בתי כנסת בגולן

הגולן היה תמיד אזור ספר למדינות העבריות באשר הן.

נכון, לפי המקרא, כבשו בני ישראל את הגולן מידי מלך הבשן,

אבל השליטה באיזור עברה לידי ממלכות נוכריות בזמן ממלכת ישראל (הצפונית).

אלכסנדר ינאי, המלך החשמונאי,

כבש את האזור וסיפח אותו לממלכתו והמלך הורדוס ביצר את האיזור כדי להגן עליו.

איך נדע היכן ישבו יהודים ברמה?

אפשר לעבור בין בתי הכנסת שהתגלו בגולן לאורך שנים – ובדרך נהנה גם מהנוף הפראי!

 בחזרה לקצרין הבנויה

מתבקש להתחיל בבירת הגולן המודרנית

קצרין ולדבר על קצרין העתיקה, ששוחזרה בחלקה לצד העיר המחודשת.

אבל כבר עשינו את זה במאמר "קצרין – עיר הגולן", אז אפשר לקרוא על זה שם.

חשוב גם לציין את "מוזיאון עתיקות הגולן", שכולל, בין השאר,

פריטים מבתי הכנסת ועליהם תבליטים של מנורת המקדש, שופר, מחתה (כף לגחלים) וארבעת המינים.

תוכלו למצוא כאן גם כתובות ממצבות יהודיות וכתובות של תורמים שהיו חקוקות על בתי כנסת מהעבר.

אחד מתבליטי המונרה אשר מוצגים במוזיאון עתיקות קצרין.
צילום: Zion Susi Photography

אולי הכתובת החשובה מכולן היא כתובת בעברית על גבי משקוף מעוטר מכפר דבורה שבה נכתב:

"זה בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר".

כתובת זו נותנת לנו תאריך ברור – המאה השנייה לספירה, סוף תקופת התנאים.

על המשקוף – שני עופות דורסים שמחזיקים זר – עיצוב מרתק ביותר!

שרידי כפר דבורה עצמו נמצאים מעט צפונית מקצרין ואפשר לבקר אותם גם כיום.

על חורבותיהם נבנה הכפר הסורי דבוריה,

שתושביו עשו שימוש משני באבני כפר דבורה לבנייה וניתן לראות תבליטים יהודיים בקירות הכפר.

הכפר הסורי ננטש אחרי 1967. אפשר לשלב את הסיור בכפר דבורה עם ביקור בנחל גילבון.

הכתובת במוזיאון עתיקות קצרין.
צילום: Zion Susi Photography

כדורעף סורי

שרידים נוספים לישוב יהודי התגלו לא רחוק מקצרין, בעין נשוט,

בתחילת האפיק של נחל משושים המפורסם.

אנחנו בטוחים למדי שהמקום שימש כבית כנסת

בגלל אבנים מעוטרות במנורה בעלת שבעה קנים שנמצאו במקום.

בנוסף שרדו עמודים, ספסלים – ואפילו חלק מארון הקודש, שפונה לירושלים.

מספרים שבשנת 1967, כשכבשנו את המקום, היה לצד החורבות מחנה צבאי סורי.

בין העמודים העתיקים מתחו הסורים רשת כדורעף

והמקום נקרא "מגרש כדורעף" על ידי הישראלים שכבשו את המקום מאוחר יותר.

למרות שאין לנו מושג מה היה השם האמיתי של המקום,

יש לנו תאריך בנייה – שנת 475 לספירה לערך, לפי המטבעות שנמצאים במקום.

אנחנו יודעים גם שבמקום התקיימה תעשיית שמנים רצינית למדי, לפי כמות בתי הבד שנמצאו במקום.

בית הכנסת בעין נשוט.
Attribution: Heritage Conservation Outside The City Pikiwiki Israel

למשכימי קום ומיטיבי לכת

במרחק קילומטרים בודדים מעין נשוט נמצאות שתי חורבות נוספות.

הראשונה היא חורבת אחמדיה,

שזוהתה ע"י גוטליב שומאכר המפורסם כ "שוויכה",

עיוות לשם עברי של מספר ישובים בשם "שׂוכו" או "שוכה".

בין הממצאים שתיעד שומאכר בחורבה היו אבני משקוף עם עיטורים של בעלי חיים,

ובהם נשר פורש כנפיים וכמה עיטורים של מנורת תשעת הקנים.

כשחוקרים ישראלים הגיעו למקום, הם גילו כתובות בעברית ואבן גבול ביוונית.

בנוסף, תוכלו לטייל בחורבת דביה, גם שם אותרו שרידים של בתי כנסת, כולל ארון קודש ופריטים נוספים.

אתר העתיקות בחרבת אחמדיה
צילום: אלימוסקו

שוב אותו רעש

כמו ששמתם לב,

הרבה מהכפרים הסורים שהיו בגולן עד 1967 שימרו את שם הישוב היהודי המקורי שהיה במקום.

דֵיר עָזִיז, בדרום הגולן שימר את השם של הישוב יהודי Azizo.

אנחנו יכולים לדעת זאת כי נמצאה כתובת ביוונית שמציינת את השם במקום.

גם כאן התגלה בית הכנסת העתיק,

שתואר לראשונה על ידי סר לורנס אוליפנט בסוף המאה ה-19.

עד שנת 2004 התנהלה במקום חפירה של חוקרים באוניברסיטת בר אילן

שגילו במקום אולם בגודל 11 מטר על 18 מטר ובתוכו  אבני הגזית שהתמוטטו לתוך האולם.

משערים שהישוב חרב בגלל "ראש השביעית"

אותה רעידת אדמה אפוקליפטית ששיטחה ישובים רבים בשנת 749 לספירה.

ליד היישוב נמצא עדיין המעיין שסיפק לו מים –  עיינות כנף.

אפשר להגיע למקום לחניון לילה,

לערוך קומזיץ קל ובבוקר לצאת להשתכשך בבריכת המעיין,

שיכולה להגיע לעומק של 90 סנטימטר.

עין כנף שסיפק מים לדיר עזיז.
צילום: Green Lady

פאר והדר – הגרסה היהודית

נסיים בבית כנסת משוחזר מהמרשימים בארץ, באֻם אל-קַנַאטִר (אם הקשתות).

אנחנו לא בטוחים מה היה השם המקורי של הישוב,

אבל אנחנו כן יודעים כמה פרטים על היישוב.

כלכלת היישוב נסמכה על הלבנת פשתן, לפי הבריכות שנמצאות במקום.

נראה שההכנסה מהתעשייה הזו נתנה לתושבים אפשרות לבנות את בית הכנסת המפואר של המקום.

היום, שוחזרו הקירות הדרומי והמערבי, שבנויים מאבני גזית.

משני צידי השער המרכזי היו מזוזות מגולפות מאבן.

בנוסף, שרדה במת בית הכנסת, עם קשת מעליה, ועיטור נשרים על העמודים.

ארון הקודש המפואר של המקום, ההיכלית, שרד.

אנחנו יודעים מהספרות על היכליות, אבל זו היחידה שנמצא.

היא כוללת במה בעלת גרם מדרגות,

מעוצבת בתבליטים עשירים של גפן הצומחת מתוך אמפורה,

קשתות ועיטורים גיאומטריים וכרכובים מעוטרים.

על ראש העמודים – תבליט מנורת שבעת הקנים וסמלים יהודיים נוספים.

השם הנוסף של האתר הוא "קשתות רחבעם"

על שם רחבעם זאבי שכיהן כשר התיירות ואישר את התקציב לחפירות.

הוא נרצח בהתנקשות במלון הייאט בירושלים, מספר ימים לאחר שאישר את החפירות במקום.

אחת הקשתות המשוחזרות באום אל קאנטיר.
צילום: Green Lady

פה נסיים את הסיור בין בתי כנסת בגולן,

אבל זה לא בגלל שחסרים בתי כנסת עתיקים באזור.

אפשר לצאת לטיולים רבים כדי לראות את כולם ומי יודע,

אולי יום אחד אעשה זאת. אתם איתי?

אם אהבתם את הכתבה על בתי כנסת בגולן אולי תאהבו את שאר הכתבות על בתי כנסת עתיקים
טיול בעקבות בתי כנסת בגולן יכול להתחבר לטיול בעקבות המרגל אלי כהן