ביקרנו בהרים בצפון - אבל גם במדבר הדרומי יש הרים לרוב, והם יפים ושווים ומעניינים. היום ניסע לבקר בהר צרור ונחל צרור, ליהנות מנוף הנגב ואולי לפגוש כמה חיות! המסע להר האופל לדעתי, טיפוס על כל הר צריך...
לכל מדינה יש את ראש הממשלה הראשון (או נשיא, או מלך) שלה.
אנחנו בורכנו עם דוד בן גוריון,
אדם פעלתן ומוכשר מאין כמותו ואייקון תרבותי בארץ ובעולם.
עכשיו, כשמדרשת שדה בוקר שהוקמה בעקבות חזונו ליישב את הנגב עומדת בסכנת סגירה,
חשוב לחזור אחורה בזמן.
דוד יוסף גרין (דובצ'ה לחבריו) נולד בשנת 1886 בעיירה פלונסק (היום פולין, אז בשליטת האימפריה הרוסית).
הוא היה הרביעי בין חמישה ילדים והתייתם מאמו בגיל צעיר.
אביו, אביגדור, ידע מספר שפות והיה אב תומך לאורך כל חייו הצעירים.
הוא למד ב"חדר מתוקן" – בית ספר ששילב בין לימודי קודש ללימודי עברית מדוברת ומקצועות חילוניים.
דובצ'ה הצעיר, שמעולם לא היה אדוק במיוחד, התרחק מהדת והקדיש את מרצו לחיים הפוליטיים ולציונות.
בשנת 1905 הצטרף למפלגת "פועלי ציון"
שחיברה בין ציונות ומרקסיזם ונהיה לכוכב עולה של המפלגה כתועמלן ומארגן שביתות פועלים.
הוא גם החל לשאת אקדח,
להגנה עצמית במקרה של פוגרומים אפשריים.
פעילות זו נחשבה למהפכנית ברוסיה ריאקציונרית ודוד הצעיר נעצר פעמיים
אבל אלו היו בעיות שניתן לסדר בעזרת שוחד לפקידי הצאר.
בשנת 1906 עלה לארץ, במימון אביו, עם קבוצת חברים.
כמו רבים מעולי העלייה השנייה, הוא ירד מהספינה הרוסית הרעועה בנמל יפו,
השער הראשי של ארץ ישראל של אותה התקופה.
בתקופה הראשונה לאחר העלייה עבד בעבודות כפיים במושבה הוותיקה פתח תקווה.
תוכלו לצאת בעקבות העולה הצעיר גם בטיול ביפו העתיקה,
שעוד שימרה הרבה בניינים מהתקופה או ב"מוזיאון הראשונים" בפתח תקווה, שמדבר על פיתוח "אם המושבות".
זאת הייתה התחלה של עשייה קדחתנית.
דוד גרין הסתובב בכל הארץ, עובד במושבות ברחבי הארץ,
השתתף בפעילות פוליטית, מלמד עברית,
והיה לאחד מראשוני שומרי סג'רה היהודים – עבודה מסוכנת שעלתה לשומרים אחדים בחייהם.
בשנת 1908 הוא חזר לפלונסק כדי להתגייס לצבא הצאר
לא מתוך פטריוטיות למדינה הרוסית, אלא כדי למנוע מאביו לקבל קנס.
מהר מאוד הוא ברח מהמחנה, עבר את הגבול לגרמניה וחזר לארץ.
תוך כדי אלו, הוא גם הספיק ללמוד ערבית וצרפתית, והחליט ללמוד משפטים.
בשנת 1910 החל בן גוריון לכתוב בעיתון של "פועלי ציון" – "אחדות",
לשם התקבל לאחר השתדלות של שני חבריו יצחק בן-צבי ורחל ינאית – בעתיד,
נשיא המדינה השני ורעייתו.
זה הזמן שהחל לחתום בשמו החדש, דוד בן גוריון,
על שם שני אישים מתקופת מרד בר כוכבא.
בתקופה זו חייו של בן גוריון נעו בין דלות ורעב בדירת מרתף ב"חצר פלויד" בירושלים
לנסיעה ראשונה לוינה כציר המפלגה של "פועלי ציון".
מי היה אותו "פלויד"?
זה החבר שלנו, רולה פלויד,
ממדריכי התיירים הראשונים בארץ,
מהמאמר על המושבה האמריקאית ביפו!
לאורך שנות העשרה של המאה,
המשיך בן גוריון לנסוע בעולם.
הוא למד משפטים באיסטנבול,
אבל נאלץ להפסיק בזמן מלחמת העולם הראשונה,
הוא דחף לגיוס יהודים לצבא הבריטי והתגייס אף הוא בעצמו ושירת לזמן קצר.
כשהוא בשליחות בארצות הברית,
הוא פגש את פולה, אשתו לעתיד.
במהלך העשור הבא היה הציר של פועלי ציון בלונדון ווינה,
הקים והנהיג את ההסתדרות וכתב, כתב, כתב.
את שנות השלושים החל בן גוריון כבר כאחד המנהיגים החשובים של היישוב.
בשנת 1930,
הוא הצליח לאחד בין כל מפלגות הפועלים בארץ ונהיה ראשה של מפא"י ( מפלגת פועלי ארץ ישראל),
הכוח הפוליטי שינהיג את יהודי הארץ עד למהפך המפורסם בשנת 1977.
בתקופה זו, הוא גר בבית דו-קומתי שבנה בתל אביב.
את הבית, בסופו של דבר, הוא תרם למדינה והיום "בית בן-גוריון" משמש כמוזיאון.
כמובן, שם הרחוב שונה כדי להנציח את ראש הממשלה.
במוזיאון תוכלו למצוא את אוסף הספרים הנרחב של בן גוריון בשפות רבות כולל:
עברית, אנגלית, גרמנית, רוסית, צרפתית, ספרדית וטורקית
ואת הטלפון המיוחד שקישר את בן גוריון למשרד הבטחון.
בשנת 1935, נבחר לעמוד בראשה של הנהלת הסוכנות היהודית מטעם מפא"י,
שהייתה הגוף המרכזי בניהול היישוב היהודי בארץ ישראל.
אי אפשר להגיד ש"משם, הדרך לראשות הממשלה היתה קצרה".
אחרי הכל, עד 1948, היו תריסר שנים קריטיות,
בהם היישוב היהודי התחזק, התחמש ובסוף המנדט הבריטי בארץ ישראל,
הצליח להקים "מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
המילים הגורליות האלו הרעידו את גלי האתר ואת לבבות היהודית בארץ ובעולם,
ואותם אמר בן גוריון ב"בית דיזנגוף", אז מוזיאון תל אביב.
תוכלו לבקר בו ולראות את האולם המשוחזר.
את השנים הראשונות כראש ממשלה בילה בהקמת מוסדות לאומיים,
עידוד וקליטת עלייה, פירוק המחתרות ושילובן בצה"ל ועוד.
בשנת 1952 פרש, ועבר לגור בקיבוץ שדה בוקר בנגב,
כדי לעודד התיישבות בספר המדברי של ישראל.
למרות גילו ואי-אלו בעיות בריאות,
הוא עבד במשק מספר שעות ביום והצביע באסיפות קיבוץ, כאחד החברים.
בצריפו הקטן ניתן לראות כסמל לדוגמה אישית של מנהיג.
תוכלו לבקר בצריף בו הוא ופולה גרו בשדה בוקר,
את הספרייה שנראה שבלעדיה לא היה לבן גוריון חיים ועוד.
היום, במוזיאון יש מספר דרכים חדישות להעביר את מורשת בן גוריון לדור החדש,
בהן שולחנות הפעלה ממוחשבים שבוחנים את חזונו של בן-גוריון בשלושה תחומים – הנוער, צבא העם וחזון הנגב.
בשנת 1955 חזר בן גוריון לניהול המדינה והנהיג אותה עד 1963.
הוא המשיך בפיתוח אזורי,
הצליח להתקרב דיפלומטית למעצמות המערב,
בהם בריטניה וצרפת והיה שותף ל"מבצע קדש",
בו ישראל, צרפת ובריטניה הביסו את מצרים בסיני,
אך לא זכו לקצור פירות מהצלחה,
בעקבות התערבות של ברית המועצות וארצות הברית.
גם כאשר פרש, המשיך להיות פעיל פוליטית ולעתים הקשה על פעילותם של ראשי ממשלה בישראל,
שלא יכלו להשתוות במעמד ל"זקן" המפורסם.
משנת 67' פרש מהחיים הפוליטיים,
עד כמה שהצליח ועבר לגור בשדה בוקר,
אך בשנת מותו ,1973, היה בביתו בתל אביב, כדי להיות יותר קרוב לרופאו.
הוא נפטר אחרי שישראל החבולה ניצחה את מלחמת יום כיפור.
הוא לא רצה הספדים ומטחי ירי מעל אחוזת הקבר שלו ושל פולה בשדה בוקר.
אך הוא היה בהחלט ער לזה שזכרו ופועלו ישמשו דוגמה לבאים אחריו.
ואנחנו לא נשכח וגם נבקר בנגב ובתל אביב וגם את כל הפסלים שעומדים להם על הראש ברחבי הארץ.
ביקרנו בהרים בצפון - אבל גם במדבר הדרומי יש הרים לרוב, והם יפים ושווים ומעניינים. היום ניסע לבקר בהר צרור ונחל צרור, ליהנות מנוף הנגב ואולי לפגוש כמה חיות! המסע להר האופל לדעתי, טיפוס על כל הר צריך...
כולם מכירים את כביש 1 – הכביש בין הערים הראשיות במדינה – תל אביב וירושלים. הכביש יוצא מתל-אביב, עובר ליד מודיעין, אבו-גוש ומבשרת ציון ונגמר בירושלים, לא? אז זהו, שלא! הכביש ממשיך הלאה, דרך הרי בנימין ומתחבר...
בהיסטוריוגרפיה של הציונות, נהוג להתרכז בעלייה השנייה. זה מובן למה – הרבה מהאתוס הציוני נובע מהעלייה הזו – העבודה העברית, הרוח חלוצית, תנועת ההגנה שהפכה לימים לצה”ל ועוד. אבל ההתיישבות היהודית לא החלה שם. היא החלה בתנאים הקשים...