שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
בפעם הקודמת, התחלנו את הטיול על "שביל ישוע", מנצרת לכנרת.
עצרנו לרגע על הפסגות של קרני חיטין,
אבל הר נוסף ממתין לנו – הר ארבל!
על הר ארבל, המערות והעתיקות שבו, כתבתי כבר בעבר.
לצליינים הוא חשוב כנקודת תצפית וכשריד של יישוב מתקופתו של ישו, אך אינו מוזכר בברית החדשה.
מארבל אפשר להגיע למגדלא, משם הגיעה מרים המגדלית אחת מהנשים החשובות בברית החדשה.
גם כאן ביקרנו בעבר, במאמר "ארכיאולוגיה סביב הכנרת".
אבל בנוסף לעתיקות המרתקות שנחפרו במקום,
ממליצה לקפוץ לביקור במרכז המבקרים הכנסייתי החדש, שנקרא Duc in Altum.
בתרגום לעברית משמעותו "השלך לעומק", והמרכז נבנה על ידי קתולים מספרד.
השם מתייחס לפסוק בו ישו מורה לפטר הקדוש, שזה עתה פגש, לזרוק את רשתו למעמקי הכנרת.
למרות הספקות, פטר נשמע לו ויוצא עם שלל רב של דגים.
המרכז מדבר על המקורות היהודיים של הנצרות.
בזמן הבנייה נתגלו שרידים של מבנים ביזנטיים, שרידי פסיפסים של בית כנסת מהמאה הראשונה, ושרידים של שוק הדגים של העיר.
בנוסף לפסיפס העתיק, נבנתה במקום גם מפת פסיפס חדשה, בהשפעת "מפת מידבא" המפורסמת ומפות נוספות.
המפה מתארת את הגליל והסביבה והיא בגודל של 114 מ"ר (שזה המון!) ומורכבת מיותר ממיליון וחצי אבנים צבעוניות.
צליינים במו ידיהם יכולים לתמוך במקום על-ידי "קנייה" של אבנים בודדות, שמות של ישובים על המפה, תמונות של עצים או מקטעים של נחל או דרך רומית.
גסטהאוס עומד לרשותו של מי שרוצה לישון במקום.
הוא מרשים ביותר, וכולל חדר כושר ובריכה.
השבילים דרך הגנים היפים של המקום "מסתדרים" לצורה של דג, שקשורה גם לעבר של המקום וגם סמל נוצרי עתיק.
אני מרגישה שמקום כזה עושה רבות לקירוב הלבבות בין הנוצרים ליהודים.
כמובן, יש קשר הדוק בין ישו לכנרת ולסירות.
הסירה המפורסמת מהתקופה נמצאת בקיבוץ גינוסר, וגם עליה דיברנו במאמר "ארכיאולוגיה סביב הכנרת".
סירת הדיג היא ממצא נדיר וייחודי ששרדה אלפיים שנה, כי הייתה מכוסה בחול ובוץ ולא חשופה לאוויר.
כזכור, שמעון בן יונה (פטרוס הקדוש) היה דייג וגם סירות נוכחות מאוד במספר ניסים של ישוע בברית החדשה.
ניתן לקוות גם שהצליינים שבאו לראות את הסירה יבקרו ויתארחו בקיבוץ עצמו.
הקיבוץ משך מבקרים אליו עוד לפני קום המדינה והיה מהראשונים בגליל להקים בית הארחה מסודר.
היום, מלון נוף גינוסר הוא אחד המצליחים בסביבה.
מהמלון ניתן לצאת מכאן לשייט בכנרת או לשחות בימה היפה שלנו בחוף פרטי מוכרז.
כמובן, הסירה עצמה יושבת בבית יגאל אלון, בניין מרתק שתוכנן על ידי האדריכל חנן הברון.
המוזיאון המעלף מדבר, בין השאר, על ההיסטוריה של ההתיישבות בגליל, לאורך התקופות.
לקיבוץ גינוסר ניתן להגיע בהליכה לאורך הכנרת, אבל אפשר גם לעבור דרך שמורת נחל עמוד.
מה יש לראות כאן?
יש את "העמוד" עצמו, זקיף אבן גיר שמיתמר לגובה של 20 מטר.
יש את מערת גולגולת, בה נמצאה גולגולת של בן אדם פרהיסטורי בשנת 1925, ע"י החוקר פרנסיס טרוויל־פיטר.
סוג האדם שנמצא כאן נקרא "האדם הגלילי" שחי לפני 350,000 שנה.
גילוי זה נחשב להתחלת המחקר על האדם הפרהיסטורי בארץ ישראל.
עוד באתר – מעיינות עין שַׁבְשֶׁבֶת ועין עמוד, שמושכים אליהם שפיריות וקרפדות חביבות.
בחלק העילי של הנחל, ניתן לראות את משטרת עין תינה.
זו מצודה בריטית נטושה ששמרה על מקורות המים בזמן המרד הערבי.
עדות לנחיצותה של התחנה – קירותיה, המנוקבים בכדורים.
יש כאן גם את עין יקים, מעיין שסיפק מים לצפת עד שנת 1995.
היום בית המשאבות המנדטורי עומד ללא מעש וכל המים מהמעיין השופע זורמים לנחל.
את נחל עמוד מזין נחל שכווי ובמקום החיבור שלהם נוצרו בריכות שכווי, בריכות קטנות ורדודות של מים צלולים, ומעליהן עצי דולב גבוהים.
ברחבה שליד הבריכות נמצאים שרידי טחנת קמח.
גן עדן קטן לאוהבי שכשוך אמנותי.
את כל האתרים שבהמשך המסלול תיארתי בפירוט במאמר "כנרת כנסיות סביב לה".
שם דיברתי על כנסיית הלחם והדגים, כפר נחום, כנסיית בית פטרוס ועוד.
היוצא מן הכלל הוא "הר הקפיצה", ממנו השליך ההמון הזועם את ישו, אחרי שעיצבן אותם בדרשתו ב"כנסיית בית הכנסת".
ישו נחת ללא פגע.
מכיוון שהוא מרוחק ממש (אבל ממש) מנצרת, המסורת פחות מקובלת היום.
היא גם פחות על המסלול, אך מוכר כאתר תיירות נוצרי במפה הרשמית של שביל ישוע, יחד עם הר תבור.
יש במקום שרידים של כנסיית ההשלכה הידועה גם ככנסיית ארמון הבישוף.
הקמרונות והעיטורים עדיין מרשימים, גם אחרי שנים של הזנחה.
זה הזמן לסיים את הטיול, אבל צריך לציין מספר דברים טכניים.
שביל הטיול מסומן בשטח בצבע כתום.
כלומר, תראו את הסימון "לבן-כתום-לבן" על האבנים בדרך, בדומה לסימונים של שבילי מטיילים.
אם יש שביל אחר שעובר במקום (נגיד, שביל ישראל), תראו נקודה כתומה ליד הסימון במקום.
קוריוז לסוף: בשנת 2011 פתח משרד התיירות שביל רשמי, חלופי (מתחרה?) לשביל ישוע, "דרך הבשורה".
הוא זכה לפחות הצלחה, בלשון המעטה, בגלל שהוא עובר ביערות קק"ל ופוסח על ישובים ואתרים חשובים לנצרות.
אתם תחליטו לאיפה אתם רוצים להגיע ודברו איתי.
זמינה בנייד וכל הרשתות החברתיות המובילות!
שרידיה של עיר קדומה בת כ-5,000 שנה. לשיא מעמדה וחשיבותה הגיעה העיר בתקופה הכנענית ובתקופה הישראלית. בתקופה הכנענית, נקראה העיר “לַיִש” או “לשם”. העיר נזכרת במקרא, ובמיוחד מסופר על כיבוש העיר בידי בני שבט דן, שהיגרו לכאן...
עד עכשיו, דיברנו על פרחים שמוכרים בעיקר כפרחי בר. הפעם, נתמקד בפרח הנרקיס. פרח שעשה לעצמו שם כפרח מתורבת לא פחות מפרח בר. יאללה לביצות, חברים! פרח שילד צייר כמו הצמחים שדיברנו עליהם החודש, גם הנרקיס הוא גאופיט. גם הוא מורכב...
אני אוהבת סיפורי אוצרות. אותם סיפורים שבהם נחישות ומזל הופכת אנשים רגילים לגיבורים. זהו לאו דווקא סיפורים על התעשרות מהירה, אלא סיפורים בהם סוד עתיק מתגלה פתאום ומחבר בין עבר להווה. משהו בפעם אבד ונשכח מקבל משמעות חדשה. בואו...