דמיינו לכם שיירה של גמלים, צועדת לה לאיטה דרך חולות הנגב.
הם החלו את המסע מרחוק, אולי אפילו מערב הסעודית או תימן.
הם צעדו אלפי מילין בשמש הקופחת וסופות החול שיכולות לקבור גמל ורוכבו.
אבל יש להם עוד כברת דרך עד שיכלו לנוח בלי לפחד משודדי דרכים, עד שיגיעו לעבדת.
שיירת גמלים בנגב
צילום: מורה הדרך רן רותם
מי הם אותם סוחרים, אותם אנשים שמסכנים את חייהם על-מנת להביא את הבשמים העתיקים, מור ולבונה, לנמל בעזה?
כל זה כדי שימשיכו את המסע לאירופה בספינה וימכרו למרבה המחיר.
אלו הם הנבטים.
שבט שמקורו בערב הסעודית של ימינו שמתקיים ממסחר, שבט שהפך את המסחר לדרך חיים, ואת הכסף משיירות – לכוח פוליטי.
כמובן, גם הגמל, חיה קשוחה מאין כמותה וגם הרוכבים היו צריכים מים, אוכל ומנוחה.
בגלל זה, לאורך דרכי המסחר בנו הנבטים מצדים וערים לשימוש אותן שיירות, שגם הגנו על מקור עושרם.
בסיס הכוח של הנבטים היה בירדן של ימינו.
אבל חלקו האחרון של המסלול היבשתי עבר גם בארץ.
הנקודה הראשונה בנגב נמצאת בחאן מואה או בשמו המוכר יותר – מוֹאָה הנבטית.
המקום נמצא בערבה, לא רחוק מהישובים פארן וספיר.
זו לא היה רק מצד קטן, אלא טרמינל שיירות אמיתי.
בחפירות נמצאו מצודה בגובה שני מטרים שהגנה על החאן העתיק, בריכת אגירה מטויחת, שאוגרת את מי המעיין הסמוך, שרידים של אמת מים.
הרומאים, שהחזיקו במקום אחרי הנבטים, בנו כאן בית בד בסגנון רומאי, היחיד מסוגו בארץ.
אפשר להגיע למקום, להתארח במושב פארן וגם לטייל בנחל פארן הסמוך.
עצי הדקל במושב פארן,
צילום: מורה הדרך רן רותם
דרך הבשמים ממשיכה מכאן בקו ישר כמו סרגל (לפחות במפה) עד עבדת.
בדרך יש מספר מצדים ומגדלי שמירה, בהם חורבת קצרה, על רכס שבין נחל קצרה לבין נחל צרורות.
למקום המבודד היה מגדל שמירה בגובה שני מטרים ולידו מספר חדרים.
מעניין מה היה אורך השמירות אצל הנבטים?
והאם שומר הלילה ניסה לחפש אורות במדבר או פשוט ישב בשקט, הביט בכוכבים והקשיב לקולות של הלילה?
עוד מצד מעניין על הדרך הוא מצד סהרונים, הידוע גם בשם מצד מחלת, שנמצא בלב מכתש רמון.
המצד נחפר לראשונה על ידי ארכיאולוג גרמני-טמפלרי בשם פריץ פרנק, אדם מעניין ששמו נקשר לריגול.
המצד הוקם במקום בגלל קרבתו לעין סהרונים, מעיין שמשמש כמקור מים עיקרי באזור.
לצד המעיין, צומחים עצי אשל, קנה מצוי ומלוח פגום.
הוא גם משמש את עדר הפרא .
אותם חמורים בלתי-מבוייתים שחיים להם במדבר.
דרך הבשמים,
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
כמובן, השיירה שלנו חייבת להגיע לעבדת.
אחרי הכל, זו הייתה העיר המרכזית על ציר המסחר הנבטי שבין הבירה הנבטית פטרה לנמל עזה.
העיר נוסדה על ידי הנבטים במאה ה-3 לפנה"ס ונקראת על שמו של מלך עבדת.
המלך היחיד ש"נערץ כאל" אצל הנבטים, לפי כתבי ההיסטוריונים העתיקים.
יש לא מעט שרידים שנחפרו ושרדו מהתקופה הנבטית.
אחד מהמרשימים ביותר הוא, כנראה, המקדש הנבטי.
שער המקדש מעוטר במדליונים של פרחים.
ובמרכזו כתובת הקדשה ביוונית משנת 268 לספירה, כששופץ המקדש בפעם האחרונה.
הכתובת מזכירה בצורתה "כתובות אוזניים" רומיות.
בנוסף, נמצא במקום בית מלאכה לכלי חרס שבו תנור ובריכת טין ומחנה צבאי, שלא נקבע עדיין אם הוא נבטי או מאוחר יותר.
זה היה מחנה גדול, שיכל לשכן מאות חיילים.
העיר הנבטית עבדת,
צילום: מורה הדרך רן רותם
המשך קיומה של עבדת משקף את ירידתם של הנבטים מהבמה הפוליטית.
הרומאים החלו לכבוש אט אט את דרך הבשמים.
על כך מעידים שרידים רבים, ביניהם מערת קבורה מהמאה ה-3, עם עשרות כוכים.
בכניסה למערה נמצא מזבח ותבליטים של השמש הירח.
כתובות ביוונית עם שמות של שלוש נשים מרמזות לחוקרים שאולי אלו היו כוהנות האלה אפרודיטה אשר נקברו במקום.
גם מגדל התצפית הוקם בזמן שהאימפריה הרומית שלטה באזור.
בהמשך, הנבטים התנצרו, כמו רבים מנתינים הרומאים.
מהתקופה הנוצרית-הביזנטית, יש לנו כאן שני אגני טבילה (באפטיסטריום).
האחד בצורת צלב ששימש להטבלת מבוגרים, ואחד קטן יותר ששימש לטבילת תינוקות.
יש גם מספר גתות יין, מצרך חשוב למיסה הנוצרית.
בהמשך, לאחר הכיבוש המוסלמי, הנבטים התבוללו ולא שמרו על ייחודיות תרבותית.
באפטיסטריום שנבנה ע"י הנבטים
צילום: מורה הדרך רן רותם
האתר מציע מספר מסלולי טיול.
הארוך שבהם יכול להגיע לשלוש שעות וחולף על פני אזורים שונים מסביב לאתר.
ביניהם וילה רומית, בית מרחץ ומערות הקבורה והמחנה הצבאי שהזכרנו קודם.
אבל מסלול הטיול המלא באמת יהיה לעשות מקטע בדרך הבשמים.
כמו שעשו מטיילים ישראלים וירדנים בשנת 2018.
הם צעדו מפטרה לעבדת ועשו כ-100 קילומטר במדבר בחמישה ימים.
הצועד המבוגר ביותר היה בן 86, שוקה רווק שמו.
ואם הוא יכול – גם אני רוצה! ואתם?
מבט מתוך העיר הנבטית ממשית, על דרך הבשמים
צילום: Green Lady Tour Guide // גילי שולץ מורת דרך מוסמכת
השנה היא 1941 והישוב מרגיש בסכנה קיומית. אי-שם במדבר הלובי, נמצא הקורפוס האפריקאי של ארווין רומל – והוא דוחף מזרחה. נראה שמצרים, מדינת חסות בריטית, בסכנה ומשם – סיני וארץ ישראל. לבנון השכנה הייתה בשליטת ממשלת וישי –...
בסוף שנות ה-90, יצאה לאוויר העולם סדרה שתפקידה היה, ככל הנראה, לגרום לדור חדש של צעירים לעבור (או לרצות לעבור) לתל אביב, לבד-לבד, בלי הורים ומסורת על הראש. הסדרה הייתה כמובן “פלורנטין” – סדרה ישראלית שהראתה...
רכס הכרמל זה מקום שממשיך לתת ולתת. תמיד כשאני חושבת שעשיתי את כל המסלולים וגיליתי הכל - מתגלה עוד מסלול, עוד נחל ועוד מערה. וכל אחד שונה, מרתק ושווה ביקור. היום נעשה סיבוב באחד המקומות היפים בכרמל נחל ספונים -...
