב אלעזר רוקח,

שעלה לארץ באמצע המאה ה-18.

כשהיה תורה של יפו לצאת מהחומות,

רוקח השתמש בדוגמתה של ירושלים והקים אגודה שיתופית שבנתה את השכונה החדשה בשנת 1887,

שנים רבות לפני שכונת בית וגן, הגרעין של תל אביב.

האגודה הקימה גם את בית החולים היהודי הראשון ביפו (בית החולים שער ציון)

ואת הספרייה הראשונה בעיר – ספרייה המוכרת כיום בשם בית אריאלה.

שמעון רוקח בשנות ה-20
מקור: הארכיון הציוני

הוא אינו היחיד במשפחה שנכנס לספרי ההיסטוריה.

בנו, ישראל רוקח, האיש והמחלף,

היה ראש עיריית תל אביב בין השנים 1936 ל־1952,

שנים של צמיחה חסרת תקדים של העיר והיה שר הפנים של המדינה הצעירה, לאחר מכן.

בנו השני, יצחק רוקח, היה מחלוצי ומנהיגי ענף ההדרים בישראל וממקימי המועצה לשיווק פרי הדר.

כל בני המשפחה, האב הבנים, מצאו מנוחה נכונה בבית הקברות הישן.

פורטרט, ראש עיריית תל אביב יפו, ישראל רוקח.
מקור: אוסף התצלומים הלאומי

זוכרים את האיש על הסוס

עוד מייסד חשוב שקבור כאן הוא מאיר דיזנגוף

ראש העירייה הראשון של תל אביב ואשתו צינה.

על דיזנגוף דיברנו במאמרים קודמים,

אבל אפשר להזכיר שהיה ממקימי השכונה "אחוזת בית"

וראש ועד השכונה כשזאת הפכה ליישוב נפרד מיפו – תל אביב העברית.

בעבר, ביקרנו ברחוב רוטשילד, בו מוצב פסלו הרכוב.

קבר מאיר וצינה דיזינגוף
צילום ציון שושי

ממש צמוד אליו קבור מקס נורדאו –  ממייסדי התנועה הציונית,

הוגה חזון "יהדות השרירים" – הרעיון שיש צורך לחנך יהודי מסוג חדש,

בעל עוצמה נפשית וגופנית, שבכוחו להגשים את יעדי הציונות.

הוא נפטר בשנת 1923 בפריז

אך עצמותיו "עלו" לארץ שלוש שנים מאוחר יותר ושוכנו במוזולאום שנבנה לכבודו

מחזה נדיר בבית הקברות שקשה לפספס.

קבר מקס נורדאו
צילום ציון שושי

תהילת עולם ופרחים טריים

עוד אדם שתרם רבות לחינוך הנוער העברי הוא ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן

הוא ואשתו פניה הקימו את "הגימנסיה העברית",

מוסד חינוכי ראשון שכל התכנים בו היו בעברית.

לימים, שמו שונה ל"הגימנסיה העברית הרצליה",

ששכנה בבניין שאינו ייחודי ולא זכה לשימור.

יהודה לייב היה למנהל המוסד החינוכי.

תוכלו לראות את חזית הבניין בתבליט מרשים על קברם המשותף של בני הזוג מטמון-כהן.

ד"ר מטמון-כהן גם היה ממקימי עיר-גנים חדשה לצד תל אביב – רמת גן.

קבר יהודה לייב ואשתו
צילום ציון שושי

דבר נוסף שעזר לפיתוח המילה העברית הם המשוררים העברים הראשונים של הציונות.

את קברו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, קשה לפספס

זהו בלוק אבן ענק בצורת קוביה ועליו

באותיות קידוש לבנה, המילים "ח.נ. ביאליק".

אין מה להוסיף.

קברו של חיים נחמן ביאליק
מקור: Eman

אליו הצטרפו ברבות השנים, אנשי תרבות רבים,

בהם שאול טשרניחובסקי,

הסופר ש. בן ציון ובנו נחום גוטמן,

אחד העם,

אריק איינשטין,

אפרים קישון

ושושנה דמארי.

המצבה של שושנה דמארי בנויה מאבן חלולה שנותנת הרגשה של משהו אורגני ולי נראית כדומה ללב אנושי, אולי.

כל אחד מהקברים שהזכרתי מהווה מקום עלייה לרגל של מערצים מושבעים ולא פעם אפשר לראות פרחים טריים על הקברים.

קברה של שושנה דמארי
צילום ציון שושי

הניסים והגיסים ב בית הקברות טרומפלדור

בבית הקברות יש מצבות ייחודיות נוספות,

בהם קברה של לאה שפירא המעוצב בצורת קבר רחל  וקברה של בת שבע גולדשטיין,

אחותה של רחל המשוררת, עם תבליט כלי הנגינה לירה על קברה.

אברהם מלניקוב, פסל שעיצב את ה"אריה השואג" המפורסם,

עיצב את קברה של חיה נובומייסקי בצורה כללית של איש אָבֶל.

בין קברים רגילים למראה עומדת גם פירמידה דקה שרואים למרחוק.

קברה של בת שבע גולדשטיין
צילום ציון שושי

כמובן, זו לא כל הרשימה המלאה של האישים שקבורים כאן.

רבים מראשי העירייה של תל אביב נמצאים כאן,

בזמן ששמם מעטר רחובות ברחבי העיר.

בניגוד למקובל, ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת, בחר להיקבר כאן.

הוא היה אחד מ"ארבעת הגיסים"

קבוצה לא פורמלית של אנשי ההגנה שהיו ל"מועצת הבטחון" של הארגון.

שני "גיסים" נוספים – דב הוז ואליהו גולומב קבורים באותו בית הקברות והאחרון,

שאול אביגדור, קבור בבית העלמין כנרת, עליו דיברנו קודם.

תרומתם ליישוב העברי היתה קריטית ואמרו שהוא הגיע לאן שהגיע בזכות "הניסים והגיסים".

קבר משה וציפורה שרת
צילום ציון שושי

כמו כל בית קברות, גם כאן עדות לטרגיות.

עבור בית הקברות טרומפלדור,

העדות היא קבר אחים של הרוגי פרעות תרפ"ט וקבר אחים של הרוגי פרעות תרפ"א.

אל לנו לשכוח אנשים שנסחפו בזרמי ההיסטוריה,

אם לא בשם,

אז לפחות בפרח או אבן על מצבה.

קבר האחים
צילום ציון שושי

כרגיל, קצר הנייר מלהכיל את כולם.

אני מקווה לבקר את בית העלמין הזה איתכם ולספר את סיפורו.

אחרי הכל, אנשים לא משאירים אחריהם אבנים

הם משאירים מאחוריהם סיפור.

לעוד טיולים באזור בית הקברות טרומפלדור