החצר האחורית של תל אביב בניגוד לטיפקס, אני ירדתי בתחנה המרכזית החדשה תל אביב “והיא הייתה לי מדינה אחרת, מדינה של מציאות בהמתנה כשהגשם יורד וכשהשמש בוערת”. התחנה המרכזית קניון תל אביב היה אמור להיות הלב הפועם של...
בחודש דצמבר של 2021 ירדו גשמי ברכה על הארץ.
בינואר 2022, כשאני כותבת שורות אלו, עוד אין גשמים, אבל אני מקווה שזו תהיה שנה טובה לחקלאות ולפרחי הארץ.
זו הסיבה ש"התכנסנו" הפעם.
לדבר על הפרחים החשובים בארץ ישראל ולהתכונן לטיולים בעקבות הפריחה.
נתחיל בפרח אהוב במיוחד – הרקפת.
יש שאלות קלאסיות שנשארות בלי תשובה.
כמו "לאן הברווזים הולכים כשהאגם קפוא?"
ויש שאלות שאפשר לתת עליהן תשובה ברורה.
לאן "הולכת" הרקפת כשזו לא העונה שלה לפרוח?
פשוט – הרקפת היא גיאופיט, צמח רב-שנתי בעל פקעת.
בעונה השחונה, מהרקפת נשארת פקעת בלבד, אבל קצת מים, טיפה קור והפקעת שוב תצמיח שורשים, שוב תמתח לכיוון השמיים ותגדל פרחים בצבעים שנעים מלבן ועד לסגול עז.
הרקפת צומחת בין סלעים ולעיתים זה מרגיש שהיא "מתחבאת" מהמטיילים.
יש אפילו שירי ילדים שמציינים זאת ""מתחת לסלע צומחת לפלא רקפת נחמדת מאוד…" ("הרקפת" מאת לוין קיפניס)
מנגד, יש מקומות בהם הרקפת אינה נחבאת אל הכלים, אלא שולטת בשטח.
לדוגמה, תוכלו לבקר ב"גבעת הרקפות" (או בשם אחר "חורשת הרקפות") המפורסמת ברמות מנשה, ליד קיבוץ גלעד.
כדי להגיע למקום, יש לנסוע בכביש 672 ולפנות ממחלף אליקים לכיוון קיבוץ אבן יצחק.
החנייה למטיילים נמצאת כארבעה קילומטרים דרומית לקיבוץ דליה.
מה תראו כשתגיעו למקום?
כמו בהרבה מקומות אחרים בארץ, כאן צומחים אורנים לרוב.
אבל אם תגיעו בשיא פריחת הרקפות, בחודשים ינואר-פברואר, תראו מרבדים שלמים של פרחים בצבעים לבן עד ורדרד, אבל יש פריחה בסדר גודל מצומצם יותר בין החודשים דצמבר עד מרץ.
עוד פורחים בחודש דצמבר כרכום חורפי, דודא רפואי וחיננית הבתה.
כדי שלא תדרכו על הפרחים הוקם במקום שביל מעגלי מגודר בעזרת חבלים, על מנת להגן על הצמחים, אבל לאפשר טיולים במקום.
השביל הוא חד סטרי וצר למדי, אז אל תנסו לשנות כיוון!
בדרך, חוץ מהפרחים והעצים תראו גם את מפגש הנחלים, ספלול וחלמית.
כשתגיעו חזרה לאוטו, תוכלו למצוא לתפוס את אחד משולחנות קק"ל ולעשות פיקניק עם האוכל שהבאתם מהבית.
בנוסף, תוכלו לקנות אוכל טרי מהדוכן הדרוזי שנמצא בדר"כ במקום.
הרקפת הנפוצה בארץ, זו שכולם מדמיינים כשאומרים את המילה "רקפת" נקראת באופן לא מפתיע "רקפת מצויה".
לרקפת יש חמישה עלים שצומחים כלפי מעלה בצורה שמזכירה לי כתר.
לפי כמות העלים, ניתן להעריך את גיל הרקפת.
לצמח צעיר יש רק עלה ירוק בודד ורק אחרי שלוש-ארבע שנים מתחילה הפריחה.
הצמח החינני הזה נבחר כפרח לאומי וייצג אותנו בתערוכת פרחים בינלאומית בבייג'ין בשנת 2007.
איפה עוד אפשר לראות את פריחת הרקפות?
אם אתם מהמרכז, אני יכולה להמליץ לכם להגיע לגבעת רקפות אחרת, ליד המושב טל השחר, לא רחוק מצומת חולדה.
בניגוד לגבעת הרקפות הקודמת, כאן אין כביש גישה מסודר ושבילים מוסדרים ומסומנים.
אז אתם תחליטו היכן תעברו כדי לחפש את מרבדי הפרחים היפים ביותר.
הגבעה היא חלק מיער ישעי, גם הוא יער אורנים של קק"ל.
בסביבה תראו גם את תל בטש, שמזוהה עם העיר הפלישתית תִּמְנָתָה (שגם נקראת תִּמְנָה).
כאן, לפי התנ"ך פגש שמשון הגיבור את כפיר אריה – וגם אישה פלשתית אותה נשא מאוחר יותר.
כשתבקרו במקום, תראו גת ענבים ושרידים של תעלת ניקוז מאבן, לצד שרידי בניינים.
כמו-כן, תוכלו למצוא גשר בטון להולכי רגל רציני למדי שעובר מעל נחל שורק ויכול לשמש כנקודת תצפית מעולה על האזור.
אני מקווה שהיום כל מטייל הארץ יודע שאסור לקטוף את פרחי הבר.
אבל בעבר, הרקפות נקטפו ולא רק לנוי.
הפקעת של הצמח היפה הזה מכילה חומר רעיל בשם ציקלמין והוא משפיע בצורה מעניינת על דגים.
מערבבים את הפקעת המרוסקת בקמח, מפזרים את הקמח במים והדגים צפים למעלה.
דייג ב- Easy Mode!
בנוסף, שימשו למילוי אורז או בשר, הפקעת כתחליף לסבון ידיים או כביסה ("סבון רועים") ועוד.
כמובן, לכולם מגיע לראות רקפות ולא שכחתי את החברים מהדרום.
אתם יכולים להגיע ליער המלאכים -שחרייה, מזרחית לקריית גת, שכתבתי עליו כבר בעבר.
את הרקפות יש לחפש על "שביל בית הבד" שעובר בין הגתות העתיקות ואבני המפרכה.
השביל קצר, רק כ-500 מטר ונוח למדי.
תבלו ואל תקטפו, שיישאר לכולם!
יש עוד סוג של רקפת שצומחת בארץ – הרקפת היוונית.
אותה רקפת עם עלי כותרת צנועים יותר והרבה יותר מעוגלים מזו של הרקפת המצויה.
היא גדלה בעיקר בהרים ואפשר למצוא ריכוזים של הרקפת ביער אודם.
בחורשת אלונים, בדרך היורדת אל הג'ובה הגדולה גדלים מאות מהפרחים הנדירים האלו.
חוץ מהצורה, גם הצבע של הפרחים האלו ייחודי – הם ורודים ממש עם כתם ארגמן בבסיסם.
מרהיב ביותר!
כמובן, יש עוד המון אתרים בהם פורחות הרקפות.
תיהנו מהחורף ומהפריחה, ואל תשכחו לצלם ולספר לי איפה עוד מצאתם את הפרחים הנהדרים האלו!
החצר האחורית של תל אביב בניגוד לטיפקס, אני ירדתי בתחנה המרכזית החדשה תל אביב “והיא הייתה לי מדינה אחרת, מדינה של מציאות בהמתנה כשהגשם יורד וכשהשמש בוערת”. התחנה המרכזית קניון תל אביב היה אמור להיות הלב הפועם של...
לחופי הים התיכון גידלו ענבים מאות בשנים. עוד בתנ”ך הייתה המטפורה של מנוחה ונחלה – “איש תחת גפנו ותחת תאנתו”. אחרי הכיבוש המוסלמי, התעשייה המקומית נעלמה, אבל יינות איכות חוזרים לגבעות יהודה שליד ירושלים והשפלה. בואו לבקר יקבים...
לפעמים, כדי להעריך משהו, אתה צריך לראות אותו בעיניים חדשות. בגלל זה, התחלתי סדרה של כתבות על אנשים מעניינים ומיוחדים שהגיעו לארץ. נתחיל עם חוזה המדינה, בנימין זאב תאודור הרצל שביקר בארץ ישראל ב 6 באוקטובר 1898. המשלחת...