
ימת הגליל, או בשמה הנפוץ יותר בארץ – הכנרת – היא אגם המים המתוקים הטבעי הגדול בישראל. בגלל המרכזיות של הימה, בני אנוש התיישבו לחופה מתקופות פרהיסטוריות. אחת התקופות שהשאירו חותם רציני על סביבת הכנרת היא סוף...
העמק הפורה נתחם על ידי הגליל התחתון בצפון, הר תבור, גבעת המורה ועמק בית שאן במזרח, הרי השומרון בדרום ורמות מנשה ורכס הכרמל במערב.
הבקעה המרכזית של עמק יזרעאל מתחלקת לשני אזורים עיקריים, המופרדים על ידי קו פרשת המים הארצי – בקעת מגידו ועמק חרוד.
המושב נקרא על שם יהושע חנקין אשר ניהל את העסקאות לרכישת עמק יזרעאל לשם יישובו על ידי יהודים, בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20.
גרעין מייסדי כפר יהושע נוסד במחצית שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי חבורת חלוצים בשם “ארגון א”.
רוב חבריו היו חלוצים אנשי העלייה השלישית, ביניהם שרה כפרי לבית קפלן, לימים חברת כנסת, ומיעוטם אנשי העלייה השנייה.
מייסדי כפר יהושע סברו כי השיתוף הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט. על כן, ניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ.
בכפר יהושע נוצרה שיטת אשראי מיוחדת: בראש המושב עמדה ועדה כלכלית, שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו.
משק חלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו.
היישוב תוכנן מלכתחילה כמושב ע”י האדריכל ריכרד קאופמן, מהמתכננים הבולטים באותה תקופה, דבר זה ניכר בתוכניתו המעגלית, המאפשרת ריכוז של מבני הציבור במרכז וחלוקה שווה של הנחלות.
במבט של ציפור על כפר יהושוע, רואים את האות יוד היא האות הראשונה לשם הכפר – יהושוע.
שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידאולוגיים מבחינת ההקפדה על עקרונות המושב, עד למשבר הארגוני שפקד אותו בשנת 1998.
בעקבות המשבר, פורקה האגודה השיתופית, ועימה השיווק המאורגן והערבות ההדדית.
מאז, מתנהל כל משק באופן פרטני מול מוסדות ציבוריים ובתי עסק, ובעלי המשקים החלשים ביותר נאלצו למכור את משקיהם או להחכיר את מבניהם למשקים הגדולים.
בסמוך לכפר, נמצאת תחנת הרכבת ההיסטורית תל א-שמאם של קו רכבת העמק.
רכבת העמק הוא השם הנפוץ לשלוחה של מסילת הרכבת החיג’אזית, אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20.
המסילה קישרה בין חיפה לסמח’ ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג’אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחיג’אז.
השם “רכבת העמק” לא ניתן מעולם למסילה באופן רשמי, אך נפוץ ביישוב היהודי בארץ ישראל.
בשנת 2005, בוצע בה שחזור על ידי המועצה לשימור אתרים.
המועצה לשימור אתרי מורשמת בישראל
תחנת זו הייתה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות שנקבעו בשנת 1905, מוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם.
הכפר פורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע.
התחנה הוקמה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל שהיה אז אזור ביצות שומם, ושימשה בתחילה כנקודת תספוק ותיקון לקטרים.
מומלץ לשלב עם ביקור בנהלל (כנסו ללינק)
ימת הגליל, או בשמה הנפוץ יותר בארץ – הכנרת – היא אגם המים המתוקים הטבעי הגדול בישראל. בגלל המרכזיות של הימה, בני אנוש התיישבו לחופה מתקופות פרהיסטוריות. אחת התקופות שהשאירו חותם רציני על סביבת הכנרת היא סוף...
סכרי הכינרת סכר דגניה שוכן בדרום-מערב הכנרת והוא מהווה מעין “פקק” בין הכנרת לבין הירדן הדרומי. הסכר נבנה על ידי מייסדה של חברת החשמל ומנהלה הראשון פנחס רוטנברג שכונה גם “הזקן מנהריים” בתחילת שנות ה-30 של המאה...
השנה היא 1967 וישראל נמצאת בפחד קיומי. כבר חודשים רבים כוחות המילואים נמצאים בחזית והמשק בשיתוק מערכות. כולם יודעים - מלחמה בכל החזיתות היא עניין של זמן, מלחמה שלא היה כמותה משנת 1948. בצפון, אנחנו ניאלץ "לדווש בעלייה" ולהילחם...