מי שאף פעם לא טייל בחיפה יופתע בודאי לגלות שניתן לחצות את חיפה ולעבור בין השכונות שלה בשבילים בטבע, להיעלם אל תוך כל הירוק הזה ולהגיח מהצד שני. ואדי אזוב הוא רק אחד מ”קיצורי דרך” המפתיעים...
קיסריה.
כמה שנים בודדות לפני תחילת הספירה הנוצרית,
המלך הבונה הגדול, הורדוס,
השלים את בניית הנמל המלכותי הגדול של הארץ והקדיש אותו לאוגוסטוס קיסר
הקיסר הרומאי הראשון ומיטיבו של הורדוס.
העיר החדשה הייתה צריכה שירותים רבים, בהם מים, מים ועוד מים.
היום נדבר על אמות המים של קיסריה שהשקו את העיר לאורך הדורות.
האמה הראשונה שהובילה מים לקיסריה החלה, כנראה, בעיינות שוני,
ליד בנימינה, אבל נכון להיום, לא נמצאו עדויות לכך, פרט לכמה עמודים פה ושם.
יש סיבה אחרת לבקר במקום
פארק ז'בוטינסקי ומבצר שוני,
שכולל מוזיאון ארכיאולוגי, אמפיתיאטרון רומי,
מוזיאון פסלי אבן ומרכז למורשת אנשי אצ"ל, שהתאמנו במקום לפני קום המדינה.
את תחילת המחצבה רואים באמת בקצה הדרומי של רכס הכרמל, ליד מחצבת בנימינה.
אנחנו מזהים בקלות את "האמה הגבוהה" של התקופה ההרודיאנית,
בה תעלת המים יושבת על חומה רצופה ונמוכה וחלקה – על קשתות,
אם יש צורך בבנייה גבוהה יותר.
תעלת המים עשויה מבטון על בסיס סיד.
כן, בתקופה הרומאית ידעו לייצר בטון, ידע שאבד בימי הביניים.
לבטון המודרני הרכב שונה.
כדי למנוע את חדירת החול לתוך האמה, התעלה מכוסה לעיתים בלוחות אבן, כשהיא עוברת במקביל לים.
בחלק מהמסלול של האמה לכיוון קיסריה,
היא עוברת דרך כפר ג'סר א-זרקא,
בה התעלה עוברת דרך רכס כורכר בנִקבה חצובה בעלת פירים אנכיים.
הכפר המוסלמי שווה ביקור בגלל הבתים שצבועים בכחול ונמל הדייגים שלצידו ה"ביץ' האב"
מקום שאפשר להסתלבט או לעבוד בלפטופ לחופי הים התיכון.
היום, האקוודוקט לא מגיע לתוך העיר.
צפונית לקיסריה, הים התיכון פרץ פנימה ויצר מפרצון קטן שמפריד בין האמה לעיר.
אחרי שעוברים את המפרצון, ממשיכה האמה עד לחומות קיסריה, ליד שני מגדלים ששמרו על העיר.
איך מודדים הצלחה של עיר?
אולי על ידי זה שהיא מושכת אליה עוד תושבים, שדורשים עוד תשתיות.
לצד התעלה המקורית, בנו שועי העיר אמת מים נוספת, הנקראת היום "תעלה ב'".
בניית התעלה נעשתה בחומרים פחות איכותיים ודרשה תיקונים רבים לאורך השנים.
הפעם, האקוודוקט מתחיל בנחל תנינים העליון, ליד המושבים עמיקם ואביאל.
חלק מהמעיינות יבשו זה מכבר,
אבל אפשר לראות באר עתיקה בעין צברים שסיפקה מים לקיסריה.
ההרפתקנים שבכם יכולים לרדת לתוך הבאר עם פנס ולצפות בתעלה התת-קרקעית שנחצבה בתוך סלע הכורכר.
חלק מהתעלה חסומה ע"י סדימנט – חול רטוב שנצבר לאורך המאות וחלק – ע"י שורשי עצים שצומחים מעל.
אתם חולקים את המנהרה עם כמה עטלפי חרקים, אז תהיו אדיבים למארחים.
תעלה תת-קרקעית מתויירת (ושמורה) יותר אפשר למצוא בפארק אלונה.
התעלה כאן עברה שחזור והיום ניתן לצעוד בתוך מים בעומק של 70 ס"מ לאורך רבע קילומטר, בערך.
נחמד לטייל גם מעל מפני השטח, בחורש ים-תיכוני טבעי שצומח בשטח הפארק.
בניגוד לאמה א', שנבנתה ע"י הורודוס או ממשיכיו,
אמה ב' נבנתה על ידי הלגיונות הרומאים.
אנחנו יודעים את זה בדיוק רב בגלל כתובות בלטינית לאורך מסלול האקוודוקט,
שמציינות את שם הלגיון והקדשה לקיסר אדריאנוס,
שביקר בפרובינציית יהודה בשנת 130,
אם כי יכול להיות שהכתובות מציינות שיפוצים שהיה צריך לעשות בעקבות מרד בר כוכבא.
תוכלו לראות שתיים מהכתובות ליד בית חנניה, על גבי האמה.
הן כוללות אבן שמציינת את סמל "הלגיון העשירי פרטנסיס" ולידו נשר רומאי מעל זר ואלת הניצחון המכונפת ניקֶה/ויקטוריה.
האמה הרומית המשיכה לפעול לאורך 1,200 שנה,
אם כי היה צורך בתיקונים רבים לאורך השנים כדי לשמור אותה פעילה.
חלק מהצורך נבע מחומר בנייה נחות יותר מהאמה הראשונה וחלק
משקיעת היסודות באמה, באזור הביצתי בין ג'סר א-זרקא לבית חנניה.
כדי להתגבר על שקיעת היסודות ולעקוף את הבעיה,
הונחו שלושה צינורות חרס, כדי להמשיך לספק מים לעיר, כנראה בתקופה הצלבנית.
בתקופה הזו, קיסריה ירדה כבר מגדולתה,
אז כמות המים הקטנה יחסית הספיקה לעיירת החוף הקטנה.
את שרידיה של התעלה האחרונה, תעלה ג',
אפשר לראות בקרבת קיסריה וגם באזור בית חנניה.
אחד מהשרידים המרשימים של האמה לקיסריה נמצאים בלב הר חורשן,
שאולי מוכר לכם מטיולי ג'יפים, אבל לא רק.
ממש בין בת שלמה לעמיקם בין עצי היער, הנדנדות והערסלים,
שביל מגודר בצברים וקוצים,
בין שיחי פטל קדוש נמצא מעבר בגדר השביל שיוביל אל חירבת צברין
אחרי שיטוטים נגלה מה שנראה לעין כמו באר ומתחבר לאמת המים החצובה והמטויחת,
המזרחית – עוד בהיותה תת קרקעית.
אם מפלס המים גבוה כנראה לא תראו את הנקבה, אבל אם מפלס המים יורד,
תוכלו לקחת פנסים ולטייל בתוך הנקבה, היא לא גבוהה וגם לא נמוכה,
משהו בין עמידת קוף לזחילה (:
כאן סיימנו את כל התעלות שהובילו מים מהצפון דרומה, אבל לא עם כל התעלות.
בתקופה הביזנטית לעיר הובילו מים מדרום – מביצות כבארה.
כאן היה צורך להגביה את המים כדי להוביל אותם באקוודוקט
וליד קיבוץ מעגן מיכאל של היום נבנו שני סכרים למטרה זו, מאבנים מסותתות גדולות.
המים זורמים קודם בתעלה חצובה ולאחר מכן
בתוך צינור בנוי שיושב מעל הקרקע ומכוסה קמרונות.
מערבית לג'סר א-זרקא עוברת התעלה הביזנטית (התעלה הנמוכה) מתחת לאחת הקשתות של התעלה הגבוהה.
יותר פרטים על אזור הסכרים תוכלו לקרוא בכתבה על אזור ביצות כבארה.
אלו כל האמות כולן.
תוכלו להגיע לאזור בעצמכם ולשלב את הביקור לאורך מסלול המים עם ביקורים בקיסריה,
מעגן מיכאל או ג'סר א-זרקא ולהינות מהעתיק יחד עם המודרני.
נתראה בין הקשתות!
מי שאף פעם לא טייל בחיפה יופתע בודאי לגלות שניתן לחצות את חיפה ולעבור בין השכונות שלה בשבילים בטבע, להיעלם אל תוך כל הירוק הזה ולהגיח מהצד שני. ואדי אזוב הוא רק אחד מ”קיצורי דרך” המפתיעים...
גני הנדיב – אירופה בכרמל איפה תמצאו גני ורדים צבעוניים, משולבי מפלי מים זורמים וצמחייה מרחבי העולם ? ברמת הנדיב! הגנים מונגשים גם לבעלי מוגבלות הליכה ואף ישנו גן צמחי תבלין משולט בכתב ברייל במיוחד עבור עיוורים. גני...
נטייל בכרמל התיכון במסלול קליל ומעגלי מסלול בכרמל המתחיל בשביל צר להר שוקף והר ערקן המשתרעים בגובה של 400-500 מטר מעל פני הים. נקודת התחלה וסיום – חניון האגם, הוייז מכיר אותו, המסלול המאתגר כולל 7.5...