מי שעוקב אחרי בבלוג ובפייסבוק יודע - בוודאי שאני חיפאית, אבל אני אוהבת את הארץ ומטיילת בכולה. חרשתי את הארץ הזאת, מצפון לדרום ואני עדיין מגלה מקומות מרתקים בכל פינה. עם זאת, יש משהו מרגש בלגלות מקום חדש ממש...
החודש כתבנו על קיבוץ סאסא, שהוקם מיד לאחר תש"ח, בגליל העליון.
אבל הוא לא הקיבוץ היחיד שהוקם בשנים האלה ואפילו לא היחיד באותו האזור.
מצפון-מזרח לסאסא, עוד יותר קרוב לגבול לבנון, קם קיבוץ ברעם.
זהו סיפורו.
בית הכנסת העתיק בברעם,
צילום: מורה הדרך רן רותם
כמו סאסא, גם ברעם משמר את שמו של ישוב יהודי עתיק.
הישוב היהודי לא הוזכר במקורות, אבל מהשרידים ברור שהוא הוקם במאה השנייה או השלישית לספירה וכנראה פורק והועבר למקומו הנוכחי כשתי מאות לאחר מכן.
ברעם הוזכר על ידי מטיילים יהודים בימי הביניים, שהתפעלו מההריסות.
על הכפר העתיק, בית הכנסת והכפר הנוצרי-מרוני שהיה כאן עד שנת 1948 כתבתי בפירוט במאמר "סיור בנחל צבעון ליער ברעם".
אז, לא הזכרתי את קבר הנביא עובדיה, שנבואותיו קובצו בספר הקצר ביותר בתנ"ך ומדברות על יחסי ישראל-אֱדוֹם, עם ששכן בדרום הארץ ועבר הירדן והיו לו יחסים מורכבים עם היהודים.
פרט לנבואות שלו, לא ידוע הרבה על הנביא ואפילו על השנים בהן הוא פעל.
כיום, זהו קבר מטופח עם כיפה קטנה בצבע השמיים, כנהוג.
מכאן, נדלג ישירות להקמת הקיבוץ ברעם.
הוא הוקם על ידי גרעינים של השומר הצעיר מיוצאי רומניה וצ'כוסלובקיה, וכן יוצאי הפלמ"ח מחטיבות יפתח, הראל, והנגב.
הצעירים עלו על הקרקע בתאריך ה-14 ביוני 1949.
משנת 1949 ועד היום, הקיבוץ עשה חיל.
בנוסף למטעים, לול וגידולים חקלאים נוספים, נפתח כאן מפעל אלכם מדיקל שמייצר מוצרי רפואה חד פעמיים בהזרקת פלסטיק ודרך האור. נפתחה גם מרפאה לרפואה משלימה.
יש כאן גם בית דפוס והוצאה לאור שמתמחה במהדורות קטנות.
בעבר, היה בקיבוץ יקב וגידול ניסיוני של פטריות כמהין שנסגר "בגלל פוליטיקה", לפי הקיבוצניק שדיברתי איתו.
סיור בגן הלאומי ברעם
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
מצד שני, מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה פתוח ומרשים ביותר.
במוזיאון – פרטי יודאיקה ועבודות אמנות של ציירים יהודים מהארץ ומהעולם.
האוסף הראשוני נתרם על ידי משה וטובה בר-דוד.
האוסף כולל עבודות של אמנים יהודים החל מהמחצית השניה של המאה ה-19.
לדוגמה, יש את מוריץ דניאל אופנהיים, שכונה "הצייר היהודי הראשון בעידן המודרני" וצייר את חיי היהודים בדורו.
ושמואל הירשֶׁנְברג, שהספיק לעלות לארץ וללמד בבצלאל, אך נפטר צעיר, בגיל 43 בלבד.
ציורו המפורסם ביותר, "היהודי הנצחי", נמצא באוסף מוזיאון ישראל.
כמובן, יש במוזיאון גם אמנים ישראלים, בהם בוריס שץ, מייסד בצלאל וזה שהזמין את הירשֶׁנְברג לארץ.
גם חבריו לאקדמיה יוסף בודקו, זאב רבן, הרמן שטרוק ויעקב שטיינהרט מיוצגים במוזיאון.
יש גם את האמנים מקבוצת "אופקים חדשים" שפעלה בארץ בין השנים 1948–1963 ופעלו על מנת להכניס מוטיבים מאמנות בינלאומית לארץ.
בנוסף לאמנים מוכרים כמו מארק שאגאל, מוצגים במוזיאון יצירות ניסיוניות שמעולם לא נחשפו.
שווה לבדוק את רשימת התערוכות המתחלפות.
במקרה ולא התלהבתם מהאוסף המרשים הזה, יש את אוסף היודאיקה.
האוסף מכיל חפצים ותשמישי קדושה מקהילות יהודיות רבות ומגוונות ומייצג את המנהיגים השונים של היהודים בעולם.
באוסף הארכיאולוגיה יש מכתבי חרס שומריים ואכדיים, כלי זכוכית מצריים ואכדיים ומנורות שמן עתיקות.
אה, ויש את גן פסלים של יגאל תומרקין, אולי המפורסם מפסלי ישראל.
מוזיאון בר דוד לאמנות ויודאיקה, בתוך הקיבוץ
מקור: User:Avi1111
אפשר להשקיע יום שלם ויותר בקיבוץ ברעם, יער ברעם ושרידי בית הכנסת העתיק.
ואפשר גם לקפוץ ולבקר מספר אטרקציות שנמצאות סמוך אליו, כמו אגם חי יראון, בקיבוץ יראון.
רוצים לשכור סירת פדלים ולשוט בין הברווזים השלווים? גם אני!
רוצים להאכיל חיות, חלקן אקזוטיות כמו חוטמן אדום ואמו וחלקן נפוצות יותר, כמו תרנגולי הודו וטווסים? גם אני!
רוצים לצאת לסיור לילי ולהכיר את החיות שקמות אחרי שהשמש שוקעת? ברור שכן!
למקרה ולא ניחשתם, המקום מתאים במיוחד לילדים וגם ניתן להאכיל אותם באבות המזון שמוגשים כאן – פיצה ויוגורט.
תוסיפו לזה את זוג האלפקות ונחש הפיתון שטיח בשם שאול הסתדרנו!
אגם חי בקיבוץ יראון,
מקור: Ori~
עוד בקיבוץ – יקב הרי גליל, שניטע בשנת 1996.
היקב אינו קטן בכלל – בשנת 2010, הוא מכר מיליון בקבוקים!
אלו גם בערך השנים בהן זכה היקב להתעניינות וביקורות מעולות.
תוכלו לבוא לכאן, לנסות את היינות בליווי גבינות על המרפסת עם תצפית מהממת ולקחת הביתה כמה בקבוקים למזכרת.
אם תמשיכו עוד מזרחה, לאורך הגבול, ותעברו את קיבוץ מלכיה, תגיעו לאתר מעניין נוסף "פארק המגרסה".
פעם, היו כאן מחצבה ומגרסה, שהפכו את האבנים לחצץ ובדרך סיפקו פרנסה למלכיה וחומר בנייה שאיתו נסללו כבישים באזור.
אבל חציבה מודרנית משאירה נזק סביבתי וכשהמחצבה נסגרה – הגיע הזמן לטפח ולשקם את הטבע.
החלק הראשון של השיקום הוא, באופן פרדוקסלי, שימור המגרסה שתספר את סיפור ההתיישבות במקום.
המדריכים יכולים להדגים את האופן בו פעלה.
עוד חלק מהתוכנית שניתן לראות את פירותיה בשטח היא הקמת תצפית מלכיה, תחת צל העצים.
מכאן תראו מעבר לגבול עם לבנון, בליווי שלטים שמספרים על השכנים מצפון.
הקרן לשיקום המחצבות ממשיכה לעבוד על הפארק ואני מצפה לראות את השינויים בשטח.
עד לפעם הבאה שאני ואתם נגיע לאזור כדי ליהנות מנופי הגליל וארץ הארזים וכל הדברים היפים בקיבוץ ברעם והסביבה.
מבט בתוך יקב הרי הגליל
צילום: Yoav Dothan
מי שעוקב אחרי בבלוג ובפייסבוק יודע - בוודאי שאני חיפאית, אבל אני אוהבת את הארץ ומטיילת בכולה. חרשתי את הארץ הזאת, מצפון לדרום ואני עדיין מגלה מקומות מרתקים בכל פינה. עם זאת, יש משהו מרגש בלגלות מקום חדש ממש...
החודש, ביקרנו בבקעת בית הכרם, המפרידה בין הגליל העליון והתחתון. אבל מה עם העיר הגדולה של האזור, כרמיאל? ובכן, הגיע הזמן לבקר גם כאן, בעיר משגשגת ותוססת. בואו איתי לתור את כרמיאל! כרמיאל: ישוב בלב הגליל כמו שכבר כתבתי במאמר...
מאז שהייתי ילדה קטנה, אהבתי גשרים. לא חסר גשרים בארץ גשרים של הולכי רגל מעל התנועה הסואנת, מחלפים לרכבים הממהרים לעבודה, גשרונים צרים מעל תעלות שרק אנשי השכונה מכירים. אני הכי אהבתי גשרים מעל המים ותמיד התפתיתי לשבת על שפת הגשר...