אמת המים לרמלה

המאה השמינית רק החלה והנה, זרח כוכבו של סולימאן אבן עבד אל-מלכ.

אחיו אל-וליד היה לכליף,

השליט העליון של המדינה הערבית המתעצמת והוא – לשליטה של ג'ונד פלסטין.

על דרך הים, בין קהיר לדמשק, על חולות ים לבנים,

הוא הקים ישוב חדש שעתיד להיות בירת הג'ונד – רמלה.

ואיתו אמת המים לרמלה.

לרווחת התושבים הוקמו המסגד הלבן ומפעלי מים לכולם.

כמו כן הקים סולימאן גם את ארמון המושל.

בכתבה מסכמת על אמות המים בארץ, נבקר במפעלי המים מסביב לרמלה ונתפעל מהבנייה הערבית.

הבריכה שמתחת לתאנה

קודם כל, עולה השאלה – למה לא ללכת בדרך הקלה ולחפור בארות בתוך העיר?

התשובה היא שאיכות המים, כל כך קרוב לים התיכון,

הייתה ירודה ולפעמים, המים בבארות היו מליחים (כלומר, מלוחים למחצה).

ואכן, חפרו בארות והשתדלו להשתמש בהן לצורכי תעשייה (כגון צביעת בדים) או בבתי המרחץ.

כדי להגיע למים טובים באמת,

היה צריך להתאמץ – ואמת המים הובילה מי מעיינות מעין ורד ומעיינות נוספים שכבר יבשו היום.

כשנבקר את עין ורד, נראה בריכת מים קטנה ועגולה, עם עץ תאנה שמסוכך עליה.

פעם, מי המעיין סיפקו מי שתייה לרמלה, בירת פלסטין,

אבל היום המים מלא במים בעיקר בחודשי החורף.

זהו מקום שקט ורומנטי – מצויין לבילוי זוגי בטבע.

עין ורד כאשר הוא מלא.
צילום Motti Wodage

אחלה גזר

הרמלאים לא היו הראשונים שהשתמשו במימי עין ורד

לא רחוק מהמעיין, שכנה עיר כנענית בשם גזר, שהחליפה ידיים לאורך המאות.

תל גזר נחפר בתחילת המאה העשרים בשיטות הארכיאולגיות של אותם זמנים – מהר ובחוסר זהירות.

עם זאת, התגלה כאן אוצר חד-פעמי

הכתובת העברית העתיקה ביותר שאי-פעם נמצאה,

עד שבשנות ה-2000 נמצא כתובת עתיקה אף יותר.

הכתובת מציינת חודשים מ"יַרְחו אָסִף" (חודשי תחילת השנה העברית)

ליֶרַח קֵץ – חודש הקיץ, אלול וכנראה היתה תרגיל בכתיבה.

זה כמו לגלות שהמחברת שלך מכיתה ב' הפכה לנכס היסטורי.

כדרכן של אימפריות, העות'מאנים לקחו את הכתובת המקורית לאיסטנבול,

שם היא נמצאת היום, אבל בתל גזר שוכן העתק.

כתובת גזר כפי שמוצגת בתל גזר.
צילום: Zion Susi Photography

בנוסף, יש במקום שרידי מגדל שמירה ושער כנעניים,

כתובות בעברית ויוונית מהתקופה החשמונאית המציינות את גבולות "תחום גזר" וכמובן,

חפיר אלכסוני לאגירת מים.

החפיר הגיע למי תהום ושימש כמאגר חירום של העיר, בעיתות מצור.

העיר גזר עצמה מצויינת גם בספרי מכבים וגם במכתבי אל-עמרנה,

שם נמצאה התכתבות בין פרעה אמנחוטפ השלישי (1417 – 1379 לפנה"ס) למלכים של גזר.

מתל גזר אפשר לראות למרחוק – רואים היטב את מצודת לטרון.

ב-1948 בלטרון ותל גזר ישב הלגיון הירדני ומנע גישה לירושלים היהודית.

תל גזר נפל, בסופו של דבר ובמקום נשארו תעלות קשר ירדניות מהתקופה.

שער שלמה. הכניסה הראשית לגזר המיוחס לימי המלוכה העברית, נבנה על גבי שער קדום יותר. המאה העשירית לפנה"ס.
צילום: Zion Susi Photography

ארכיאולוגיה על באמת המים לרמלה

בחזרה לענייני רמלה – המים זרמו לרמלה בתעלה מכוסה,

ברוחב של חצי מטר ועומק של כ-1.2 מטר.

התעלה הייתה מסויידת מבפנים ורואים אפילו שכבת טיח נוספת,

עדות לשיפוץ מסיבי מאוחר יותר.

כל כמה מטרים היה בתעלה פיר גישה,

שנתן אפשרות לבדוק את טיב המים לאורך המסלול ולשאוב מהמאגר לצורכי חקלאות.

כמעט כל התעלה נקברה או נהרסה לאורך השנים, הודות לזמן והחולות.

אבל בשנת 2001, כשבנו את כביש 6 באיזור,

מקטע של התעלה נחפר וניצל ועכשיו ניתן לבקר במקום ולראות את ההישג ההנדסי בן יותר מ 1300 שנה.

תעלת המים לצד כביש 6.
צילום: Green Lady

אי אפשר בלי המגדל של רמלה

המים מהתעלה זרמו לרמלה, לבריכות תת-קרקעיות מתחת למסגד הלבן.

המאגרים מרשימים ביותר – בנויים מקשתות מחודדות ורחבי ידיים.

היום, הם עומדים יבשים וניתן לטייל לאורכם ולדמיין איך היה נראה מאגר מלא שסיפק חיים לעיר שוקקת.

מהמסגד של התקופה לא נשאר הרבה, אבל הארכיאולוגים משערים שמדובר במסגד רחב ידיים.

לידו, עומד המגדל הלבן, אולי האתר המפורסם ברמלה.

פעם, הוא הופיע על שטרות בריטיים בפלסטינה-א"י.

המגדל הוקם מאות שנים מאוחר יותר ונבנה כדי לשמש מגדל תצפית ושמירה

אפשר בקלות לראות את חרכי הירי והשערים המבוצרים.

ביום-יום, הוא שימש את המואזין לקרוא את המאמינים לתפילה.

מהמגדל אפשר לראות טוב את העיר, גם היום.

המגדל ה(שחור) לבן ברמלה.
צילום: Green Lady

יאריך אללה את שלטונו

השארתי את ההפתעה הטובה ביותר לסוף.

לפי הכתובת במקום "בפקודתו של דניאר, סוכן אמיר המאמינים יאריך אללה את שלטונו",

נבנתה בשנת 789 בריכה שאגרה מים שהגיעו ממעיין נובע נדיר.

הבריכה מדהימה ביופיה – היא בנויה בצורת טרפז, מ-38 קשתות מחודדות קלות.

על תקרה תוכלו לראות פתחי שאיבה רבים, לשימוש התושבים.

אבל הדבר המדהים מכל – היא עדיין מלאה במים, גם היום.

אפשר לשכור סירה ולשוט עם משפחה וחברים מסביב למאגר התת-קרקעי וליהנות מחוויה נדירה.

המעיין מספק מספיק מים עד היום כדי להשקות את הגן הציבורי הסמוך.

שייט בבריכת הקשתות של רמלה.
צילום: Green Lady

ובכך מסתיימת סדרת הכתבות שלי על אמות המים העתיקות בארץ.

אבל אולי פספסתי משהו?

תוכלו להציע עוד מקומות ברחבי הארץ בהם בנו מפעלי מים מרשימים והשקו ערים צמאות?

אם אהבתם את הכתבה על אמת המים לרמלה אולי תאהבו את שאר הכתבות על אמות מים

טיול בעקבות אמת המים לרמלה יכול להשתלב עם סיור בלוד