מסלול בנוף דרומי – בתרונות בארי

בתרונות בארי

שמורת בתרונות בארי מהווה שמורה בעל נופי בתרונות ייחודיים ופריחה מגוונת ומרהיבה, במיוחד בחודשי האביב!

“מכתש בארי”

בבתרונות אלו, שרדו החי והצומח הטבעיים שנעלמו מהמישורים הסמוכים עקב עיבוד אינטנסיבי.

צומח השמורה כולל אלמנטים ים-תיכוניים, הסמוכים לגבול תפוצתם הדרומי, ומדבריים בגבול תפוצתם הצפוני.

כך למשל, גדלים בשמורה שיחי קורנית מקורקפת, לוטם שעיר וסירה קוצנית, הים-תיכוניים, ולעומתם רותם המדבר ומתנן שעיר הנפוצים במדבר.

בתחומי השמורה, גדלים כ- 175 מיני צומח, וביניהם גיאופיטים רבים כמו כלנית מצויה, עירית גדולה, חצב מצוי, חצב גלוני, אירוס ארץ-ישראלי, סחלב פרפרני ועוד.

הבתרונות מהווים את גבול תפוצתם הדרומי של צב יבשה מצוי והלטאה שנונית השפלה, וגבול תפוצתה הצפוני של הלטאה שנונית באר-שבע, הנמצאת בסכנת הכחדה בעולם.

גולת הכותרת בשמורה הן הכלניות הראויות לציון מיוחד בשל מרבדי הפריחה המרהיבים, בעיקר בחודש פברואר, בצבע אדום בלבד, אך גם לאחר תום פריחתן יש בשמורה פריחה אביבית שופעת.

לשמורה יש גם חשיבות גיאולוגית, הן בשימור נוף הבתרונות הייחודי, והן בשימור מספר טיפוסי קרקע: לס, חול, סחף וחמרה מעורבת בלס.

הרחבת השמורה כוללת שני גושים, האחד משלים את השמורה הקיימת (נוף הבתרונות) והשני הוא רצועה לאורך נחל הבשור מצומת גמה עד גבול חבל עזה – המשלימה את שמורת הבשור.

מבט אל מכרות הגופרית הנטושים

המכרות הנטושים, פתוחים לאוויר העולם, נמצאים בקצה הגדול הדרומי של השמורה המורחבת, מעט מחוץ לגבולות השמורה.

הסלע הצהבהב מעיד על כמות ניכרת של גופרית שנמצאת בו.

מרבצי הגופרית, התגלו על ידי גיאולוג אנגלי בשם ויליאמס, שהשיג זיכיון כרייה והחל להפעיל את המחצבות בשנת 1933.

עד שנת 1938, הפיק המכרה כ-7,000 טונות גופרית.

המפעל נסגר במלחמת העולם השנייה.

מעט ממער למכרות נראים שרידי המפעל שבו העשירו את הגופרית לחומר בריכוז של 98 אחוזים (הכניסה למפעל אינה בטיחותית ואסורה).

שטח המחצבות הוצע בעבר כשמורת טבע – “שמורת מכרות בארי”, אולם בתכנון הוחלט לייעד את אזור המחצבות כשטח לתיירות בעתיד.

חלוציות וציונות בנח’אביר

מבארי הישנה, המקום שבו התיישבו ראשוני בארי, נותרו בית הביטחון, מגדל המים ותעלות הקשר מימי מלחמת העצמאות.

לידם נמצא חניון של קק”ל ובו אנדרטה המנציחה את זכרם של יהודי בגדד שנספו בפוגרום שנערך בהם בשלהי מלחמת העולם השנייה.

יוצאי בגדד נמנו על מייסדי בארי.

בארי הישנה נמצאת מעט ממערב לשוליים המערביים של השמורה.

הקיבוץ עלה על הקרקע במוצאי יום כיפורים תש”ו , במסגרת עליית 11 הנקודות העבריות לנגב.

זו הייתה תגובת היישוב העברי על הצעת החלוקה הבריטית, שהוציאה את רוב הנגב מתחום השליטה היהודי.

הקיבוץ נקרא בראשיתו נח’אביר, כשמו הערבי של האזור.

מאוחר יותר, שונה שם הקיבוץ לבארי, כינויו הספרותי של ברל כצנלסון.

לצערנו, נשרפו שטחים ניכרים בשמורה עקב שיגור של עפיפוני ובלוני תבערה מרצועת עזה וגרמו לפגיעה אנושה בטבע במקום, אך אט אט הטבע במקום מתחדש והשמורה פורחת מחדש.

מומלץ לשלב עם הטיול לאוצרות חופי הדרום.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)