באזור הר הנגב, נוכל למצוא שפע עצום של נופי בראשית מרהיבים, כשגולת הכותרת היא ארץ המכתשים – תופעה ייחודית ונדירה. פה פוגשים את הטבע המדברי במלוא עוזו והדרו מגוון מרתק של צמחייה ובעלי חיים נדירים ,...
היום נבקר בפנינת התיירות של השרון – נתניה.
נתניה יכלה להיות עוד אחת מהערים בשרון ישוב נוח ויפה,
עם עבר חקלאי מרתק והווה מנומנם ועתיד של כרישי נדל"ן
שרוצים לבנות מגדלים כמה שיותר קרוב לתל אביב.
אלא שנתניה היא הרבה יותר מכך
מוקדם בהיסטוריה שלה היא עשתה פניית פרסה לכיוון עיר קיט שמנצלת באופן מרשים את הקרבה שלה לים.
קדימה, גולשים לנתניה!
העיר נתניה היא הצעירה מבין אלו שדיברנו עליהן החודש
היא הוקמה "רק" בשנת 1929 ע"י בני המושבות ופועלי פרדס.
הקבוצה שהקימה אותה, בני בנימין,
היתה מחוץ למיינסטרים הישראלי של ההסתדרות ותנועות הפועלים והיו צריכים לגייס תרומות באופן עצמאי.
הנדבן האמריקאי נתן שטראוס,
המקים של רשת מייסי'ס הסכים לתת את חלק הארי של התרומה.
כתודה, בני בנימין הבטיחו ליום הולדתו ה-80 לקרוא לעיר על שמו – נתניה.
בין המקימים נמנו אישים כמו עובד בן עמי,
שהיה לראש העיר בנתניה והיה ממייסדי העיר אשדוד ושל העיתון מעריב,
כמו גם את שושלת דנקנר. מ
ייסד בעל שם נוסף היה איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה ועיתונאי.
כדי ללמוד יותר על נתניה לפני 1948, תוכלו לבקר ב"בית הבאר",
בית שהוקם ע"י יוצאי הגדוד העברי עוד לפני שהוקמה נתניה עצמה.
הבית הדו-קומתי והצהבהב חמוד להפליא ומזמין, במיוחד אחרי השיפוץ שעבר.
החווה המקורית פעלה באופן עצמאי שנים רבות
ותוכלו לראות תצוגת חפצים וכלים אותנטיים מהתקופה שנשתמרו בחדרו של מנהל החווה,
סרטונים על המשפחות שהתגוררו כאן וכמובן – את הבאר הראשונה,
שעדיין פועלת ושואבת מים, אפילו שהיא כמעט בת מאה!
האדמה יועדה לפרדסי הדרים, ענף שהיה בתנופה באותו הזמן.
השנים הראשונות היו קשות ובמאורעות תרפ"ט נאלצו התושבים לברוח מהישוב, אך חזרו אליו.
מספרים על יחסים מעורבים עם תושבי הסביבה
אנשי טול כארם באו לפגוע בנתנייתים ואילו השייח' סאלח אבו חמדא, שמכר להם את האדמות שמר עליהם.
שרידים של ישובים ערביים שהיו באזור.
אחת מהן היא בירכת חנון, חווה חקלאית מהמאה ה-19, מבנה קשתות עתיק,
שנראה מפואר גם אחרי שנים של נטישה ומסביבו שרידי פרדסים.
המבנה נראה כמעט סוריאליסטי על הרקע של "אצטדיון נתניה" – יהלום מודרני ונוצץ.
ישוב גדול ועתיק הרבה יותר הוא כפר אום ח'אלד,
ששרידיו נמצאים בלב שכונת נאות הרצל.
הכפר היה קיים מאות בשנים, עם שרידים מהתקופה הביזנטית.
המקום שווה ביקור גם בגלל שרידי המצודה הצלבנית במקום וגם בגלל עץ שקמה עתיק, אולי מהעתיקים בארץ!
בנוסף, חלק ממבני הכפר השתמרו ועדיין נמצאים בשימוש.
כמו שהבנתם, תושבי נתניה הראשונים השתייכו לימין הישראלי והמקום היה כר פורה לגיוס לאצ"ל.
בקולנוע אסתר בנתניה החביאו מאות מעפילים שהבריחו האצ"ל מהבריטים.
הקולנוע נמצא בתהליכי שיקום כאתר הנצחה ואני אשמח לבקר בו פעם ולא רק לראות את המבנה מבחוץ.
אבל הפרשה המרעישה ביותר שקשרה בין נתניה לאצ"ל התרחשה ביער נתניה, או בשמו האחר – יער הסרג'נטים.
הבריטים תפסו 3 חברי אצ"ל ודנו אותם לתלייה בכלא עכו.
אצ"ל, בתגובה, חטפו 2 סרג'נטים בריטיים, כדי לנסות ולמנוע את גזר הדין.
כשלא נענו דרישותיהם הם תלו את הבריטים כתגובה לתליית חברי האצ"ל.
היום, זה יער שקט שאינו מזכיר במאומה את הדרמה שהייתה כאן.
תוכלו להסתובב בין האקליפטוסים ועצי האורן ולצלם כלניות, צבעונים ועיריות ועוד הרבה פרחים שבהם בורכה החורשה.
אם הפרח המועדף אליכם הוא דווקא האירוס, נתניה היא כאן בשבילכם.
מאות דונמים של חולות ב"שמורת האירוסים" מתכסים בפריחת אירוס הארגמן בעונה, פרח עוצר נשימה ממש.
"כוכבי המשנה" בשמורה יפים לא פחות
כאן תראו גם סביונים, כלניות, קחוון החוף, אלמוות הכסף ועוד רבים נוספים.
בין הפרחים מתרוצצים שועלים, ארנבות, נברנים וציפורים רבות. מכאן יש גישה לחוף הים.
ליד השמורה נמצאת גם "בריכת דורה" – בריכת חורף עונתית שמושכת אליה ציפורים אוהבות מים כמו :
ברכייה, יאורית מצרית, אגמית מצויה ועוד. קרפדות, צפרדעים וסרטנים רבים גרים כאן בכיף – ולפעמים הופכים מזון לציפורים הנודדות.
שני מיני שלדג ופרפור עקוד נמצאים כאן כל השנה, ממש כמו נתנייתים אמיתיים.
אני אחטא אם אני לא אספר לכם על חופי נתניה ותרבות הבילויים באחת בערי התיירות המצליחות של ישראל.
מחוף בלו ביי בצפון ועד חוף אמפי בדרום יש רצועת חוף של 13 וחצי קילומטר
לנתניה יש הרבה מה להציע למבלים מהארץ ומחו"ל.
אחד החופים המרכזיים בעיר הוא חוף הרצל, המשך טבעי של רחוב הרצל שמתחבר ישירות לחוף.
הוא חוף נגיש ונוח, עם מעליות שמובילות מהרחוב לחול החם.
הוא גם צמוד לאחד מפנינות התיירות הנוצצות של העיר – כיכר העצמאות.
כיכר העצמאות כוללת את המזרקה האמנותית,עם סילוני שמקפצים ומגיבים למטיילים.
בלילה, המזרקה הופכת למסך מים חבוי בתוך כדור מתכת ענק.
על הקירות – מסכי ענק נוספים שמספרים על חדשות ותרבות לתושבים.
לכל חוף יש זיהוי משלו – למשל חוף סירונית הוא "החוף של הצרפתים" וזו גם השפה שתשמעו במקום.
זהו חוף נוח ומשפחתי, וחלק ממנו רדוד ומתאים לקטנטנים.
הצעירים מגיעים לרבוץ בחוף פולג, בו יש גם ספורט מים כמו גלישת גלים, קייטסרפינג ועוד.
על החוף, לצד הרובצים, תוכלו לשחק בכדורעף וכדורגל.
הגולשים הרציניים יותר יגיעו לחוף "קונטיקי" ליד אמפי נתניה, שם הגלים יותר גבוהים.
אלו שרוצים להתרחק מההמולה יכולים להצפין עד חוף "מצוקי ים" בחבצלת השרון (שם נוסף – חוף נעורים).
אין כאן מציל או שובר גלים, אבל יש מועדון גלישה ומסעדה.
כל מי שהגיע לנתניה, במיוחד בעונת הרחצה, יכול להרגיש תייר בחו"ל,
בין כל הצרפתית, הרוסית ואנשים מרחבי העולם שבאו להנות מהשמש,
הגלים והכנסת האורחים הנתניתית.
למקרה שהביקור עושה אתכם רעבים, תוכלו לגשת לכתבה על סצינת האוכל בעיר.
נתראה מסביב לשולחן או על גלים!
באזור הר הנגב, נוכל למצוא שפע עצום של נופי בראשית מרהיבים, כשגולת הכותרת היא ארץ המכתשים – תופעה ייחודית ונדירה. פה פוגשים את הטבע המדברי במלוא עוזו והדרו מגוון מרתק של צמחייה ובעלי חיים נדירים ,...
עוטף עזה קו הגבול הקו המפריד בין ישראל לרצועת עזה נקבע בהסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים שנחתם בסוף מלחמת העצמאות, ותוקן בהסכם מפברואר 1950. רבים מהיישובים שבצדו הישראלי של קו הגבול נוסדו עוד קודם לכן, ואחרים כגון...
“אֶאֶאֶאֶל המעיין" (אֶאֶאֶל המעיין) "בא גדי" (בא גדי קטן)... אני זוכרת טוב את הטיולים של בית הספר ואת שירי האוטובוס, שעוברים מדור לדור, משכבת הבוגרים לצעירים, בלי שתהיה יד מכוונת של מורים והורים. פולקלור תלמידים אמיתי. וכמובן, אחד השירים הכי...