אנחנו בורכנו במדינה צעירה ודינמית.
נראה שהמדינה הזאת מצמיחה אמנים – אולי בגלל הצורך להגדיר את התרבות של העם החדש-ישן שלנו, ואולי בגלל הצורך להסביר במילים את חבלי הגדילה הקשים ואת החיבור של העם לארץ.
נעמי שמר היא מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית שאולי הכי מייצגת את הצורך לשים את אהבת המולדת במילים.
נעמי ספיר נולדה בשנת 1930 למאיר ורבקה ספיר, בקבוצת כנרת.
הוריה היו ממקימי הקבוצה, אנשי המחרשה והטורייה מהדור הישן.
אביה היה בכיר בהגנה וראש “המוסד לעלייה ב'” באירופה.
בקיבוץ, היא ינקה את אהבת הארץ, דבר שאפיין אותה בכל שנות חייה.
כאן, כבר בגיל שש, היא גם למדה לנגן בפסנתר, כלי שילווה אותה כל חייה.
היא נגנה בערבי משק בקיבוץ מגיל קטן, אבל גם הפליאה לנגן באך ושופן.
היתה התנגדות בקיבוץ ללימודי מוזיקה, בגלל הצורך בידיים עובדות.
עם זאת, חברת קיבוץ אחרת ראתה את נולד.
היא קמה וצעקה בישיבת חברים ‘מה אתם רוצים מהילדה, אתם לא רואים שזה הייעוד שלה?’
היא אהבה אהבת אין קץ את חייה בקיבוץ וחיברה שירים לתאר אותם.
כשחזרה לקיבוץ בשנת 1951, אחרי הלימודים באקדמיה למוזיקה, לשנת שירות כמורה לריתמיקה לילדי הקבוצה, הרגישה שחסרים שירים שמתארים את ההווי הקיבוצי.
היא הלחינה את השיר “הדואר בא היום” (באוטו האדום), שיר שממשיך לשמח ילדים בכל גיל.
את ‘חורשת האקליפטוס’ חיברה מאוחר יותר.
אבל אולי השיר הכי אישי הוא “נועה”, השיר בכותרת.
נעמי שמר תמיד רצתה להיות “נועה”, והיא אכן כמה ושטפה את פניה בטל בדרך לכיתה.
את חורשת האקליפטוס ואת בית ילדותה הדו-קומתי, מראשוני הבתים בקבוצה, אפשר לבקר גם היום.
יעקב-סער Naomi_Shemer
אחרי הצבא, שם שירתה כפסנתרנית בנח”ל, החלה לכתוב ולכתוב, כשהיא מחברת גם את המילים וגם את הפזמון.
היא כתבה ללהקות הצבאיות וגם לאושיות כמו יפה ירקוני, צמד הדודאים ושייקה לוי.
בשנת 1958, כתבה את “הופה היי” עבור תוכנית צבאית בקול ישראל.
שנתיים לאחר מכן, זכה הפזמון בפרס ראשון בתחרות באיטליה.
בין הצלחה להצלחה בקריירה, היא גם פגשה את בעלה הראשון – גדעון שמר, שחקן ובמאי.
הנישואין החזיקו כעשור, תלוי איך סופרים, אבל מהם קיבלה נעמי שמר את בתה היחידה – לֵלִי (הללי) ואת שמה בישראל – נעמי שמר.
בשנים האלו, היא גם פלירטטה עם חו”ל.
בשנת 1960, יצאה לסיבוב הופעות ארוך בארה”ב.
בשנת 1964, היא יצאה עם בתה לפריז ונשארה שם כשנתיים.
התרומה הגדולה לזמר העברי בשנים אלו הייתה תרגומם של שנסונים צרפתיים לעברית, שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.
באותו זמן, שמר גרה בתל אביב, בבית ברחוב אופנהיימר 14.
לתל אביב היא הלחינה את השיר “העיר הלבנה”, אותו ביצעו מספר אמנים.
עברית-בית-ילדותה-של-נעמי-שמר-בקבוצת-כנרת-נעמי-התגוררה-בחדר-הקיצוני-הימני-בקומה-השנייה Hanay
בשנת 1967, לפני התותחים החלו לרעום, המוזה של נעמי שמר שרה את השיר שאולי הכי מזוהה איתה – “ירושלים של זהב”.
זה היה שיר שהוזמן על-ידי טדי קולק, ראש עיריית ירושלים המיתולוגי, לרגל יום העצמאות.
את השיר ביצעה זמרת אלמונית בשם שולי נתן וקולה הדק פילח את לבבות השומעים.
בירושלים המערבית, הרי לא הפסיקו להתגעגע לחלקה המזרחי.
“בליבה חומה” מדבר, כמובן, על הגבול בתוך ירושלים המחולקת.
הם היו צריכים להחזיק מעמד בערך שלושה שבועות.
במבצע שזעזעה את העולם כולו, ישראל כבשה את סיני, את הגולן ואת כל שטחי יו”ש בשישה ימים ונשאר עוד יום לנוח.
“החומה” נשארה בזיכרון ולשיר נוסף בית חדש בו יש שורות כמו “חזרנו לבורות המים” ו”שופר קורא בהר הבית” – סוף טוב.
השיר הפך למעין המנון שני למדינה ומעטים מן המדריכים בעיר העתיקה שיכולים להימנע מלהשמיע אותו כחלק מסיור בירושלים.
טיוטה של השיר “ירושלים של זהב” בכתב-ידה ובפנקסה של המשוררת נעמי שמר (1967), המוצג בספריה הלאומית בגבעת רם בירושלים JHistory
בשלב זה, מקומה של נעמי שמר בפנתאון הזמר הישראלי היה מובטח, אבל נעמי שמר לא נחה על זרי הדפנה.
בשנת 1973, חווה אלברשטיין, נעמי שמר ושלישיית “הגשש החיוור” הופיעו מול הלוחמים בזמן אחת מהמלחמות הקשות של ישראל.
הם שרו שיר של תקווה – “לו יהי” – תקווה שלא היתה במלאי בארץ באותם ימים שחורים.
גם שיר זה זכה לביצועים רבים וגם הוא לא יישכח.
נראה שהדבר השנוי במחלוקת העיקרי בחייה של נעמי שמר היו דעותיה – תמיכתה בגוש אמונים וההתנגדות לפינוי ימית, אותה ניתן לשמוע בשיר “על כל אלה”.
שורה מהשיר זה “אל נא תעקור נטוע”, הפכה לסמל המאבק.
בעלה השני, מרדכי הורוביץ, היה מזוהה עם גוש אמונים גם הוא.
כמובן, היו אלו שביקרו את “ירושלים של זהב” על היעדרותה של נוכחות ערבית כלשהי בשיר.
Avishai-Teicher
נעמי שמר חיה עד גיל 73 המכובד.
היא קבורה בבית הקברות כנרת, לצד בעלה והוריה.
מעל קברה, בוצעו ארבעה שירים על ידי הזמר דודו אלהרר כששלושה הם פרי עטה: “חורשת האקליפטוס”, “לשיר זה כמו להיות ירדן” ו”נועה”.
לשיר האחרון, “כנרת” (שם הרי גולן), היא “רק” הלחינה מנגינה.
הוא נכתב על ידי רחל המשוררת, אשה שחלקה איתה אהבה חזקה לארץ כמו נעמי שמר עצמה.
בנה, אריאל הורוביץ, ממשיך את דרכה כזמר, פזמונאי ומלחין.
מה אדם צריך מטיול בטבע? נחל יפה, צמחייה ירוקה, צל (אם אפשר) ונקודות עניין רבות ומגוונות. נחל השלף מספק את כל אלו. בגלל שהוא פחות מוכר, אפשר גם לטייל ללא הצפיפות הרגילה בשבתות וחגים. טיילתי, נהניתי וחזרתי לספר! אחכה לך...
גבעת הרקפות – פריחה מרהיבה ברמות מנשה גבעת הרקפות שבסמוך לקיבוץ גלעד, נמצאת באחד האזורים הפסטורליים והיפים יותר בארצנו - רמת מנשה. מדובר באחד מאתרי פריחת הרקפות היותר מרהיבים בארץ ישראל, ובמקום אף הקימו מסלול הליכה מעגלי...
המושבות של יהודה בלב המדינה, אזור התיישבות היסטורי בעל אופי מיוחד, אותו אנחנו משמרים על מנת לזכור את ראשית המפעל הציוני בארץ. נתחיל את סיור מושבות יהודה בגדרה המושבה בעבר, כיום יישוב עירוני שאט אט הופך לעיר. בגדרה,...
