תמיד חשבתי על זה ש-לנו, תושבי המרכז, אזור הכנרת נראה כמו עולם אחר.
כשאני יודעת שפניי מועדות לביקור בגולן בכלל, זו התרגשות לא פחות גדולה מטיסה לחו”ל למקום אקזוטי במיוחד.
מבוא חמה, עין שוקו, מצפה השלום, כפר חרוב ודרך המצוק, אלו הן הנקודות שנמצאות בגולן, עוצרות הנשימה ברמה שזוגות מציעים שם נישואים, משפחות נוסעות עם אוהלים, ופשוט, אוכלוסייה מגוונת אשר הולכת בלי סוף במסלולים ועוצרים בטבילות במעיינות הנסתרים.
אזור הכנרת טומן בחובו כל-כך הרבה מקומות מסתור טבעיים, שפע של טבע, ירוק ובעלי חיים.
ברגע שמגיעים לאזור והנוף מתחיל להתגלות אל מול עינינו, כאילו הרימו לנו את מסך התיאטרון, והחיוך שעולה על פנינו אחרי מסע של כמה שעות, מסביר לנו שהגענו למקום הנכון ובזמן הנכון.
המסלול שלנו מתחיל במבוא חמה, היישוב הדרומי ביותר בגולן ואשר שוכן על רמה בחלקה הדרומי של רמת הגולן.
כ-600 מטרים דרומית אחרי שער קיבוץ מבוא חמה, מסתתרת נקודה שאין עוד כמותה.
לפינת החמד קוראים ‘עין שוקו’.
עין שוקו הינו מעיין הנובע בתחומי שמורת טבע מצוקי האון.
שמו של המעיין היה מוכר יותר בשמו הערבי ‘עין א-תינה’ או- מעיין התאנה.
בצער רב, מעיין זה קיבל את כינויו הנוכחי, על שם מי שאנו מכנים “מלח הארץ”, סמל ראשון, מתן גדרי שכונה “שוקו”, ואשר נהרג בשנת 2003 בעת שירותו, במבצע צבאי, בקסבה בחברון.
סביב המעיין, ניצבים בין העצים והשיחים גם ספסלים ושולחנות, ושלטים המספרים את סיפורו של מתן גדרי, זכרונו לברכה.
בחודשי הסתיו הפריחה כאן, היא מה שמכנים “מחזה של פעם בחיים”.
פריחה מרובה של חלמונית גדולה וסתוונית היורה.
והרקפות? ובכן, בואו נגיד שלא תדעו אם להסתכל על כל הטוב הזה דרך העיניים או דרך העדשה מרוב שהטבע משחק במלוא עוצמתו.
מעבר למעיין שוקו, ישנם עוד מספר מעיינות אשר מתגלים בטעות לאורך המסלולים הרבים באזור זה.
לדוגמא: מעיין עין שוירח.
נדיר שישנם מעיינות הקרויים על שם אדם שעדיין בחיים, ובכל זאת, מעיין זה קרוי על שם ירח פארן, מתושבי קיבוץ האון.
מעיין זה נמצא בסמוך לקיבוץ האון.
צריך קצת להכיר את המקום או להגיע אליו במזל.
אפשרות נוספת היא לפגוש תושבים מקומיים והם כבר ידעו להנחות אתכם למעיין המסתתר.
ולא רק הוא מסתתר.
מעיין עם סיפור מרתק לא פחות, נמצא באמצע המסלול.
הדרך אליו לא מסומנת.
אפשר לגלות אותו ממש בטעות והסיפור שלו- רחוק מלהיות שיגרתי.
ככל הידוע, למעין זה אין שם, לכן הוא קיבל את השם ‘המעיין חסר השם’.
יש המספרים כי למעיין זה קוראים ‘מעיין הצאן הטובע’ משום שפרות המקום איכשהו נופלות אליו וטובעות בו.
עומק המעיין ככל הנראה כעשרה מטרים ואתם יכולים להבין שלמשות פרה מן המים בעומק כזה, יכולה להיות משימה בלתי אפשרית, מה שמוביל את המעיין להיות הסיוט הכי גדול של מגדלי הבקר באזור ושל הפרות עצמן כמובן.
האם עלו על שיטה להציל את הפרות מלכתחילה?
למנוע מהן מעבר או אפשרות טביעה?
ובכן, לכרגע מנסים לגדר את אזור המעיין ולחשוב על כל מיני פתרונות יצירתיים, אבל זה לא כל- כך עובד.
איך אומרים? צריך לראות כדי להאמין.
ואם כבר במקומות שצריך לראות כדי להאמין עסקינן, עין תאופיק הוא מעיין נוסף, מיוחד ומקסים אשר מזמין להשתכשכות בבריכת האבן (המים נקיים ומתאימים לרחצה).
המים קרירים, נעימים, המקום מוצל בזכות העצים ואם יתמזל מזלנו, נוכל לפגוש את הסוסים של קיבוץ מבוא חמה אשר מגיעים לשתות מהמעיין בחלקו השני (שוקת האבן).
בנקודת ההתרעננות, נוכל לתצפת על החרמון ועמק הירדן, הכנרת כמובן ועל עוד כמה הרים מיוחדים אשר שמם הולך לפניהם.
בימים עם ראות טובה, ניתן לראות את הכרמל שנמצא כ-60 ק”מ מכאן ולא רק אותו.
ייתכן ועיניכם יקלטו עוד כמה נקודות שמתגלות בראות טובה.
ואת כל זה, נשאיר לתצפית המרשימה.
לכל אורך הדרך הנוף משחק לנו בחושים, להרגיש את הרוח הנעימה בנקודות יופי על רמה, בהחלט מספק את הנשמה.
ישנם ספסלים להפסקה, מנוחה והזדמנות לעצום עיניים ולנשום אוויר הרים נקי.
אפשרות נוספת לעצירה נעימה היא בכפר חרוב.
בינונית.
יש נקודות טבילה לאורכו ונוף מטורף.
באביב ובסתיו. בחורף, המסלול בוצי ובקיץ יש לא מעט קוצים ולא הרבה צל.
לעוד מסלולים באזור לחצו כאן
להיות בארץ ולהרגיש בחו”ל מעיליא הוא כפר יווני קתולי, אחד משני כפרים בארץ שתושביהם נמנים עם העדה היוונית קתולית, יחד עם הכפר פסוטה. גובהו של הכפר הוא כ-600 מ’ מעל פני הים. הכפר מעיליא מונה כ-2000 תושבים ,...
במאמרים קודמים, יצא לי להשתמש בביטוי העברי המעולה "כעץ שתול על פלגי המים". כמו שאתם יודעים, הביטוי מתייחס למשהו (או מישהו) שצומח בתנאים אופטימליים. אבל הביטוי מתייחס בעיקר לעץ. הפעם אני רוצה להתייחס דווקא לפלגי המים אותם נחלים שעליהם...
כל אחד רוצה להרגיש הרפתקן. לא סתם לנסוע למקום שחדש לו, אלא לגלות משהו בלתי מוכר, להתגבר על הסכנות ולחזור בשלום על-מנת לספר את הסיפור. וכל סיפור טוב צריך כותרת. לדעתי, “מסע לתוך נחל תנינים”, היא כותרת...
