בדברי ימי ההתיישבות בארץ, נותנים כבוד מיוחד להתיישבות "חומה ומגדל". אותם ישובים קמו באישון לילה והיו כבר מבוצרים עוד לפני שהניבו תוצרת חקלאית. כולנו מעט "ביטחוניסטים" בארץ ואי אפשר להתעלם מהסיפור הטוב הזה. אבל שיטת הבנייה הזו התקיימה...
בימים כתיקונם, מגיעים לארץ מאות אלפים צליינים – חלק ניכר מהתיירות הנכנסת לארץ.
בשנת 2019, השנה הנורמלית האחרונה, הגיעו לארץ ארבע וחצי מיליון תיירים.
חלקם הגיעו להתחרדן בחופי תל אביב או ליהנות מהבוץ והמלח בים המלח.
אבל חלק הגיעו בעקבות ישוע, משיחם. ללכת בשביל הבשורה.
בואו ונכיר את המסלול שלהם ונטייל בו, לפני שיתמלא שוב בצליינים, כמו אז.
שביל ישוע (Jesus Trail) החל כפרי חזונם של שני אנשים – מעוז ינון, שהקים את בית ההארחה "פאוזי עאזר" בנצרת, ודיוויד לנדיס, תרמילאי אמריקאי.
אגב, לבית ההארחה יש סיפור מרתק: הוא הוקם על בסיס בית מידות נטוש של משפחת עאזר.
המשפחה שיתפה פעולה עם ינון על מנת להחיות פיסת היסטוריה נצרתית ולהנגיש אותה לציבור.
חלק מהעיטורים המקוריים השתמרו, בהם התקרה היפהפייה בקומה השנייה.
בית ההארחה נמצא בשוק נצרת, לב העיר העתיקה.
הכשרת השביל החלה בשנת 2007 והושלמה ב-2009, לקראת ביקור האפיפיור בארץ.
אורך השביל כ-65 קילומטר, סה"כ.
הוא מתחיל בעיר נצרת, היכן שישו גדל והחל את דרכו.
הכנסייה המפורסמת ביותר כאן היא כנסיית הבשורה, בכניסה לעיר העתיקה.
לדעתי החלק המעניין ביותר כאן אלו המוזאיקות שנתרמו מכל מקום בעולם ומראות לנו את ישו ומריה "שלהם".
מרתק לראות עד כמה שונות האמונות הנוצריות ועד כמה הן הושפעו ממסורות מקומיות, בין אם זה יפן או צ'ילה.
כנסייה מרתקת ופחות מוכרת למטיילים הישראלים היא "כנסיית בית הכנסת".
בכנסייה זו לפי המסורת התפלל ישו כנער וגבר צעיר.
כאן הוא גם הטיף לראשונה והכריז על היותו משיח, במרומז.
הכנסייה העתיקה שוכנת בעומק של מטר וחצי.
לפי עדויות היסטוריות, לא סביר שכאן באמת היה בית כנסת עתיק, כי היא לא שכנה בתחומי נצרת הרומית.
אך זה ללא ספק אתר עתיק יומין, ולו רק בגלל שהיה לו זמן לשקוע לכזה עומק.
ליד הכנסייה העתיקה יש כנסייה חדשה ויפה מסוף המאה ה-19.
עוד אתרים וכנסיות חשובות, בקצרה:
כנסיית מנזה כריסטי, שמשמרת את האבן שלידה ישו פגש את תלמידיו, אחרי שחזר מן המתים.
כנסיות מסביב ל"באר מרים", אמו של ישו, וכנסיית יוסף הקדוש במתחם כנסיית הבשורה.
בכנסיית הבשורה לפי המסורת שכן בית המלאכה של יוסף, בעלה של מרים.
מחוץ למרכז העיר, הנקודה הראשונה היא "כפר נצרת".
שם, מתנדבים נוצרים ושחקנים שיחזרו את החיים, כמו שהיו פעם בתקופתו של ישו – כולל חקלאות, רעיית צאן, בית כנסת של אותם הזמנים ועוד.
זו דרך טובה להבין את הקונטקסט של מקומות בהם תבקרו, משהו שיעזור לכם לדמיין את מה שהם היו פעם, לפני הבניינים רבי קומות, המכוניות והכבישים, התעשייה ועוד.
משם, השביל ממשיך לציפורי.
העיר היהודית העתיקה לא מוזכרת בברית החדשה, אבל לפי המסורת, מכאן הגיעו הוריה של מרים.
כנסייה צלבנית בשם סנטה אנה (חנה הקדושה), שהוקמה על פי המסורת במקום שבו עמד בית הוריה.
זה, כמובן, על קצה המזלג ותוכלו לקרוא יותר על היישוב המרתק (והשמור) הזה במאמר שכתבתי בעבר.
בהמשך, השביל עובר בכַּפְר כָּנָּא, שם ישו ביצע את אחד הניסים המפורסמים בברית החדשה – הפך מים ליין.
זה, ללא ספק, הפך אותו לאחד האורחים הטובים ביותר בחתונה שנכח בה.
כנסיית החתונה בנוייה לזכר הנס, כנסייה קתולית יפה עם שני מגדלי פעמון תמירים.
הכנסייה בנוייה על שרידי כנסיות עתיקות ובית כנסת מהתקופה הביזנטית. על כך מעיד פסיפס שנמצא במקום.
המשך השביל עובר באילניה (סג'רה).
אין למקום חשיבות מיוחדת לנוצרים, אבל כן כתבתי עליו בהקשרים של תחילת ההתיישבות המודרנית ותוכלו לקרוא עליו במאמריי.
בהמשך, ליד צומת גולני, תראו שרידים של דרך רומית.
על דרך זו, מרוצפת אבנים, צעדו ישוע ותלמידיו, כשנעו בין עיר לעיר, בין כפר לכפר.
אחד מיתרונותיהם של חיילי הלגיון הייתה היכולת שלהם לבנות את הדרכים הללו, שחיברו בין חלקי האימפריה.
הדרכים אפשרו להם אפשרות להגיע לכל מקום במהירות הבזק (במונחים של התקופה).
הדרכים היו ישרות כפלס, עד כמה שניתן, עם התחשבות מינימלית בתוואי השטח.
מרתק לראות שהשביל בנוי לא רק כדי לתת למטיילים להכיר את מסלולו של ישו, אלא גם שהצליינים יוכלו להכיר את תושבי הארץ הנוכחיים.
אחת מהנקודות האלו הוא לביא, קיבוץ דתי משנת 1949.
היום, הקיבוץ מייצר רהיטים לבתי כנסת ויש בו מלון שומר שבת.
בנוסף, יכולים המטיילים על השביל להכיר את הדרוזים ב"מתחם נבי שועייב", המזוהה עם קבר יתרו המקראי, כהן מִדְיָן וחותנו של משה רבנו.
לפי הדרוזים, הוא לימד ויעץ למשה.
זהו אוסף של בניינים מרשימים, ששופצו מספר רב של פעמים לאורך השנים.
מעל המתחם מתנוסס דגל הכוכב הדרוזי.
כל אחד מקצוות הדגל מייצג תכונות שונות המבדילות את האדם מן הבהמה.
לצד הדגל הדרוזי – דגל ישראל, שמצביע על הקשר העמוק של הדרוזים בארץ למדינת ישראל.
השביל עובר גם בקרני חיטין, מקום עם חשיבות היסטורית עולמית, שכתבתי עליו בעבר ונקודת תצפית מעולה על השביל שעברנו ועל השביל שעוד נעבור.
כאן נעצור לנוח,
כי יש לנו עוד דרך ארוכה לצעוד במשעולי ארצנו, בעקבות ישו והצליינים.
בדברי ימי ההתיישבות בארץ, נותנים כבוד מיוחד להתיישבות "חומה ומגדל". אותם ישובים קמו באישון לילה והיו כבר מבוצרים עוד לפני שהניבו תוצרת חקלאית. כולנו מעט "ביטחוניסטים" בארץ ואי אפשר להתעלם מהסיפור הטוב הזה. אבל שיטת הבנייה הזו התקיימה...
סיור טעימות חיפה כשר ומונגש בעיר התחתית זה סיור שמתמקד בעיר התחתית, שהיא לא כל כך שוק, העיר התחתית היא אזור עסקי מעניין שכולל אומנות רחוב, היסטוריה, התחדשות עירונית ואדריכלות. העסקים הכשרים שנפגוש יכללו חומוס מקומי...
להיות בארץ ולהרגיש בחו”ל מעיליא הוא כפר יווני קתולי, אחד משני כפרים בארץ שתושביהם נמנים עם העדה היוונית קתולית, יחד עם הכפר פסוטה. גובהו של הכפר הוא כ-600 מ’ מעל פני הים. הכפר מעיליא מונה כ-2000 תושבים ,...