חוויה מטלטלת היא לנסוע למקומות חדשים שמחוץ לסביבה הטבעית, מטבעי אני אוהבת לבלות, מי לא? לאכול אוכל טרי ובריא, לחייך חיוך ענק להתבשם משיקויים מקומיים ולרקוד לצלילי המוזיקה. אני נותנת ללב להוביל אותי, בסקרנותי חושפת פינות רומנטיות ופרטיות שמאוחר יותר אני מכריזה שהן שלי ומביאה אתכם להכיר אותן. כמובן שכיף להירגע ולהתפנק בספא, להימרח בשמן ריחני, לטבול במי המעיין המקומי ולהרגיש את השמש על הפנים. אחר כך, לחזור לחדר המפנק עם המיטה הקפיצית, או אפילו יותר טוב להישאר בשטח לאור הירח. אלו רגעים ששווה לזכור.
אין כמו להרגיש את הרוח ואת האנשים, להבין את הדינמיקה הייחודית המורכבת מהדברים הקטנים, מהעסקים ונותני השירות, לצפות בתקשורת שבין הנותנים והלוקחים ולהבין איך כל החברה הזו משתלבת במרחב וכיצד המרחב עצמו משפיע עליה, השילוב בין טבע ואנשים, אלו הדברים שמעניינים אותי. תוך כדי שאני בדרכים אני מאתגרת את עצמי בשיאים חדשים, לומדת להכיר תרבויות והתשוקה לרדת לעומק ממגנטת אותי לספרים, להיסטוריה, לאגדות. אני נפתחת לעולמות חדשים של ערכים ואמונות שמרתקים.
השנה היא 1918 והתותחים בעולם שקטו. אחרי מלחמת העולם הראשונה, השתנה מצבו של היישוב היהודי בארץ מן הקצה אל הקצה. אמנם אדוני הארץ החדשים, הבריטים, הבטיחו הבטחות סותרות ליהודי העולם ולערביי הארץ, אבל היחס בין השלטונות ליהודים...
אנחנו נוטים לפעמים לשכוח איזה פלא זה תעופה. אולי שכחנו שלא עברה אפילו מאה וחצי מטיסתו של המטוס הממונע הראשון שנבנה ע"י האחים רייט? ואולי בגלל שאנחנו רגילים (או לפחות היינו רגילים, עד הקורונה), לעלות על טיסה...
קוראים אדוקים של המאמרים שלי בודאי שמו לב הרבה אנשים שפעלו לפני קום המדינה ובשנים הראשונות חוזרים לאותו המקום – קבוצת כנרת. אותו “קיבוץ שלפני הקיבוצים” ליד הימה הקסומה שלנו או למושבת הכנרת, לה זכות ראשונים על...
