כשם שישראל, במידה רבה, הושפעה ממנהיגה הראשון, דוד בן גוריון והתפקיד של נשיא ארה”ב נתפר למידותיו של ג’ורג’ וושינגטון, כך חיפה, במידה רבה, עוצבה על ידי אבא חושי, ראש העיר הראשון של חיפה אחרי קום המדינה.
הוא זה שעיצב את העיר כמודל של רב-קיום והיה אחראי במידה ניכרת לשיתוף הפעולה עם ערביי חיפה והעדה הדרוזית בישובים הסמוכים ובכלל.
יותר חשוב לענייננו – הוא היה זה שיזם את הקמת אוניברסיטת חיפה, מוסד חינוך ממעלה ראשונה ב”עיר הפועלים”.
אבא חושי היה ראש העיר של חיפה משנת 1951 ועד לפטירתו בשנת 1969 ואישיות מפתח בעיר כבר משנות העשרים של המאה ה-20.
בהיותו ראש העיר הקים את הכרמלית, את תיאטרון חיפה ואת אוניברסיטת חיפה.
“המכון האוניברסיטאי של חיפה” הוקם בשנת 1963 בחסות האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים ונתן תארים מטעמו.
אחת הסיבות הראשוניות להקמת המכון הייתה המחסור במורים מוסמכים.
משכנו הראשון של המכון היה בבית ארדשטיין בהדר הכרמל, בניין אקלקטי חיפאי.
מהר מאוד היה הבניין צר מלהכיל את הסטודנטים.
חדרו של אבא חושי המשומר באוניברסיטת חיפה
צילום Ranbar
התחנה הבאה של המכון הייתה בבניין שבו שוכן היום בית ספר עירוני ה’.
באוקטובר 1965 הונחה אבן הפינה לקמפוס הנוכחי של האוניברסיטה, בפסגת הכרמל.
בשנת 1971 הפסיקה האוניברסיטה להעניק תארים מטעם אונ’ ירושלים ועברה להעניק תארים באופן עצמאי.
היא הוכרה על ידי המועצה להשכלה גבוהה שנה לאחר מכן.
בימת הכבוד (מימין) וקהל המשתתפים בטקס הנחת אבן הפינה למכון האונברסיטאי (לימים אונברסיטת חיפה), חיפה
מקור: יד בן צבי
את האחריות הראשונית לתכנון קמפוס קיבל לידיו האדריכל הברזילאי פורץ הדרך אוסקר נימאייר.
התכניות לא הגיעו לידי בשלות, אך הסקיצות שימשו את האדריכל הישראלי שלמה גלעד כהשראה לשני הבניינים הבולטים של האוניברסיטה – הבניין הראשי ומגדל אשכול.
הבניין הראשי רחב הידיים עדיין משמש רבים מהסטודנטים באוניברסיטה ומגדל אשכול – בעיקר את המנהלה.
המגדל הוא גורד שחקים מרשים שהיה לבניין הגבוה בחיפה עד תחילת המילניום.
זוהי עדיין נקודת תצפית מרהיבה, גם יחסית לעיר עם הרבה נקודות תצפית מעולות.
מגדל אשכול ביום אביבי, 2011, אוניברסיטת חיפה, ישראל
צילום: Tehuda
הקמפוס התרחב מאוד מאז ונוספו בניינים נוספים, כמו הבניין הרב תכליתי.
נוספו גם קמפוסים נוספים – בעיר התחתית שוכן לו קמפוס העיר ע”ש לורי לוקי, בו יושבים החוגים למדעי המחשב, מערכות מידע וסטטיסטיקה.
בנוסף, יש שתי מעבדות מחקר ימי – אחת בקיבוץ שדות ים והשנייה במכון לחקר ימים ואגמים לישראל – מצודה ברוטליסטית לחופה של שקמונה בחיפה.
לבסוף, נפתח בשנת 2017 קמפוס משותף בשנגחאי עם אוניברסיטת ECNU –
כאן מתמקדים בלימודים בינתחומיים חדשניים בביו-רפואה, מדעי המחשב, מדעי הסביבה ועוד
צילום: סעיד אבו יונס
כל הקמפוסים שווים ביקור, אבל אנחנו נתמקד בקמפוס הראשי.
קודם כל, נגיע לספריית האוניברסיטה – ספריית יונס וסוראיה נזריאן.
אוסף הספרייה החל כבר משנת 1963 והפך לספרייה האוניברסיטאית הגדולה בישראל.
כאן נמצאים תמונות היסטוריות של ארץ ישראל וארכיוני תאטרון ואמנות הבמה, לצד אוסף הספרים הנדירים שכולל כ-1,700 ספרים בטורקית עות’מאנית.
כאן יש גם את הארכיון ע”ש אבא חושי, שכולל מסמכים וחפצים רבים הקשורים לאיש.
קטלוג הכרטיסיות בספרייה
הספריה התרחבה מהבניין הראשי ויש לה אגף מרשים וחדש מזכוכית ופטיו ירוק בלב האוניברסיטה.
בכניסה לבניין הראשי ועל קירות פנימיים בבניין יש מספר לא מבוטל של ציורי קיר של האמן אברהם אופק משנת 1984.
זהו אמן ייחודי עם שפה ויזואלית צבעונית ובטוחה בעצמה – וגם מאוד שונה מהמיינסטרים האמנותי בדורו.
הוא מצייר נופים עירוניים וכפריים, דמויות אנושיות, בית, משפחה, סיפורי תנ”ך ועוד.
ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה.
כמובן, כל מבקר באוניברסיטה חייב לעצמו ביקור במוזיאון הכט.
המוזיאון נחנך בשנת 1984 ביוזמתו של ד”ר ראובן הכט – תעשיין רב פעלים שייסד את “ממגורות דגון” בחיפה ועוד.
איש שתרם לעיצוב דמותה של חיפה.
הוא גם תרם מהאוסף הפרטי שלו למוזיאון והתחיל את האוסף הקבוע לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.
בנוסף לאוסף הכללי, יש גם אוספים בנושאים רבים ממצרים והתרבות האטרוסקית ועד למטבעות יהודיים.
תוכלו לראות גם מטבעות ממטמון עוספיה, מטמון ענקי שהתגלה בשנות ה-60 ליד היישוב וכולל כסף רב מהעיר צור ומהעיר רומא.
למוזיאון יש גם אוסף אמנות נרחב שכולל ציור צרפתי בשנים 1930-1830 וציור של אמנים יהודיים מאמצע המאה ה-19 ועד לתחילת המאה ה-20.
אבל האוסף המעניין והנוגע מכל הוא “אוסף אוסקר גז” – פריטים שיצרו אמנים יהודים שנספו בשואה – מתרומת משפחת גז השוויצרית.
יגאל זלמנסון, מתוך אתר פיקיויקי
חלק ייחודי נוסף למוזיאון הוא “דרך הדורות” – בניינים עתיקים שהובאו לשטח פארק הכרמל, בקרבת האוניברסיטה ושוחזרו במקום.
כאן תוכלו לטייל בין מבני מגורים וקבורה מרמת מטרד בנגב לאסמי תבואה ממצודה בנגב (תקופת הברזל) ובתי בד מקסטרא הקדומה, ישוב שהיה בקרבת חיפה בעבר.
אני מקווה שנהניתם מהסיור הקצר שלנו בקמפוס אוניברסיטת חיפה. האם יצא לכם לטייל באוניברסיטאות בארץ או בחו”ל? מה אתם הכי זוכרים מהביקור?
קיסריה. כמה שנים בודדות לפני תחילת הספירה הנוצרית, המלך הבונה הגדול, הורדוס, השלים את בניית הנמל המלכותי הגדול של הארץ והקדיש אותו לאוגוסטוס קיסר הקיסר הרומאי הראשון ומיטיבו של הורדוס. העיר החדשה הייתה צריכה שירותים רבים, בהם מים, מים ועוד...
בעבר, כתבתי מאמר על מאבקי הקהילה הלהטב"קית בישראל, על מוקדי התרבות של הקהילה ועוד. הגיע הזמן לדבר על הקהילה החיפאית. וגם על מוקדיה השונים ולמה בעצם אין יותר מועדונים של גייז בעיר? "משא האדם הלבן" בסוף פברואר של שנת...
כל מי שאי פעם ביקר בנהריה לא יוכל לשכוח את הרחוב הראשי של העיר – שדרות הגעתון. השדרה נחצית לכל אורכה על ידי נחל הגעתון ונותנת לעיר נופך אירופאי. אבל מאיפה מתחיל הגעתון? היכן הוא עובר? מה...
