נוסטלגיה של נחלאות

אשמח את תשתפו את חבריכם:

נחלאות הוא כינוי ל-32 שכונות צפופות שמחוברות זו לזו ונמצאות במרכז העיר ירושלים.

רובן נבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 עם היציאה מן החומות,  לאמצע המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי.

בתי גורל

שכונה תימנית קטנה בת 12 דירות למגורים, והדירה ה – 13 נבנתה עבור בית כנסת שנקרא בשם השכונה.

את בית הכנסת נראה בקומה שניה, והבתים מסביב לרחבה הקטנה אלו “בתי גורל”.

בבית כנסת זה מתפללים בנוסח התימני – בלאדי.

השכונה נבנתה בשנת 1885 עבור מספר משפחות תימניות שהתעקשו לגור במרכז העיר. התורמים והמסייעים היו יוסף נבון ו – ר’ מרדכי אדלר מלונדון.

שם השכונה נבע מהגורל שקבע מי יקבל דירה בשכונה ומי לא.

בית רבי אריה לוין

בפינת רחוב אבולעפיה ורחוב רבי אריה, התגורר לו בבית קטן וצנוע ,רבי אריה לוין – רב האסירים.

רבי אריה קיבל את כינויו מכיוון שהיה מבקר את אסירי המחתרות (חברי המחתרות הגנה, אצ”ל ולח”י, שנכלאו על ידי שלטון המנדט הבריטי בישראל טרם קום המדינה).

כולם היו מצטופפים לידו: אסירים פוליטיים ופלילים כאחד, ומקשיבים בצמא לדבריו.

הרב אריה לוין נקרא בפי כל ר’ אריה או בכינויו “רב האסירים” מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה בתקופת המנדט הבריטי ללכת לאסירים בבתי הכלא לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים.

בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום.

ר’ אריה ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו.

מידותיו הטובות, צניעותו, אהבתו את כל ברואי ה’ וגמילות החסד שנהג עם כל נצרך היו מן המפורסמות בירושלים.

רבי אריה לוין התפרסם כאבי האסירים בתקופת המנדט, בשל תרומתו להם ולמשפחותיהם.

כן התפרסם בעשרות מעשי חסד וצדקה שעשה בימי חייו לטובת כלל הציבור היהודי בארץ על גווניו.

סיפור אחד ממחיש היטב את האהבה שרחשו לו האסירים: באחת השבתות עברה השמועה שרבי אריה עומד להיכנס תוך דקות לחדר האסירים.

אסיר אחד, שעישן באותו רגע סיגריה, בלע אותה, מכיוון שלא רצה לצער את רבי אריה בכך שהדליק אש בשבת.

סיפור אחר, מצמרר, מספר על כך שרבי אריה נבחר מכל רבני ירושלים לבצע את גורלות הגר”א, ובכך לזהות את הגופות משיירת הל”ה.

ועוד מחללי השיירות שנפלו בזמן מלחמת העצמאות, ובנוסף גם נהג לבקר את המצורעים שהושמו במבנה מבודד.

שכונת מזכרת משה

השכונה שהוכרז על היווסדה ב-1882 ובנייתה הושלמה ב-1885, הוקמה הודות לסיוע הכספי שקיבלה מקרן משה מונטפיורי שהוקמה לכבוד יום הולדתו ה-90 של משה.

השכונה נועדה במטרה לשכן את בני העדה האשכנזית, ותנאי הרכישה של בתים בשכונה היו נוחים הודות לעזרת הקרן.

זכרת משה נבנתה על קרקע שהייתה שייכת לשכונה הסמוכה, משכנות ישראל, אשר מקימיה לא הצליחו לבנותה במתכונת הגדולה שאליה קיוו.

השכונה נבנתה כחצר צרה וארוכה, המוקפת בתים הצמודים זה לזה וסוגרים עליה.

התוכנית המקורית הייתה לטפח חצר זו לכדי גן ירק שופע, עטור צמחים, עצי אקליפטוס ואף מזרקה קטנה.

אך בפועל החצר נותרה ריקה ומוזנחת, ונוצלה לבורות מים רבים.

אהל משה

השכונה נבנתה בשנת 1885.

זוהי שכונה שבדומה לשכונת מזכרת משה, נבנתה בסיוע הקרן על שמו של משה מונטפיורי, רק שבניגוד למזכרת משה,  שכונה זו יועדה לשכן אנשים מהעדה הספרדית בלבד.

השכונה הזו כאחותה גם היא שכונת חצר, אבל גם בחצר נבנו בתים.

כדאי להסתובב בשכונה, לראות את בורות המים, ולראות מפעל מאד יפה שהתחיל בשכונה זו והוא “תמונה באבן”.

בעזרת טכניקה ייחודית אפשר להדפיס תמונות על אבנים שטוחות, ובשכונה הודפסו תמונות המשפחות שגרו בשכונה וניתלו על בתיהם של משפחות אלו.

בשכונת אוהל משה גדל נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון ז”ל, ונופי השכונה והחיים בה שימשו אותו כהשראה לכתיבת מחזהו המפורסם “בוסתן ספרדי”.

שכונת זכרון טוביה

שכונה זו נוסדה בשנת 1891, ביוזמתו של רבי יוסף ריבלין, שעמד אז בראש הועד הכללי “כנסת ישראל”.

השכונה נבנתה למטרות מסחריות, והיא לא הייתה ייחודית לעדה ספציפית, והמגרשים בה הוא הוצעו לכל המעוניינים.

גם שכונה זו הוקמה במתכונת של שכונת חצר, בה הבתים נבנו בצמוד זה לזה ויוצרים מעין חומה. המתכנן היה הגרמני קונרד שיק שתכנן את השכונה בצורת תיבה סביב לחצר גדולה.

לפני כניסת כלי הרכב  הייתה כל החצר מלאה בכבלי כביסה שעשו רושם של מכבסה ענקית.

בשנת 1992 היתה זכרון טוביה השכונה הראשונה שנערך בה שיקום, וזאת בגלל מצבה העלוב והמוזנח.

במסגרת זו רוצפה החצר והפכה ברובה למגרש חניה, הוצבו בה עמודי תאורה מסוגננים והבתים שופצו.

לעוד טיולים באזור ירושלים לחצו כאן

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

*