השנה היא 1967 וישראל נמצאת בפחד קיומי. כבר חודשים רבים כוחות המילואים נמצאים בחזית והמשק בשיתוק מערכות. כולם יודעים - מלחמה בכל החזיתות היא עניין של זמן, מלחמה שלא היה כמותה משנת 1948. בצפון, אנחנו ניאלץ "לדווש בעלייה" ולהילחם...
ההגעה למסלול הר כרמילה מתחיל ממערת בני ברית .
חולפים על פני הצטלבות השבילים שמובילה ל”דרך בורמה” הנודעת ושלוחת שיירות, בה המסלול עובר על תוואי שביל ישראל, היורד מהרי ירושלים לעבר השפלה דרך השלוחה, ובה אתרי קרבות תש”ח ותצפיות נוף יפות ביותר.
תחילת הדרך היא בירידה מתונה, בין הלולים ממזרח ובין אזור שדות נטושים ממערב, בהם צומחים בשפע עשבי שומר.
לאחר כחצי ק”מ, נפגוש דרך עפר מסומנת שחור, ובה נפנה ימינה (מערבה) עם סימון שביל ישראל
הולכים בעקבות סימון השבילים הכחול, כאשר עד לפסגת ההר עצמו הוא מקביל לסימון שביל ישראל, ותחילתו נמצאת מול פתח המערה.
חוצים את ערוץ נחל כסלון, ומתחילים לצעוד בעלייה בתחילה במתינות וככל שעולים בגובה, נהיה תלול יותר ויותר.
בסמוך לנקודת החניה, נמצאת מערת בני ברית הקרויה גם מערת הקדושים.
המערה היא טבעית והורחבה על ידי האדם בחציבה מלאכותית בשנת 1959.
משמשת כמקום התייחדות עם נספי השואה.
לעיתים, המערה סגורה ולא ניתן להיכנס אליה.
מסביב ניטע יער הקדושים המשמש כזיכרון לנספי השואה ובו ניטעו כ-6 מיליון עצים!
ניתן לראות שלטי תורמים רבים ביער.
נחל כסלון בו נמצאת המערה, ובו נסענו בדרך אליה, הוא אחד מהנחלים הגדולים בהרי יהודה.
מקורותיו בסמוך לגבעת הרדאר בסמוך להר אדר והוא נשפך לנחל שורק הגדול ליד בית שמש.
הנחל הוא אכזב לכל אורכו, ונובעים בו המעיינות עין רפא, עין נקופה, עין חמד ועין לימון.
הנחל היווה בעבר ציר תנועה מרכזי משפלה לירושלים ונמצאו בו שרידים ארכיאולוגיים שונים מתקופות עתיקות ומודרניות יותר.
באזור זה, התקיימו קרבות מלחמת תש”ח, בה נאבקו על הדרך לירושלים הנצורה.
הכפרים הערביים שלטו באש על הכביש, דבר שהוביל למצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 למרוץ 48′.
בטרם מלחמת העצמאות, לא התקיים רצף התיישבותי בין היישובים העבריים בשפלה ובין היישובים באזור ירושלים.
התנועה עברה דרך העיר הערבית רמלה לעבר לטרון ומשם דרך שער הגיא בואכה ירושלים.
ליישובים הערביים שבשפלה נמצא מעקף דרך אזור רחובות וקיבוץ חולדה, אבל הכפרים הערביים שבהרי ירושלים שלטו באש על הכביש, דבר שהוביל למצור על ירושלים שהלך והחריף בין דצמבר 1947 למרץ 1948, במקביל לנסיגה ההדרגתית של הכוחות הבריטיים מהארץ.
בתחילה, הפתרון לבעיה היה העברת האספקה בשיירות עם רכבים משוריינים, אולם במהלך מרץ 1948 גרמו הכוחות הערביים המקומיים אבדות כבדות לשיירות האספקה במקומות שונים בארץ ישראל.
בדרך לירושלים ובמקומות אחרים כמו בגליל המערבי. (שיירת יחיעם למשל).
כתוצאה מכך, החליטו מנהיגי היישוב היהודי בארץ לעבור מהגנה להתקפה.
במהלך אפריל 1948, בוצע המבצע הגדול הראשון של כוחות הישוב העברי, בהשתתפות ההגנה והפלמ”ח- “מבצע נחשון” להעברת שיירות אספקה לירושלים.
גם לאחר מעבר השיירות במבצע “נחשון” ובמבצע “הראל” שבא מיד לאחריו, נותרה הדרך לעיר ירושלים חסומה.
ב- 8 במאי 1948, החל מבצע “מכבי” ע”י חטיבות הראל וגבעתי, במטרה לשבור את המצור הערבי.
במהלך מספר ימי לחימה, נתפסו משלטי שער הגיא – משלטים 16 ו- 21 ומשלט 17 בשמורת המסרק ומשלטים מצפון לשער הגיא.
חלק מהמשלטים עברו מיד ליד אך לבסוף נותרו בשליטת ישראל.
כמו כן, נכבש הכפר בית מחסיר, ( מושב בית מאיר של ימינו ) והועברו שיירות אספקה לירושלים.
המבצע הסתיים ב- 17 במאי 1948.
למרות כיבוש השלוחות השולטות על שער הגיא, לא נפתרה בעיית הדרך לירושלים בשל השליטה הערבית בלטרון.
עם הכרזת העצמאות ב- 14 במאי, פלשו צבאות ערב לארץ, ובלטרון נאחז תוך ימים ספורים הלגיון הירדני.
צה”ל ניסה לכבוש את משטרת לטרון במספר מבצעים עקובים דם, כדי להסיר את המצור על ירושלים, אך מבצעים אלו נחלו כישלון, ולטרון נותרה בשליטה ירדנית עד יוני 1967.
על מנת להגיע לירושלים הנצורה, הוחלט לפרוץ דרך אשר תיוודע מאוחר יותר בשם “דרך בורמה”.
אורך השביל הוא כ-1 ק”מ והוא מטפס כ-150 מטר בגובה. העלייה לא פשוטה במיוחד אך היא עוברת בחורש מוצל ונעים.
לאורך השביל , מתגלה לאיטו הנוף של נחל כיסלון. לאורך השביל, ישנה פריחה עונתית מרשימה במיוחד. בעיקר בסוף החורף ובאביב.
ניתן לראות מגוון פרחים כגון הרקפת המצויה, דבורנית שחומה, עירית גדולה, בן חצב יקינטוני, כלנית מצויה ועצי שקד.
בסוף העלייה, מגיעים לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים שחור
דרך עפר זו המקיפה את הר כרמילה מחברת בין הכניסה למושב בית מאיר לבין הכביש שבין אשתאול לשער הגיא.
בהמשך, פונים מערבה, תוך כדי הליכה על דרך העפר, המהווה גם מסלול מומלץ לרוכבי אופניים או טיולי ג’יפים.
תוך כדי הליכה ייחשף לפנינו נוף מרהיב של שפלת יהודה ורמת בית שמש. בימים בהם הראות טובה ניתן לראות באופק את אשדוד, ארובות תחנת הכוח אשכול ואת חוף הים התיכון.
לאחר הליכה של כ-2 ק”מ בדרך העפר, פוגשים בשביל המסומן בסימון שבילים ירוק העובר בואדי קטן החוצה את השביל.
כאן נמצא נחל כרמילה המתחיל מהישוב בית מאיר, המשקיף על רכס שיירות ועל שער הגיא, ויורד עד לנחל כסלון בו התחיל המסלול.
השביל יורד בירידה מתונה יחסית בגדה המערבית של נחל כרמילה. אם מגיעים בסוף החורף או בתחילת האביב נוכל לראות את פריחת האירוס הארץ-ישראלי הפורח בצבעי צהוב או לבן, וכן את צבעוני ההרים הפורח באדום בוהק.
במדרונות, ניתן לראות את שיחי הסירה הקוצנית והמרווה המשולשת. תצורת הצומח כאן היא בתה – נוף של בני-שיח נמוכים ושפע צמחייה עשבונית.
פה ושם פזורים עצים בודדים של אורן וחרוב. הבתה עשירה בצמחייה, בין היתר צבעונים, עיריות, שום האבקנים ומינים נוספים.
לאחר הליכה של 1 ק”מ, ניתן לראות בצד מערבי של הנחל את מצוקיו המשמשים לפעילויות ספורט אתגריות כגון טיפוס צוקים ולסנפלינג, בנוסף ניתן להבחין במערות אחדות.
תוך כדי הליכה ניתן להבחין בטרסות חקלאיות לצד הדרך.
לאחר ימים גשומים, נוכל לראות גבים מלאים במים שניתן לשכשך בהם רגליים.
בהמשך, עובר השביל בין אורני יער הקדושים ועצי שיטה כחלחלה.
לאחר כ-300 מטרים נוספים, מגיעים למפגש הנחלים כרמילה בנחל כסלון וחוזרים מכאן לדרך העפר המסומנת בסימון שבילים אדום בה מגיעים עם הרכב.
מכאן פונים שמאלה לכיוון מזרח והולכים כק”מ בודד בהליכה מוצלת ונוחה בדרך העפר עד לחניון של מערת בני ברית .
בחניון מערת בני ברית, ישנם שולחנות פיקניק בהם אפשר לנוח לאחר הטיול.
אורך מסלול זה הוא כ- 2.5 ק”מ והוא מתאים לכל המשפחה.
הוא מתאים לאלו שמגיעים עם שני רכבים ואינם רוצים לטפס את העלייה שבתחילת המסלול, ניתן להשאיר רכב בסיום המסלול במערת בני ברית, ולנסוע עם הרכב לנקודת התחלה אשר במפגש נחל כרמילה מסומן בסימון ירוק עם דרך העפר המגיעה מכיוון מסילת ציון. מסומנת בשחור.
ניתן להאריך את המסלול ולשלב גם את עין רפא ועין לימון.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
השנה היא 1967 וישראל נמצאת בפחד קיומי. כבר חודשים רבים כוחות המילואים נמצאים בחזית והמשק בשיתוק מערכות. כולם יודעים - מלחמה בכל החזיתות היא עניין של זמן, מלחמה שלא היה כמותה משנת 1948. בצפון, אנחנו ניאלץ "לדווש בעלייה" ולהילחם...
בפינת רחוב יוסף קארו ודרך יד לבנים בפרדס חנה-כרכור עומדת לה אנדרטה "יד לשילוב". שתי טבעות מונומנטליות, שלובות זו בזו, זכר חיבור שני הישובים יחדיו בשנת 1969. אבל לפני שנדבר על החיבור, בואו נדבר על ההיסטוריה של...
אנחנו, בני האדם, רואים את עצמנו כנזר הבריאה. אפשר להבין למה. אולי זה בגלל שהצלחנו לכפות את רצוננו על הטבע בצורה כל כך מוחלטת, לטוב ולרע. קרוב לראש הפירמידה, אלו המינים הקרובים לנו, הקופים. בואו ונלמד על היצורים המרתקים...