ארכאולוגיה וחפירות

מה ההבדל בין ארכיאולוגיה יבשתית, ימית ותת – ימית? איך יודעים איפה לחפור?

כיצד מגלים אתרים קדומים ביבשה? כיצד מגלים אתר ארכיאולוגי בים?

לרב שינויים במפלס הים והיבשה הם אלו שגורמים לנו לגלות מה שהיה מוסתר קודם לכן כמו בתל גורן הסמוך לעין גדי, ירידת מפלס פני ים המלח חשפה מפעל לייצור בושם האפרסמון, בית כנסת עתיק ואתר התיישבות, אחרי סערה לפעמים נראה סחף מיוחד על החוף, לפעמים אפילו פעילות מקרית של דייגים עוזרת לנו לאתר אתרים ארכאולוגים, כמו למשל במגדל ליד הכנרת שם התגלתה הסירה מימי ישוע שהיום מוצגת בקיבוץ גינוסר במוזיאון יגאל אלון, אותה ספינה בת כאלפיים שנה, על פי דעת החוקרים השתתפה בקרבות רבים ולכן תוקנה פעמים רבות ובכל פעם רואים תיקון בעזרת עץ מסוג אחר, סך הכל הספינה הייתה מורכבת משנים עשר סוגי עצים, ביניהם אורן, חרוב, כליל החורש, דולב, שקמה, ערבה, עוזרר, שיזף, ער אציל ואלה אטלנטית.

בתמונה, שרידי הסירה והשחזור משנת 2016.

לפעמים, דווקא הממצאים המעניינים ביותר מתגלים ללא כוונה כמו למשל אינסטלטור שגילה את המנהרה הטמפלרית בעכו לאורכה זורמים מים שאולי נועדו לנקות סחף חול מהנמל ויש עוד הרבה השערות מעניינות. חפירה מקרית שמובילה לתגלית.

עוד סוג של חפירה הוא חפירת בדיקה, שמבצעים לפני פרויקט בניה גדול במטרה לוודא שלא הורסים ממצאים. אם מוצאים משהו חשוב שם למטה, אז עוברים לחפירות הצלה, חפירות שנועדו לתעד לרשום לצייר ולצלם את כל הממצאים שמצילים אותם מהרס במסגרת פרויקט הבנייה. למשל בתל בית שמש סמוך ליישוב ולצד הכביש הראשי 38, בימים אלו עורכים חפירות בדיקה, מכיוון שהתכנון הוא להרחיב את הכביש לרב נתיבי.

חפירות ארכאולוגיות ביבשה

בחפירות ארכאולוגיות ביבשה, ישנה מגמה של התחקות אחר ממצאים כתובים היסטוריים, אפילו כתבי הקודש – ארכאולוגיה תנ”כית, מה שנקרא הולכים בארץ ישראל עם התנ”ך ביד ומחפשים הצלבה בין הגאוגרפיה התנ”כית לממצאים שרואים בשטח, אם מוצאים הצדקה אז חופרים לעומק ובדרך כלל גם מגלים הפתעות גדולות! דוגמא לארכאולוגיה מקראית, תל בית שמש זוהה בהקשרו המקראי – על פי הטקסט התנכי שכנה בית שמש בסמוך לצרעה, אשתאול ועקרון. על פי כתבי אוסביוס, היסטוריון נוצרי מהמאה השלישית, נמצאת בית שמש באתר הנמצא 10 מייל מבית גוברין ובסמוך לאמאוס. על סמך מידע זה הצביע החוקר אדוארד רובינסון על תל רמיילה שניצב סמוך לכפר הערבי עין שמס שבשמו נשתמר זכר העיר. בשנת 1911, החלו חפירות במימון קרן בריטית, בהמשך נוהלו בראשות דנקן מקנזי.

בחפירות, אנחנו מוצאים בעיקר קרמיקות וחרסים, לפעמים עצמות, מטבעות, תכשיטים, אני פעם מצאתי בבית שערים סיכה משנהב (:

את גיל הממצאים האורגניים אנחנו מסיקים ע”פ בדיקה פשוטה הנקראת פחמן 14 ונשענת על זמן מחצית החיים של סימון המולקולה. כאשר אנחנו מוצאים ממצאים מתחת למים אנחנו צריכים להתנהג איתם בעדינות מופתית כדי שיצאו בשלמותם.

למשל הספינה שנמצאה במעגן מיכאל התגלתה ב-1985 בים במרחק 70 מטר מחוף קיבוץ מעגן מיכאל בעומק של 1.5 מטר. אורך הספינה 13 מטר. חבר הקיבוץ יצא לצלילה והבחין בערימה של כלי חרס אבנים ולוחות עץ. באוניברסיטת חיפה תחום הארכאולוגיה הימית מאוד מפותח, הספינה מוצגת במוזיאון הכט, שם גם עורכים הדרכות בנושא הסירה מהתקופה הפרסית מעל 500 שנה לפני הספירה!

ממצאים שנשמרו אלפי שנים מתחת לחול מכוסים במים ונשמרו, ניזוקים בעת הוצאתם בגלל השינוי בתנאים הסביבתיים. אם כלים לא טופלו היטב הם נוטים להתפורר תוך חודשים ספורים. חומרים אורגניים הם הרגישים ביותר להתפוררות תוך זמן קצר. בעת הוצאת הספינה על אביזריה, היה העץ שממנו הורכב גוף הספינה רך ושביר ורווי במי ים. גוף הספינה פורק מתחת למים, חלקי העץ הועברו במנשאים מיוחדים למעבדה באוניברסיטת חיפה שם מוינו חלקי העץ השונים והוכנסו לאגנים ממולאים במי ברז במטרה לשטוף אותם ממלחים. לאחר מכן, החל תהליך של החדרת החומר המשמר פוליאתילן גליקול (polyethylene glycol, PEG) לתוך העץ במטרה להחליף את המים בשיטה הידועה בשם PEG 100%. בשיטה זו, מתרחש תהליך החלפת המים בתאי העץ על ידי חלחול איטי של חומר השימור. לאחר החדרת כמות החומר המשמר הרצויה הוצאו הלוחות, נוגבו ושומרו במשך מספר שנים. ככל שחלק העץ היה גדול יותר זמן השימור היה ארוך היותר. תהליך השימור ארך שבע שנים והסתיים בשנת 1996.

ליד חוף דור נמצאו תותחים שנזרקו מספינות נפולאון כאשר נסוג עם צבאו לאחר שהפסיד בניסיונו לכבוש את עכו מיהר כל כך שכדי להפליג מהר יותר זרק משקל עודף לים. לפעמים מתחת למים גם נמצא מתקנים ימיים ומבנים שקרסו, בקיסריה מצאו נמל מימי הורדוס אשר קרס 100 שנה לאחר שנבנה ומתחת לפני הים ישנן הריסות של מזח ועוד.

הגיעה עד כאן הארכאולוגיה, מספיק חפירות למאמר אחד (:

נתראה בפרסום הבא.