שביל בן 70 ק”מ, המנציח 70 חכמים ונחנך לכבוד 70 שנים של עצמאות למדינה – מתאים לרכב 4X4, לאופניים ולהליכה רגלית, ניתן ללכת במקטעים קצרים ואף להשתתף בחפירה אכאולוגית
מומלץ להתייעץ איתי לפני יציאה למסלול ובחירת מקטע
הסנהדרין הינה מוסד הנהגה יהודי, יש יגידו שהינו המשכה של “הכנסת הגדולה” שפעלה מאז ימי המקרא ועד המאה החמישית
הסנהדרין מנתה כ-70 חכמים זקנים שדנו בסוגיות היומיום החשובות ביותר ליהודים בלשכת הגזית בבית המקדש,
לאחר חורבן בית המקדש, הסנהדרין שימשה כמוסד השכלה, אשר נגזרותייה הן פסיקות הלכה,
כמו קביעת לוח שנה יהודי ועיבור השנה בבית רימון ואף פעלה כבית משפט של ממש בעניינים השונים בתקופה שאחרי המרד הגדול (המאות הראשונה והשנייה לספירה).
שביל הסנהדרין וחכמת העם היהודי שנשתמרה.
אהבה התלויה בדבר – בטל הדבר בטלה האהבה..
אם אין אני לי, מי לי וכשאני לעצמי מה אני..
אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו..
אלו רק התחלות של מחשבות עמוקות שעברו להן מדור לדור לאורך השנים.
הכדים הסדוקים בתמונות, מראים שגם אנחנו כמותם, שברים שיכולים להתאחות ועדיין להכיל ולהיות בעלי משמעות, עדיין קיים הפחד שפתאום נישבר, אבל תראו כמה שיפה שהקנקנים מלאים בטוב וכמה טוב השביל הזה מפיץ.
לאחר חורבן המקדש והפיכתה של ירושלים לפוליס רומית – איליה קפיטולינה – נדד המרכז הרוחני ברחבי ארץ ישראל.
חורבן בית המקדש (שנת 70) וכישלון מרד בר כוכבא (שנת 135) הם אלו שהביאו למעבר המרכז היהודי לגליל.
רק אז נאלצה הסנהדרין לנדוד לחנות וממנה לאושה ולשפרעם, משם לבית שערים, לציפורי ולטבריה.
ניתן לראות סימבוליות במעבר בין יישובים יהודים קטנים, ליישובים גדולים ולבסוף גם לערי פוליס מעורבות.
אותה מגמה גם מייצגת את מערכת היחסים המורכבת של היהודים עם הרומאים.
כשהסנהדרין עברה לטבריה בתקופה הביזנטית, הפכה חמת לחלק מהשטח המוניציפלי של טבריה.
נקראה “חמת טבריה”, והייתה שכונה יוקרתית לעשירי טבריה.
חומת טבריה מהתקופה הביזנטית (מהמאה ה-6 לספירה) הקיפה את חמת וכללה אותה בתחומה.
חפירות רשות העתיקות בטבריה העתיקה מתקופת המשנה והתלמוד, מתרחבות מזרחה.
במקום זה, נמצא מבנה הבזיליקה, שנבנתה במאה השלישית לספירה.
לדברי מנהל החפירות, פרופ’ יזהר הירשפלד מהאוניברסיטה העברית, מתחזקת הסברה כי הבזיליקה שימשה כמקום מושבו של הסנהדרין, שנקרא אז בית הוועד.
מבנים זהים, למשל בבית שערים, שימשו כמוסד שיפוטי.
בטבריה, שימש המקום גם לכתיבת התלמוד הירושלמי.
בחפירות, נחשפה גם רצפת הפסיפס באולם הכניסה לבית המרחץ הגדול של טבריה, קרוב לחמישים שנה אחרי שנחשפה לראשונה.
צוות החופרים החל בתיעוד של כ-30 דלתות אבן ששימשו כבסיסי עמודים בעיר, לאחר ששימושם הוסב מדלתות מערות קבר לאחר רעידת האדמה של שנת 363.
מוסד הסנהדרין ישב במרכז השלטוני והרוחני בארץ, כיום אנו יודעים שהייתה זו אכן טבריה במרכז
בעיר זו התהוו הספרים המרכזיים בדת היהודית – בהם התלמוד הירושלמי, המחלוקות והפרשנויות על פיהן עד היום היהודים פוסקים ומצטטים, חלקן כנראה נידונו והתהוו ממש כאן.
לאורך שביל הסנהדרין, אנחנו נרגיש את התקופה ואת היחסים המורכבים של העם היהודי עם סביבתו שביל הסנהדרין.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
גבול הצפון הגבול מראש הנקרה במערב ועד הר דב במזרח. באוגוסט 1936, הגיע לארץ ישראל פאוזי אל קאוקג’י, יליד לבנון, ששימש כמפקד הצבאי של המרידה, ועמו מאות חמושים שחצו את הגבול מסוריה ומירדן. המורדים ניסו להשתלט על אזורים...
כבר ביקרנו מספר פעמים בעיר רמלה וגילינו דברים מדהימים על ההיסטוריה שלה וגם על אמת המים מהתקופה הערבית שהשקתה את העיר בעבר. היום נבקר ונטעם את שוק רמלה - אחד המקומות המיוחדים והטעימים בארץ! ברוכים הבאים לשוק אחד השווקים המרהיבים...
רבים הם העמים שהותירו את חותמם על הארץ ועל המושבה. רוב העמים הללו היו כובשי הארץ ושליטיה אבל גם מעניין להסתכל על היוצאים מן הכלל – אנשים שבאו רק על מנת להתיישב, לעבוד את האדמה ולקיים...
