שאלו פעם את מטפס ההרים האגדי, ג'ורג' מאלורי, למה הוא רוצה לטפס על הרים. הוא ענה "כי הם שם". ובאמת, אין סיבה יותר טובה - אבל יש סיבות נוספות ומעניינות! היום נתחיל בסדרה קצרה של מאמרים על הרים ברחבי...
מרתק אצלנו בצפון.
רק מספר קילומטרים בודדים מחיפה, חיה ובועטת לה עיירה מתפתחת, טירת הכרמל.
זו מושכת אליה מבקרים ותושבים חדשים כאחד.
בואו ונגלה את הפנינות הנסתרות של העיר היפה הזו!
טירת הכרמל נמצאת כאן, בשמות שונים, כמעט 1,700 שנה!
אולי מהתקופה הביזנטית או אפילו מאז התקופה התלמאית, כלומר מיד אחרי כיבושיו של אלכסנדר מוקדון.
כך לפחות מעידים ממצאים שנחפרו בשטח היישוב בשנת 2017.
הצלבנים קראו למקום "סנט יוהאן דה־טירה".
ותוכלו לראות שרידים של מצודה צלבנית, עם תוספות מאוחרות, בקצה רחוב מעלה נוף.
אם יורדים קצת מהכביש הראשי ומחפשים.
ליד ההריסות יש מספר מערות.
עד 1948 היתה במקום עיירה בשם א-טירה אל-לוז, (טירת השקדים, או פשוט "טירה".)
בין חיפה הקטנה לבין טירה הייתה יריבות.
בשנת 1855, הסופרת מרי אליזה רוג'רס היתה עדה להתקפה של אנשי טירה וכפרי הסביבה שעלו על חיפה וגורשו מהמקום רק בתגבורת העות'מאנית.
בזמן המנדט, ערביי טירה לקחו חלק פעיל במאבק נגד ההתיישבות הציונית וסיכנו את התחבורה היהודית לחיפה.
היישוב נכבש בשנת 1948, תוך לחימה מול הכוחות העיראקיים שהתבצרו בכפר. התושבים פונו מהמקום וחלק מבתי הכפר נהרסו בלחימה.
עד היום שרדו מספר מבנים ששינו את יעודם – כך, המסגד המרכזי של א-טירה, שהפך לבית כנסת "אם הבנים" ברחוב הפלמ‘‘ח.
תוכלו לראות את הקמרונות היפים של המבנה כשתבקרו במקום.
בנוסף, בניין המשטרה היה ביתו של המוח'תאר עבד אללה סלמאן.
ואחד מבנייני בית הספר שיפמן היה פעם בית הספר של העיירה הערבית.
מיד לאחר המלחמה, בבתים הנטושים שיכנו עולים ולידם הוקמו יותר מאוחר מעברות.
מאז ימי "העלייה ההמונית" של אחרי קום המדינה, שינתה טירה את פניה לחלוטין.
חוץ מהבתים שהזכרנו, נשארו מעט מאוד בתים מתקופת המנדט.
בעשור האחרון, נמצאות בשלבים שונים של תכנון ובנייה שתי שכונות חדשות.
שכונת החותרים ויחידות דיור נוספות על שטחו של בסיס התובלה של צה"ל שהחל להתפנות בשנת 2017.
בטירה המודרנית יש מספר אטרקציות מרתקות.
אני רוצה לספר על הכי ייחודית קודם כל – "בית הכנסת המרכזי לעולי קווקז – בית תנחום".
בית הכנסת נבנה בתחילת שנות האלפיים להנצחת תורמים ממשפחת גיללוב – תנחום, שנרצח במוסקבה בשנת 2003 ובנו, שנרצח ב 2004.
חלק מהפריטים המפוארים, לדוגמא דלת הכניסה המהממת והויטראז'ים נוצרו בחו"ל ובית הכנסת הותאם למידותיהם של הדלתות והחלונות האלו.
רק על הדלת המוזהבת, שנבנתה באינדונזיה, עם תבליט של בית המקדש, אפשר לכתוב מאמר שלם.
אפשר גם לפרט על 19 חלונות הויטראז' (שנים עשר השבטים ושבעת המינים, הקלאסיקות של עיצוב בבתי כנסת מושקעים, לא חשוב העדה).
מתקן נטילת הידיים הגיע דווקא ממרוקו, אבל יש גם פריטים מאוסטריה והודו.
תחת הכיפה המרכזית, בה משובצים חלונות קטנים שנותנים אור טבעי לחזן, נמצאת במה שנבנתה לפי מסורת יהודי הקווקז.
על הכיפה מצויר סולם שעולה השמימה.
המקום שווה סיור מיוחד משלו, גם בגלל המרכז הבינלאומי למורשת יהדות קווקז, שנמצא במקום.
הזדמנות להצצה לחיי הקהילה המיוחדת הזו.
כל טיול עירוני חייב לכלול טבע עירוני לדעתי.
וכאן טירת הכרמל מציעה לנו את פארק נחל גלים, שהיום אפילו מתרחב באדיבות קק"ל.
הפארק כולל פינות ישיבה, מתקנים טיפוס לילדים וגם מבוך ירוק שתוכלו לאבד ולמצוא את עצמכם בו.
ממש לא רחוק מההמולה העירונית.
יש גם מתקן שנראה כמו שילוב בין בולדר לכוורת, שילדים ייהנו ממנו ומזרקות שפועלות בקיץ בעיקר.
מי שרוצה לצאת לשטח, יכול לבחור ולטייל בעין קדם ומערת אורנית.
טיול שאני אוהבת מאוד ויצא לי להדריך בכיף מספר רב של פעמים.
מצדו השני של ההר, יש את הים, או יותר נכון את קיבוץ החותרים, ממש על חוף.
כיף לטייל במקום.
למצוא את הנקיק שדרכו זורם נחל גלים, עד שנשפך לים ולראות את האנדרטה הברוטליסטית לכבודו של סא"ל זאביק אילון.
הוא שירת כמג"ד במלחמת ששת הימים ונהרג בתאונה בסיני לאחר המלחמה.
האנדרטה מייצגת גל המתנפץ על החוף, הישג מרשים של הפסל יצחק שמואלי ומשהו שלא קל לבצע באופן אבסטרקטי בבטון.
גם טירת הכרמל עצמה זוכרת את הנופלים שלה.
ברחבת בניין העירייה, ברחוב העצמאות הוקמה האנדרטה על בימת אבן טרפזית שחורה.
החלק המרכזי באנדרטה הוא פסל כהה מחלקי ברזל, המעוצב כקסדת לוחם הפוכה וקרועה, הנתמכת על מה שנראה כחלקי נשק.
האנדרטה מנציחה 77 מבני העיר שלחמו למען הארץ ונפלו למען המדינה והיא פרי עמלו של הפסל יוסף שאלתיאל.
בנוסף, יש בעיר חורשה לזכר הנופלים, בה שתלו עץ לזכר כל חלל.
כל פעם כשאני באה לטירת הכרמל, אני מופתעת מחדש מהצמיחה ורמת העניין בעיר המתפתחת הזאת.
לכן אני בטוחה שבפעם הבאה שאבוא, אמצא עוד אטרקציות מרתקות.
וגם אכתוב לכם עליהן!
שאלו פעם את מטפס ההרים האגדי, ג'ורג' מאלורי, למה הוא רוצה לטפס על הרים. הוא ענה "כי הם שם". ובאמת, אין סיבה יותר טובה - אבל יש סיבות נוספות ומעניינות! היום נתחיל בסדרה קצרה של מאמרים על הרים ברחבי...
ימת הגליל, או בשמה הנפוץ יותר בארץ – הכנרת – היא אגם המים המתוקים הטבעי הגדול בישראל. בגלל המרכזיות של הימה, בני אנוש התיישבו לחופה מתקופות פרהיסטוריות. אחת התקופות שהשאירו חותם רציני על סביבת הכנרת היא סוף...
מבצר נמרוד, על שם הגיבור כיום, קרוי המבצר על שם הגיבור התנ”כי נמרוד. בזמן שלטון העות’מאנים בארץ ישראל. שמו הקדום של המבצר, קלעת א-צביבה – משמעות המילולית של השם – “המזנקת אלי ציד”. יש אלו הגורסים כי מקור...