עם הספר – כך רואה את עצמו העם היהודי לאורך הדורות.
התנועה הלאומית היהודית, הציונות, גם היא דוגלת בתפיסה זו.
לצד הידיים שאחזו בטוריה ופִּתחוּ את החקלאות והתעשייה בארץ ישראל, תמיד היו ידיים שאחזו בקולמוס וקידמו את הידע והתרבות האנושית.
אחד המקומות הראשונים שנפתחו לצורך זה הייתה האוניברסיטה העברית בירושלים.
כבר בסוף המאה ה-19, עוד לפני שהתכנס הקונגרס הציוני הראשון בבזל, דובר על הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל.
העניינים החלו לזוז כש”המשרד הארצישראלי”, זרוע של ההסתדרות הציונית, רכש אדמות להקמת הקמפוס הראשון בהר הצופים, בשנת 1914.
כמובן, לא היה ניתן להתחיל בבנייה בזמן המלחמה, אבל נראה שהיה זה פרויקט לאומי דחוף – עוד לפני שהתותחים באירופה נדמו, הונחו בטקס חגיגי האבנים הראשונות של האוניברסיטה.
כאן, ב-24 ביולי 1918, היו כל המי-ומי של אותם הימים – דוקטור חיים וייצמן וזאב ז’בוטינסקי, בשם הציונות.
הגנרל אדמונד אלנבי – נציג אדוני הארץ החדשים, רבני ירושלים, המופתי של ירושלים והבישוף האנגליקני בשם העיר.
הם הניחו אבנים למוסד שיהיה האוניברסיטה הראשונה מסוגה בארץ, בהתחשב בעובדה שהטכניון הוא מוסד מאוד שונה.
טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה | מקור
עברו שבע שנים עד שחזונם של וייצמן והארכיטקט גדס, עליו דיברנו בחודש שעבר, החל לקרום עור וגידים.
עוד לפני שהאוניברסיטה נפתחה רשמית, החלו בה מספר הרצאות.
אחת הזכורות הייתה בוודאי זו של אלברט איינשטיין, שהגיע לארץ על מנת לקדם את בניית המוסד והרצה במבנה קטן בהר הצופים על תורת היחסות.
בעת פתיחת האוניברסיטה, היו לה שני מכונים לכימיה ולמדעי היהדות, מחלקה אחת למיקרוביולוגיה והספרייה שדיברנו עליה במאמר על גדס.
תצלום בו נראים במת הכבוד וחלק מן הקהל בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית שנערך על הר הצופים ב-1 באפריל 1925, ז’ בניסן תרפ”ה. במרכז התצלום, עומד על הבמה, נראה הלורד ארתור ג’יימס בלפור, נושא את נאומו. סביב שולחן הנשיאות נראים, מימין לשמאל: מנחם אוסישקין (בגבו למצלמה), נחום סוקולוב, קצה כובעו של הרב ישראל לוי (הרב הראשי ליהודי צרפת), הרב יוסף הרץ (הרב הראשי ליהודי בריטניה), חיים ויצמן, הרברט סמואל, גנרל אלנבי, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, אחד העם, חיים נחמן ביאליק, יהודה ליב מגנס. בפאתי הבמה נראים גם, בין היתר, הלורד ג’יימס דה רוטשילד והרב מאיר בר אילן (ברלין). משני צדי הבמה ניצבים קוואסים – שומרי ראש בתלבושת מסורתית. | מקור
כיפת הספריה, אגב, נבנתה בהשראת כיפת הסלע ושימשה כמשרדו של נשיא האוניברסיטה עד 1948.
במשך כמעט מאה שנות קיומה, התרחב המוסד, גם מבחינת מוסדות הלימוד וגם מבחינת הקמפוסים – היום יש שלושה מהם בירושלים – הראשון – הר הצופים – שמשמש את מרבית הפקולטות, השני – גבעת רם – משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, והשלישי – עין כרם – שמשמש את מקצועות הבריאות.
בנוסף יש עוד שתי פקולטות מחוץ לירושלים: הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה שנמצאת ברחובות ובית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי, שנמצא במכון הוולקני, ראשון לציון.
קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים לפני 1948 | מקור: תמר הרידני
כמובן, אוניברסיטה שנמצאת בירושלים לא יכולה להתעלם מהבעיות הביטחוניות של ישראל.
בשנת 1948, נותרה מזרח ירושלים בידיים ירדניות וקמפוס הר הצופים נותק משטחה של מדינת ישראל והיה בתוך מובלעת.
הפקולטות נאלצו לנדוד ברחבי ירושלים.
אחרי מלחמת ששת הימים, הקמפוס שוקם ורוב הפקולטות חזרו להר הצופים.
רק הקמפוס בגבעת רם, צמוד לכנסת, נשאר כזכר לאותה התקופה.
הקמפוס החדש של האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, כפי שצולם על ידי האדריכלית זיוה ארמוני מגג בית הספרים הלאומי בזמו בנייתו. | מקור
עוד אירוע בטחוני שזעזע את האוניברסיטה היה פיגוע תופת בזמן האינתיפאדה השנייה, בשנת 2002.
בקפיטריית מרכז הסטודנטים ע”ש “פרנק סינטרה” הניח המחבל מטען ופוצץ אותו בשעת צהריים.
9 אנשים נהרגו וכמאה נפצעו.
חמאס נטל אחריות על הפיגוע והמפגעים, וחברי “חוליית סילוואן”, נתפסו מאוחר יותר.
לזכר הקורבנות הוקמה אנדרטה – עץ נטוע בזווית אלכסונית.
האפקט של האנדרטה הוא סוריאליסטי-משהו, אבל בהחלט מעביר את ההרגשה של פגיעה אלימה ומטלטלת במקום שבדרך כלל שליו.
העץ הנטוי הוא בעצם האנדרטה לחללי הפיגוע. | צילום: Milan.sk
כמובן, שגרת יומה של האוניברסיטה הם לימודים ומחקר.
המחקרים האלו הניבו תוצאות מרשימות – וגם מספר פרסי נובל!
דניאל כהנמן, שהיה חלק מסגל בפקולטה לפסיכולוגיה, זכה בפרס נובל לכלכלה על מחקרו בנושא תהליכי קבלת ההחלטות בתנאי אי ודאות.
עדה יונת, ביוכימאית, זכתה בפרס נובל לכימיה על מחקר פורץ דרך על מבנה הריבוזום, מבנה תוך-תאי שאחראי ליצירת החלבונים בתא.
וכמובן, לא מעט מהשמות החשובים במערכת המשפט הישראלית לדורותיה למדו כאן – השופטים אהרון ברק ודורית ביניש, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, פרקליט המדינה שי ניצן ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.
תמונה של פרופ’ עדה יונת זוכת פרס נובל.
מקור: מיקי קורן, מכון וייצמן למדע
אני בטוחה שעשיתי לכם חשק לבקר כאן, אז הנה כמה מקומות שאסור לפספס – בניין בית הספר לרפואה בהדסה.
בחזית הבניין משולבים אלמנטים טרומיים מבטון ונראה שהוא בנוי טלאים-טלאים, כל חלק עשוי מלבנים בצבע שונה.
האם לארכיטקטים יש חוש הומור? לא רחוק משם נמצא בניין בית הכנסת ובו ויטראז’ים של מארק שאגאל.
בניין בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הדסה עין כרם.
צילום: Adiel lo
בקמפוס גבעת רם תוכלו לראות בית כנסת שונה מאוד – בית הכנסת האוניברסיטאי ע”ש ד”ר ישראל גולדשטיין.
הוא תוכנן על ידי שני אדריכלים: דוד רזניק והיינץ ראו.
סגנון הבנייה הוא מסוג שלא דיברנו עליו בעבר – הסגנון האורגני.
הוא אכן מזכיר פטריית בטון.
בקמפוס נמצאים גם “שדרות טבע וגלריות, גבעת רם”.
זהו פארק אקולוגי שכולל צמחים וציפורים נדירות לצד פינות האכלה וליטוף.
בול דואר מסדרת “אדריכלות בישראל” של דואר ישראל משנת 1975, ועליו ציור בית הכנסת.
מעצב: אדלר א
כמובן, אם אתם אוהבי טבע, לא תוכלו לפספס את הגן הבוטני הלאומי בקמפוס הר הצופים.
זהו הגן הבוטני הראשון שניטע במזרח התיכון (בשנת 1931).
שטחו הוא כ-25 דונם ומוצגים בו למעלה מ-1000 מיני צמחים.
תוכלו לראות בו ערב-רב של צמחים מרחבי הארץ והמזרח התיכון.
בחלקו הדרומי של הגן, מצויה רחבה גדולה עם כיסאות ישיבה נוחים.
מצמחי הגן הבוטני בהר הצופים צילום: Daniel Ventura
ממש מול פינת הישיבה נמצא מערת ניקנור – מערת קבורה מהמאה הראשונה לספירה.
במערה נמצאו עדויות שמשייכות את אלו הקבורים בה ל”ניקנור עושה הדלתות”, אוּמן שבנה את הדלתות לבית המקדש של המלך הורדוס.
לפי סברות אחרות, אלו ילדיו של ניקנור.
במערה נקברו הוגה הדעות הציוני יהודה לייב פינסקר ואברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין, מראשי הציונות בתקופתו וראש הקרן הקיימת.
זה היה ניסיון ראשון לבסס “פנתיאון לאומי”, תפקיד שירש הר הרצל לאחר 1948.
רחבת הכניסה למכלול מערת ניקנור. | צילום Deror avi
זה הסוף לסיור באחד הקמפוסים היפים בארץ.
אני מקווה שבקרוב נוכל לעלות ביחד לקמפוס מירושלים וליהנות מהאוויר הצלול ומהנופים המרהיבים.
להתראות!
מסלול בהרי ירושלים מהר טייסים אל מעיין הר טייסים שבהרי ירושלים הוא אתר הנצחה מרכזי לחללי חיל האוויר. מסביב לפסגת ההר, שוכנת שמורת טבע, ואילו במדרונות נטועים יערות של הקרן הקיימת לישראל (יער סטף). מפסגת ההר יורדים בשביל...
הנה תרגיל בדמיון מודרך דמיינו לכם שאתם מסתכלים למזרח ופתאום, בהפתעה גמורה, יוצאת השמש. דורות של עולי רגל לא היו צריכים לדמיין כך, אני חושבת, הם הרגישו אחרי שעלו על ההר האחרון לקראת כניסתם לירושלים וראו, סוף סוף. אנחנו נתרכז בהר...
עד עכשיו, כתבנו על פרחים מאוד ישראלים - הרקפת והכלנית. היום נעבור לפרח מאוד בינלאומי - האִירוּס. הצורה הייחודית של הפרח הזה הפכה אותו לסמל משמעותי בעולם. כמו העמים והתרבויות בעולם, יש לפרח הזה זנים מגוונים, שרבים מהם...
