ארץ המרדפים – הבקעה

בקצה המזרחי של השליטה ישראלי, יושבת לה בקעת הירדן.

לאורך נהר הירדן, שוכנים מספר רב של ישובים חקלאים יהודים והצלחת החקלאות בבקעה הפכה לשם דבר והיום האזור שקט בטחונית באופן יחסי ומלא משקי בוטיק מרתקים.

בעבר, זכה האזור לתהילה מסוג אחר. זהו סיפורה של ארץ המרדפים – אז והיום.

המזרח הפרוע

בשנת 1967, צה”ל הכה בצבאות ערב שוק וירך ויהודה ושומרון באו תחת שליטה ישראלית.

הדבר גרם לגל שני של פליטים פלסטינים לממלכת ירדן.

אלו חיזקו את ארגוני הטרור הפועלים מירדן, ביניהם אש”ף והדבר הפך לבעיה כרונית בבקעה הישראלית וגם בממלכה ההאשמית.

חוליות של פדאיון חדרו לשטח ישראל, אותן איתר צה”ל בעזרת גששים ומכ”ם ודלקו אחריהם בכוחות חי”ר עם מסוקים ורכבים.

בקרבות ומארבים, נהרגו עשרות חיילי צה”ל ומאות חמושים נורו או נתפסו.

פעולות תגובה ישראליות בשטח ירדן ופעולות איבה בין כוחות הירדנים לפלסטינים גרמו להתלקחות בממלכה.

סופה היה באירועי “הספטמבר השחור” ומנוסה של הארגונים הפלסטינים ללבנון ב-1970, כשאחרון המרדפים בוצע ב-1972.

תקופה דרמטית ומדממת זו היתה קצרה, אבל היא הפכה למיתולוגית ממש.

ארץ המרדפים הזאת קטנה מדי לשנינו

אחת התקריות הזכורות מימי ארץ המרדפים היא קרב באזור פצאל.

8 מחבלים נהרגו ואחד נפצע ונתפס.

בקרב זה, נהרגו מפקד חטיבת הבקעה אל”ם אריה רגב וסרן גד מנלה.

על שמם נקרא הישוב ארגמן ושני מחנות צה”ל בבקעה.

הישוב הוקם ב-1969, בעיצומה של תקופת ארץ המרדפים כהיאחזות נח”ל וקיים היום כמושב חקלאי משגשג.

הישוב מגדל ענבי מאכל, תרנגולי הודו, ירקות ואת תמרי הבקעה המפורסמים.

מאלו יוצרים אירה ו-ולדימיר מורזייב וודקה – סינתזה מרשימה של תוצרת הארץ עם יהודי בריה”מ לשעבר.

האלכימאים מהבקעה זכו בפרס TerraVino בינלאומי יוקרתי בשנת 2017.

עוד מקום בישוב שחשוב לא לפספס הוא משק גבינות עיזים טסלר.

העיזים המטופחות לא חולמות על זה שחלבן יהפוך, אחר כבוד, לגבינות תום, קממבר, רוקפור, צפתית, חלומי, בולגרית, גאודה, פטה ועוד.

המגוון המדהים של הגבינות נחשב ליותר בריא מגבינות בקר ומחירן זול יותר מאלו שבסופר.

לא רחוק מהישוב נמצאת שמורת חרובה שמתאימה לטיולים רגליים או לנסיעה ברכבי 4X4.

בנוסף, תוכלו לבקר באתר “גלגל” המקראי, גם הוא לא רחוק מהישוב.

כן, גם בירה!

נסיעה נוספת לאורך כביש 90 תביא אתכם לנתיב הגדוד ולמשק אורן.

גם כאן החקלאים מגדלים גפנים, תאנים ותמרים.

הדבר הייחודי כאן הוא שמן ארגן המופק משקדי עץ הארגן וקרוי גם “השמן המרוקאי”.

הוא חשוב לבישול קוסקוס כהלכתו, אבל גם בעל סגולות רפואיות וקוסמטיות.

לדוגמה, הוא עשוי לעזור נגד פצעי בגרות, להורדת כולסטרול ועוד!

אפשר לתאם סיור עם ארוחה במשק כדי להכיר את גידולים האופייניים לבקעה ואת הפקת השמן המיוחד.

עוד מקום שווה ומעניין בבקעה היא חוות התבלינים של רוזנבלום בישוב נעמה.

בחוות התבלינים המשפחתית מגדלים צמחי תבלין טריים לייצוא.

גם כאן, ניתן לצאת לסיור חקלאי חוויתי ומרתק המשלב את סיפור התיישבות במושב נעמה דרך גידול התבלינים ועד לאריזתם למשלוח לחו”ל.

עוד מוצר שזועק – “מהבקעה אני!”

היא בירה תמרים ממשק “קסם התמר” במבואות יריחו.

הבירה, בשם הקולע “תמירה” היא משקה מיוחד שצריך להיכנס לרשימה של “לנסות לפחות פעם בחיים” של כל חובב אלכוהול, פודי ו… בנוסף, אפשר להשתתף בסדנת הכנת סילאן ולקחת הביתה צנצנת מתוקה.

גשר לעבר

נסיים עם כמה נקודות היסטוריות של הבקעה.

נתחיל מגשר אדם, הידוע כ”ג’סר א דאמיה” בערבית.

הגשר המקורי מהמאה ה-13 הוקם ע”י בייברס הממלוכי ועדיין עומד על תילו, בחלקו.

הנהר זז והגשר – נשאר איפה שעמד.

הגשר הבריטי החדש היה חלק מדרמת “ליל הגשרים”, בו פיצץ הפלמ”ח את הגשר על-מנת לפגוע בדרכי אספקה בריטיות.

אחרי 1967, אפשרה ישראל תנועה של פלסטינים מהגדה לממלכת ירדן, על-מנת לא לנתק אותם כלכלית מהכלכלה הירדנית, מצב שנמשך עד 1987.

המעבר כרגע סגור לתנועה וסחורות.

מקום עם הקשר היסטורי מודרני יותר בבקעה הוא אנדרטת הנ”ד.

האנדרטה הוקמה כדי להנציח את 54 הצנחנים ואנשי צוות אוויר שנספו בהתרסקות של מסוק יסעור במהלך אימון.

האנדרטה בנויה מלוחות אבן היוצרים את האותיות נ”ד ועוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ.

במקום, נשתלו 54 עצי זית – אחד לכל חלל.

למרות תקריות בזמן ארץ המרדפים ואחריה, תושבי בקעה מוכיחים בנוכחותם שהם בוחרים בחיים וביקור בבקעה ישאיר לכם טעם של תמר, גבינה ובעיקר – טעם של עוד!

אז קדימה, למלא דלק באוטו וניפגש בכביש 90, בבקעה הישראלית.

לעוד טיולים באזור לחצו כאן