נחל עורבים שמורה יפהייפיה בלב אזור עשיר בפינות חמד , בית גידול לחי ולצומח ועשירה בכמויות מים רבות. גולן – עיר מקלט בעבר הירדן, ממזרח לים כנרת: “גולן בבשן למנשי” (דברים ד, מג) ארץ מפלי המים הזורמים כל...
מה אומרת לכם המילה "קִדְמָה"?
לי היא אומרת, קודם כל, שיפור ברמת החיים של האנשים הרגילים.
מחרפת רעב לביטחון תזונתי, מהצורך להתנייד על חמור בדרכי עפר למכוניות, רכבות ומטוסים.
מסכנת קדחת ושחפת לרפואה שיכולה אפילו להתגבר על מחלה שלא ראינו כמותה בזמן שיא.
אני רוצה לצאת לטיול בעקבות הקִדְמָה בארץ.
כי קדמה משמעותה התקדמות מדעית, טכנולוגית, התפתחות.
בעקבות הרכבות, המטוסים והחקלאות של ארצנו והמקורות ההיסטוריים שלהם.
רוב האנשים לא למדו היסטוריה לעומק וזוכרים אותה במעורפל.
אנשים רבים יגידו – "העות'מאנים בנו את הרכבת הראשונה בארץ, כשלוחה של רכבת לחצי האי ערב.
ובכן, האנשים האלו טועים.
יוסף נבון, יהודי ספרדי יליד ירושלים עם חינוך אירופאי, השיג זכיון לבניית רכבת מיפו לירושלים, מהים להר.
הוא השיג משקיעים ומהנדס מצרפת וקטר וקרונות אמריקאים וב-1890 הפועלים החלו לבנות את קו הרכבת הראשון בארץ.
הרכבת מתל אביב למלחה בירושלים עדיין עוברת בתוואי המסילה בת 130 שנה.
הרכבת החלה את דרכה במה שהיום נקרא "מתחם התחנה" ביפו.
בנוסף לתחנת הרכבת, משפחת וילָנְד הטמפלרית בנתה סמוך לתחנת רכבת מפעל וחנות לחומרי בטון שהובאו מגרמניה.
מאותם חומרים שאחרי זה מכרו בחנות, הם בנו את המפעל והחנות.
פרסומת יעילה, ללא כל ספק.
את הבית הפרטי של המשפחה הם דווקא בנו מעץ.
כל אלו שרדו, שופצו ומשמשים חנויות ומסעדות של המתחם החדש-ישן.
בית החרושת הצליח ביותר, במיוחד לאחר שסיפק חומרים לבניית כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים.
בצד השני של הקו, "התחנה הראשונה" של ירושלים הפכה גם היא למתחם בילויים אופנתי.
באיחור אופנתי אחרי תל אביב-יפו.
מבנה האבן ההיסטורי יפה ביותר, קרון מספר 322 משנת 1922 הועבר ממשכנו בחיפה, שופץ, שוחזר והיום ניתן לראות את הקרון במלוא תפארתו.
כתבתי על התחנה בעבר, אבל אוסיף גם שעבר לכאן גם תיאטרון אספקלריא, שמעלה הצגות ומופעי קרקס לכל המשפחה.
עכשיו זה זמנה של רכבת העמק, השלוחה של הרכבת החיג'אזית, מחיפה לדרעא בירדן שהושלמה בשנת 1905.
כיום, רוב התחנות נמצאות בשטח ישראל ואפילו שרדו.
התחנה הראשונה "תחנת כרמל", או "מחטת אל-כרמל" בערבית.
השכונה שקמה מסביב לתחנה, במקום המשוער של כפר הדייגים העתיק חיפה (חיפה אל-עתיקה), צריכה מאמר משלה.
התחנה לא שרדה.
תחנת הרכבת חיפה "מרכז" (היום מרכז השמונה) נוספה על ידי הבריטים בשנת 1937 ועדיין פעילה, עד היום.
היא הייתה חלק ממתחם הבריטי ואחד המקומות האחרונים אותם הבריטים פינו בשנת 1948.
התחנה הראשית של חיפה בזמן העותמאנים היתה "תחנת הרכבת חיפה מזרח".
היא תקבל פסקה משלה, עוד רגע.
תחנות נוספות ברמה שימור שונה לאורך המסילה – תחנת ביסאן (בית שאן) ההיסטורית, לא רחוק מתחנת בית שאן החדשה. המבנה הישן עובר שיחזור.
תחנת הרכבת אלרואי ליד קריית טבעון עברה שחזור יותר רציני ולידה קרונות עתיקים.
תחנת תל א-שמאם (כפר יהושע של היום) מקבלת ציון לשבח – כאן הוקם "מוזיאון רכבת העמק", על בסיס המבנים המקוריים המשופצים.
שימו לב גם למגדל המים, מתקן חיוני לרכבות קיטור שחייבות לחמם מים בדוד הגדול על מנת להפעיל את המנוע.
ואגב – כפר יהושע, מאחוריך!
תחנת הרכבת סמח (צמח), דרומית לכנרת שמורה היטב.
כולל מגדלי המים וחלק מהבניינים בנויים מאבן בזלת, כמו בתים מסורתיים בסביבה.
המבנים משמשים את המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.
ליד התחנה נמצאים חוגת רכבות – מכשיר לסיבוב קטרים, קרון רכבת משוקם וברכתו של הסולטן, ירום הודו, חרוט על פס הרכבת.
אבל זה לא מה שצריך להדאיג את "מוזיאון רכבת העמק".
פרופ' שלמה מעין, חובב רכבות היסטוריות, רוצה לשקם את המסילה מצמח לחמת גדר.
לאורך הירמוך ושרידי הגשרים המקוריים של רכבת העמק.
הוא אפילו מצא קטר גרמני משנת 1927 בחו"ל!
אני מאחלת לו ולפרויקט המון הצלחה – בחו"ל יש מספר רכבות כאלו וגם לנו מגיע!
מלחמת העולם הראשונה גרמה לפיתוח רכבות בארץ – ולהשמדת יערות רבים.
לראשונה, מקומות כמו באר שבע חוברו למסילה.
בגלל ניתוק התורכים ממסחר בעקבות המלחמה, הם כרתו את עצי ארץ ישראל נכרתו ושרפו אותם במקום פחם.
"רכבת האלונים" נבנתה ליד עין שמר של היום ושוחזרה לטובת המטיילים.
בסוף המסלול תצטרכו לסובב את הרכבת הקטנה ידנית.
ממש כמו שעשו את זה אז, בשנות המלחמה של לפני מאה שנה.
אחרי שהחלה תקופת המנדט, הבריטית הרכיבו את המסילה.
בזמן מלה"ע ה-2, הרכבת מחיפה לקהיר הובילה נשק ותחמושת לכוחות שעצרו את הנאצים והאיטלקים במצרים ולוב.
לצד השני, המסילה לקחה את הנוסעים עד לביירות וטריפולי.
היום, מנהרת הרכבת בראש הנקרה חסומה, עד בוא השלום.
כמובן, הרכבת המנדטורית שימשה גם כמטרה להתקפות, של המחתרות היהודיות ושל הערבים.
על זה אני מספרת במאמרים אחרים.
אסיים, איך לא, במוזיאון הרכבת בחיפה.
תחנת רכבת המזרח העות'מאנית הייתה פעם התחנה הראשית של חיפה ושימשה את נוסעי חיפה.
עד שהיא נסגרה לתנועה והמוזיאון הוקם בשנת 1983.
יש כאן מיצגים חד-פעמיים, כמו הקטר היחיד בארץ.
הקטר נבנה על ידי חברת קראוס בגרמניה בשנת 1902 ושמש לעיתוק רכבות.
קטר מס' 163 מדגם G-16, מתוצרת ג'נרל מוטורס, נתפס כשלל במלחמת ששת הימים ושימש את רכבת ישראל.
מנוף קיטור מימי המנדט הבריטי ששימש להרמת קטרים שנשמטו מן המסילה נבנה בשנת 1918.
והוא רק חלק מהציוד הכבד המרתק שיש במוזיאון, לצד אוסף ציוד ששימש את עובדי הרכבת במאה השנים האחרונות.
הרכבת, שאיבדה מזוהרה אחרי שכל העולם ואחותו רכשו מכונית, חוזרת למסלול, בארץ ובעולם.
זה נחשב לכלי תחבורה פחות מזהם ממטוסים ורכבים.
בארץ, הרכבת נראית כפתרון לפקקים.
עובדי הרכבת מחשמלים את המסילות ומחברים את הפרברים למרכז בקווים חדשים.
עד כאן להיום בנושא קדמה.
בפעם הבאה, כשאתם נוסעים לטיול ברכבת, תחשבו על הטיול בעקבות הקדמה של הרכבת – ולא תתאכזבו!
נחל עורבים שמורה יפהייפיה בלב אזור עשיר בפינות חמד , בית גידול לחי ולצומח ועשירה בכמויות מים רבות. גולן – עיר מקלט בעבר הירדן, ממזרח לים כנרת: “גולן בבשן למנשי” (דברים ד, מג) ארץ מפלי המים הזורמים כל...
יש אנשים שלא צריכים שני שמות. מספיק לומר “מדונה” או “פרינס” כדי שיידעו על מי מדובר ובמקרים רבים – גם מה הם עשו. בעבר הישראלי, יש לנו מישהי כזאת – “רחל”, הידועה יותר כ”רחל המשוררת”. אחת המשוררות...
המכתש הקטן ומעלה עקרבים מכתש מרהיב, חולות צבעוניים ודרך היסטורית המכתש הקטן מצוי ברכס חצרה, וידוע גם בשם “מכתש חצרה”. זהו המכתש המזרחי ביותר בסדרת המכתשים שנוצרו בקמרי הר נגב וצפון סיני. בהם המכתש הגדול, מכתש רמון ומכתש עריף. ביוני...