הפעם, המסע שלנו בעקבות היערות בארץ לוקח אותנו דרומה, ליער המלאכים, מזרחית לקריית גת.
היער המיוחד הזה צומח באזור הספר, בשפלת יהודה, המקום שבין אזור החוף והרי יהודה.
כאן, הגבעות נמוכות יחסית: כ-200 מטר מעל גובה פני הים.
אבל זה מספיק גבוה כדי ליצור כמה נקודות תצפית מיוחדות על האזור.
וגם למשוך מתיישבים בעת העתיקה שבאו לכאן כדי לתפוס נקודה אסטרטגית בנוף.
פריחה בשפלת יהודה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
מה צומח על אבן הגיר?
התשובה היא שלא הרבה – רוב השטחים מסביב ליער קק"ל מכוסים בצמחיית בָּתָה.
גם אם אתם לא מכירים את המונח, ראיתם צמחייה כזו בעבר.
שטחים פתוחים בהם השיחים הם הצמח הבולט ביותר ומסביב – דשא וגאופיטים, פרחים שצומחים מחדש כל שנה מהבצל התת-קרקעי שלהם.
השיח הבולט כאן הוא האשחר הארצישראלי, שיכול להגיע לגובה של שלושה מטר בתנאים אופטימליים.
השיח פורח בחודשים מרץ ואפריל והפירות שלו מבשילים באוגוסט ונאכלים על ידי ציפורים.
מעניין לדעת שהפירות שלו אכילים גם על ידי אדם והם שימשו לצביעת בדים בעבר, בצבע כתום תפוז.
אגב צביעה – בחורף צומחים כאן פרא הנרקיסים, וצובעים את השדות בלבן וצהוב.
האזוב פחות מרשים, אבל הרבה יותר מועיל.
מכינים ממנו את התבלין זעתר ולפי הרפואה העממית, עלי האזוב יכולים להקל על כאבי ראש ובטן ועוזרים נגד שיעול.
אשחר ארץ ישראלי
מקור: איתן פרמן
מה היה לאדם לחפש באזור צחיח למדי בעבר?
ובכן, הקירטון הרך נוח במיוחד לחציבה ובנייה ויש בסביבה המון מערות שנחצבו לאורך הדורות.
מערות בית גוברין המפורסמות בצורת פעמון לא רחוקות בכלל וכך גם אותן מחילות שבהן הסתתרו לוחמיו של בר כוכבא.
איזה עצים יצמחו כאן?
על פי קק"ל, רק עצי מחט קשוחים מספיק כדי להיתפס בקירטון על הגבעות.
בין הגבעות, שם האדמה יותר פוריה, ניתן לשתול עצים "מפונקים" יותר, כמו חרוב, תאנה וזית.
בשנת 1954, עולים שגרו במעברת שחרייה היו אלו שהחלו בשתילת היער על המדרונות המתונים של שפלת יהודה.
העולים היו ניצולי שואה ממחנה הריכוז בוכנוולד.
הכסף לשתילת היער נתרם על ידי הקהילה היהודית בלוס אנג'לס.
והשם של המקום משמר את התרומה של אלו ואלו – יער מלאכים-שחרייה.
עוד צמחים ש"היגרו" לכאן נמצאים ב"ערוגות הבושם", שם לצד החרובים שתלו מרווה, אזוביון, קורנית מקורקפת, זוטא לבנה ורוזמרין.
מערה בבית גוברין
צילום: רן רותם
נראה שזה הזמן להתחיל לטייל ביער!
יש לנו מספר מסלולים לבחור מהם.
הראשון יהיה "שביל הגתות", שיוצא מחניון כבשן הסיד.
רגע, אז מה זה כבשן סיד?
סיד היה חומר חשוב ביותר לאורך אלפי שנים, במיוחד לאיטום בורות מים, כדי שהמים היקרים לא יברחו.
חומר הגלם היה אותה אבן גיר שאליה אנו צועדים. את החומר שמו בתוך הכבשן, מבנה אבן עם כיפה עגולה וחתמו אותו.
את המבנה חיממו עד שהכיפה זהרה באדום בוהק והשאירו אותה להתקרר למספר ימים.
הכבשן כאן השתמר בצורה טובה מהתקופה העות'מאנית ושוחזר על ידי קק"ל.
השביל שלנו לא ארוך – רק 600 מטר, אבל לאורכו תראו מספר גתות חצובות באבן.
בסוף השביל – חירבת קרוע, בה נתגלו מספר מבנים מהתקופה הביזנטית.
שימו לב לבור המים ולשרידי הסיד על הדפנות.
מדרגות שמובילות פנימה לתוך הבריכה אולי עדות למקווה טהרה, כלומר לישוב יהודי.
טיפה מחוץ ליער, יש נקודה היסטורית.
כאן, באוקטובר 1948, כוח של חטיבת גבעתי דחק את רגליהם של המצרים ותקע טריז על כביש בית גוברין – עיראק אל-מנשיה.
תוצאות המבצע הקלו על יישובי הנגב הנצורים ויצרו את כיס הפלוג'ה המפורסם.
ליד החורבה יש שלט שמספר על הקרבות.
מערות בשפלת יהודה
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
שביל הטיול השני, שביל בית הבד, עובר בין גתות עתיקות ואבני המפרכה העגולות המעידות על בתי הבד שפעלו במקום, לפני שנים רבות מספור.
ואם בא לנו לשבת ולהתפנן, במקום ללכת?
יש מספר חניונים מקסימים ביער.
הילדים ייהנו במיוחד בחניון המלאכים במרכז היער, שם עומד מגדל התצפית של היער.
המגדל היה בשיפוצים בפעם האחרונה שביקרתי, אבל התצפית מכאן עדיין יפה.
עם זאת, זו לא הסיבה שהזכרתי ילדים.
יש כאן גם פסלים בצורת נמלה, חרגול ולטאה, המשמשים מתקני משחק לילדים, שעוצבו על ידי האמנים רוסלן סרגייב ואיגור סרגיי.
המתקנים-פסלים נראים בהחלט מושפעים מהאמן הקטלוני גאודי ומותאמים במיוחד לילדים עם מוגבלויות.
יש עוד מספר חניונים ביער.
מרתקים פחות, אבל נוחים באותה המידה, עם שולחנות ישיבה וברזים.
ילדים משחקים ביער
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
עכשיו, ביקרנו בחלק המתוייר ונוח יותר של היער.
מעבר לכביש 35, דרומית מאיפה שהיינו, יש שטח מיוער נוסף, עם שתי גבעות נוספות ששוות ביקור.
על הגבעה המזרחית מביניהם ישבו שתי פלוגות גבעתי בשנת 1948, כחלק ממבצע יואב שהזכרתי קודם.
אבן זיכרון ללוחמי גבעתי נמצאת בתחתית הגבעה, ליד הכביש.
על הגבעה המזרחית יושבת חורבת פתורה.
כאן התגלו שרידים מתקופות שונות, החל מכלי צור מהתקופה הניאוליתית ועד לכלי חרס מהתקופה הרומית.
תוכלו לראות את שרידי המבנים העתיקים, בנויים מאבן גיר.
ח'ירבת א-ראעי היא אף יותר מרתקת – כאן נמצאו כלים מתקופת הברזל וניטש קרב (קטן) על זיהוי המקום בקרב הארכיאולוגים.
לפי גרפינקל וגנור, זוהי צקלג המקראית, עיר פלשתית בה מצא דוד (לא המלך, עדיין) מקלט משאול שרדף אותו.
אבל חוקרים אחרים לא מסכימים.
בעונה, צומחים ליד החורבות כלניות.
זהו מסיים את הטיול בשפלת יהודה, על גבעות המתונות בין הים להר.
קשה לי להחליט מה אהבתי יותר – את הצמחייה, הארכיאולוגיה וההיסטוריה או סתם את הנוחות הרבה של הטיול.
ואתם – הייתם באזור לאחרונה? יש לכם המלצות?
אנחנו, בני האדם, רואים את עצמנו כנזר הבריאה. אפשר להבין למה. אולי זה בגלל שהצלחנו לכפות את רצוננו על הטבע בצורה כל כך מוחלטת, לטוב ולרע. קרוב לראש הפירמידה, אלו המינים הקרובים לנו, הקופים. בואו ונלמד על היצורים המרתקים...
התחנה בתל אביב סיור בעקבות קו ותחנת הרכבת הראשונים שנוסדו בארץ ישראל, ושינו את פני התחבורה בארצנו לעד, כל זאת ועוד בשילוב שיטוט מהנה בין החנויות האלגנטיות ובתי הקפה של מתחם התחנה. תחנת הרכבת יפו (קרויה גם...
לפעמים, כדי להעריך משהו, אתה צריך לראות אותו בעיניים חדשות. בגלל זה, התחלתי סדרה של כתבות על אנשים מעניינים ומיוחדים שהגיעו לארץ. נתחיל עם חוזה המדינה, בנימין זאב תאודור הרצל שביקר בארץ ישראל ב 6 באוקטובר 1898. המשלחת...
