טבילה צוננת במעיין עין לימון עין לימון הוא מעיין ניקבה יפה הנובע למרגלות מצוק בגדה הדרומית של נחל כסלון. מקור שמו של המעיין הוא בכפר הנטוש ח’רבת אל-עומור, ששכן 700 מטר מערבית למעיין עד למלחמת העצמאות בשנת...
איך שמגיעים לקרבת טבריה, ניתן לחוש בעוצמה והכוח שיש לה.
לא פלא שבאזור זה למשך שנים ארוכות פעלו הרבה חכמים.
כפי שמסגיר הכינוי הנ”ל, מדובר בעושה נפלאות “first class”. לגבי האיש עצמו, חלוקות הדעות: יש שטוענים שמדובר ברבי מאיר התנא.
ויש שסוברים שמדובר ברבי מאיר – אבל מתקופה אחרת, ומאוחרת הרבה יותר.
רבי מאיר בעל הנס או הרמב”ה נקרא כך משום מעשיה שהייתה בה מסופר על אחות של אשתו ברוריה, אשר נכלאה בידי הרומאים.
רבי מאיר השתדל לשחררה ואפילו הבטיח לשומר שאם הוא ישחרר את את אחות אשתו לא יאונה לו כל רע.
בתנאי שיגיד את המשפט “אלהא דמאיר ענני”, השומר השתכנע ואכן כשבאו להעניש אותו, הוא אמר את המשפט ויצא ללא פגע.
נס זה נקרא על שמו ורבים נוהגים להשתמש בסגולה זאת בעת צרה.
מתחם קבר הרמב”ה (רבי מאיר בעל הנס) עצמו נמצא בסמוך לחמי טבריה, המקום גדול ומפואר מאוד קיימים בו מספר היכלות שנבנו עם הזמן על ידי ציבור המתפללים.
במהלך השנים, ציבור אשכנזי וציבור ספרדי כל אחד בנה לעצמו היכל תפילה אך את המקום עצמו פוקדים כל המגזרים.
ניתן למצוא במקום חנות מזכרות אשר תמכור לכם בשמחה כל דבר שניתן להדביק לו סגולה, אפשר להסתפק גם בספר תהילים. בנוסף ישנה פינה להדלקת נרות, שולחנות ישיבה.
המסורות הקשורות בקבורה בטבריה מתייחסות למסורת עתיקה ולפיה לטבריה תפקיד חשוב באחרית הימים, וזאת על פי פירושים לאמור בתלמוד הבבלי ולפיו: “טבריה עמוקה מכולן… ומשם עתידין להיגאל”, ודברי הרמב”ם ולפיהם: “וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש”.
מפסוקים אלו, ואחרים, המופיעים במקורות, צמחה מסורת לפיה תחל הגאולה בטבריה, ויש האומרים כי שם תחל אף תחיית המתים!
מכאן, ניתן להבין את בקשתם של רבים, וביניהם הרמב”ם עצמו, להיקבר בטבריה.
האתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות בימי הורדוס אנטיפס עוד בטרם הוקמה העיר.
מסיבה זו, נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב.
לפי האגדה, רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח התורמוס והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, והושלך בה תורמוס, צצה הגווייה ועלתה.
גם לאחר מכן, המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם קבר הרמב”ם בו מצוינים קבריהם של הרמב”ם, אביו מימון ונכדו רבי דוד הנגיד, השל”ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי.
רבי משה בן מימוּן, מגדולי הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף, מדען, רופא, חוקר, מנהיג ומשפיע לדורות.
אחד האישים החשובים והנערצים ביותר ביהדות: עליו נאמר “ממשה עד משה לא קם כמשה” והוא הוכתר בכינוי “הנשר הגדול”.
הרמב”ם החזיק במשנה רציונליסטית מובהקת שבאה לידי ביטוי בכתביו.
הוא נולד בשנת 1135 בקורדובה שבספרד.
הוא הגיע לבקיאות מושלמת בספרות ההלכה היהודית, בפילוסופיה וברפואה, כתב את ״משנה תורה״ ואת ״היד החזקה״.
בנוסף לספריו בנושאי הלכה ואמונה, הרמב״ם כתב גם ספרי רפואה.
הרמב״ם נפטר במצרים ב-20 לדצמבר 1204.
האגדה אומרת שהוא ציווה כלשון צוואת יעקב אבינו לבניו ״אל נא תקברוני במצרים״ ובעקבות כך הועברה גופתו ממצרים לטבריה, אחת מ”ארבעת ערי הקודש”, ושם מקובל לזהות את מקום קבורתו.
בר הרמב”ם, והקברים הסמוכים לו, המיוחסים לרבנים מתקופת התנאים ועד למאה ה-17 הם שרידים לבית הקברות היהודי העתיק שקדם לבית הקברות היהודי שהוקם במהלך המאה ה-18 דרומית לטבריה, והשתרע על פני המדרון שמצפון וממערב לטבריה.
הקבר שרד בעוד שמרבית הקברים האחרים חוללו והושחתו, בשל יחס הכבוד שקיבל הרמב”ם גם מהאוכלוסייה הערבית.
בשביל המוביל אל הקבר, הוקמו 14 עמודים (שבעה בכל צד), ועליהם שמות 14 חלקי ספרו של הרמב”ם “משנה תורה”, שהוא גולת הכותרת של כתביו ההלכתיים.
מעל מתחם הקבר, הוקם מבנה מתכת גדול המסמל כתר. לאורך שני צדי השביל, קולח זרם מים.
הרמח”ל חי בתחילת המאה ה-18, נולד באיטליה ונחשב למבשר הספרות העברית החדשה.
הוא היה הראשון שהכניס לספרות תוכן חילוני ונעימות אהבה וטבע, הוא דגל בשיבה לשפת התנ”ך ונושאיו, בהקפדה על חוקי הדקדוק בטיפוח צורות אמנותיות אירופאיות ובהתרפקות על הטבע.
הרמח”ל פרסם ספרים רבים : ספרו הראשון היה “לשון לימודים” שבו עסק בתורת השירה לסוגיה השונים.
וספרו המפורסם ביותר הוא “מסילת ישרים”, ספר מוסך הנלמד גם כיום בישיבות.
בהיות הרמח”ל בן 40 שנה, עלה לארץ (1741) והתכוון לשבת בצפת, עיר המקובלים, אך לא הספיק.
מגפה פגעה בו ובבני משפחתו והוא מת בעכו ויתכן ונקבר בטבריה.
מחקרים אחרונים מראים את קברו בבית העלמין בכפר יאסיף, הוא בית העלמין היהודי של עכו.
מתחם קברו של ר’ עקיבא- גדול התנאים וסמל למסירות נפש על התורה!
ר’ עקיבא בן יוסף היה גדול התנאים, ומגדולי חכמי ארץ ישראל.
נולד בשנת ג’ תש”ס. לפי המקובלים שמו של רבי עקיבא הוא האותיות האחרונות של המילים “אוֹר, זָרֻעַ לַצַּדִּיק; וּלְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה” (תהילים צז יא) .
חי בתקופת חורבן הבית וחורבן ביתר. בין תלמידיו המפורסמים והגדולים בתורה היו רשב”י, ר’ יהודה, ר’ מאיר, ר’ יוסי , רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע.
בתחילה, היה ר’ עקיבא רועה צאנו של כלבא שבוע, ולאחר מכן נשא לאישה את רחל, בתו של כלבא שבוע, אשר ראתה כי הוא צנוע ומעולה.
מששמע כלבא שבוע על רצון בתו להינשא לעקיבא הדיר אותה מכל נכסיו, והם התגוררו בעוני בבית תבן.
לבקשתה של רחל, אשתו עזב ר’ עקיבא את ביתם והחל ללמוד תורה בגיל 40.
כעבור 24 שנים, חזר עם 24 אלף תלמידים. אבות דר’ נתן: ‘בן ארבעים שנה היה ר’ עקיבא ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר,
אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: עקיבא, אי אתה קורא “בנים שחקו מים”? המים שנופלים עליה תדיר בכל יום.
אמר ר’ עקיבא: וכי לבי קשה מהאבן? מיד הלך לבית הספר והחל ללמוד.
ר’ עקיבא נהרג על קידוש השם בשנת ג’ תת”פ – והיה מעשרת הרוגי מלכות.
ציון קברו של רבי עקיבא מזוהה משך מאות בשנים באתרה של העיירה התלמודית בית מעון, כיום בתחומי טבריה עילית, לצד קבר שיש מייחסים אותו לרמח”ל.
קבר רחל בן מאות השנים שבראשו שתי כיפות, הנמצא בצידו המערבי של בית הקברות היהודי בטבריה, סמוך לבית הקברות המוסלמי, הפך בעשורים האחרונים לאתר עלייה לרגל, הדלקת נרות ותפילה,
בעקבות ההתעניינות הגוברת והולכת בקברי צדיקים ובסיפורה של אישה זו, בתו של כלבא שבוע ורעייתו המסורה של רבי עקיבא, גדול התנאים.
הקבר, הבנוי בזלת מיוחס לפי מסורת יהודית למאה ה-16.
לפי מסורת מוסלמית, מהמאה ה-13, הקבר מיוחס לסית סוכינה, שהייתה בתו של חוסיין בן עלי, בנו הצעיר של עלי בן אבו טאלב שהיה חתנו של מוחמד.
סיפורם של רחל ורבי עקיבא, הוא אחד מסיפורי האהבה הגדולים של העם היהודי.
הוא החל כשרבי עקיבא היה רועה את צאן אביה של רחל, והם נישאו למרות מחאותיו של אביה, שטען שלעקיבא אין כל עתיד.
רחל עודדה את בעלה ללמוד תורה, אף שכבר מלאו לו 40 והוא לא ידע קרוא וכתוב.
לצורך לימודיו, נאלץ לעזוב את ביתו ואת אשתו למשך 12 שנה.
במהלך תקופה זו, נודע לרחל שהוא עני עד כדי כך שידו אינה משגת לקנות מנורת שמן כדי ללמוד לאורה.
לכן, מכרה את שערה הארוך בשוק ושלחה את הכסף לבעלה.
כששב לביתו, גדול ונודע בתורה, הוא אמר שכל הישגיו באו לו הודות לאשתו, שגם אז נותרה צנועה.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
טבילה צוננת במעיין עין לימון עין לימון הוא מעיין ניקבה יפה הנובע למרגלות מצוק בגדה הדרומית של נחל כסלון. מקור שמו של המעיין הוא בכפר הנטוש ח’רבת אל-עומור, ששכן 700 מטר מערבית למעיין עד למלחמת העצמאות בשנת...
בחלק הצפון-מזרחי של הארץ, בין מישור החוף לעמק יזרעאל עובר רכס רמות מנשה . זה לא רכס גבוה – רק 250 מטר בממוצע – אבל זה מקום מרתק שיש לו כ”כ הרבה להציע למטיילים. בערבית, האזור נקרא...
מתחילת העלייה השנייה, הסיפור הציוני מתואר מנקודת מבט חילונית. אחרי הכל, היו אלו החילונים שהובילו את התרבות הישראלית החדשה, שעבדו על מנת לבנות את הארץ. הם גם יישבו נקודות מרוחקות והרחיבו שטחים בשליטה יהודית, לא? כן, אבל זה...