יגור הוא קיבוץ שוקק חיים דרום-מזרחית לחיפה, בצמוד לנשר, למרגלות הר הכרמל הירוק.
בנוסף לענפי חקלאות המסורתיים, הקיבוץ כולל מספר רב של בתי עסק ייחודיים, המשרתים את תושבי הסביבה.
אבל איך נבנה הקיבוץ?
ומה היה כאן קודם?
באזור יגור, מצאו הארכיאולוגים מערות קבורה מתקופת הברונזה ובין השנים 2300 – 2000 לפנה”ס.
לפי ראיות נוספות, כמו כלי צור וכלי חרס, נשארו במקום עקבות מהתקופה הנאוליתית ועד התקופות הרומית והביזנטית.
במסמך שביתת נשק (הודנה) משנת 1283 בין הצלבנים לכוחות המוסלמים, מוזכר השם “יאג’ור” לראשונה.
עד 1948, התקיים לצד הקיבוץ הכפר הערבי יאג’ור, שמנה בסביבות 600 תושבים, מוקף עצי זית ותאנה.
תושבי הכפר היו אריסים, כלומר לא החזיקו בבעלות על האדמה עליה ישבו ואותה עיבדו.
לפני קום המדינה, ניסה בעל האדמות, סלים אל-חורי ממשפחת חורי החיפאית המפורסמת, לנטוע במקום עצי תות ולגדלם והתושבים עסקו במלאכה.
בנוסף, התושבים עבדו במפעל מלט “נשר” הסמוך.
לצד הכפר, בשנת 1922, הוקם קיבוץ יגור, שנקרא כך בהשפעת שמו של הכפר.
הקיבוץ הוקם ע”י ותיקי הגדוד העברי, שהשתתף במלחמת העולם הראשונה לצד הבריטים.
למרות הקושי להתבסס, הקיבוץ צמח והתפתח, ייבש את הביצות נושאות הקדחת הסמוכות והרחיב את הפעילות החקלאית במקום.
בשנת 1931, קרה אחד מהמאורעות הדרמטיים בתולדות הקיבוץ.
חברי קיבוץ, בדרכם חזרה מנשר, נכנסו למארב של חוליית טרור המשתייכת לארגונו של עז-א-דין אל קאסם.
שלושה חברי קיבוץ נרצחו במקום וחמישה חברים נפצעו.
בשנת 1933, שולבו בקיבוץ עולים רבים מפולין והתגברה החשיבות הביטחונית של הקיבוץ.
הקיבוץ, בגלל גודלו וקרבתו לחיפה, הפך לבסיס הדרכה של “ההגנה” והפלמ”ח ובשטחו נבנה “סליק” ענק.
זה הפך אותו למטרה עבור השלטונות המנדטוריים.
ב 21 ליוני, שנת 1946, צנחנים בריטיים בשריוניות צרו על הבסיס ואז פרצו למקום, ותוך כדי שימוש בגז מדמיע, עצרו רבים מחברי הקיבוץ ולבסוף מצאו את הסליק.
כוחות ההגנה איבדו כמות רבה של נשק ותחמושת.
הפשיטה זכורה בשם “השבת השחורה”.
הסליק הפך לימים לסוג של מוזיאון וניתן לבקר בו ולראות את המנגנון ששימש את חברי הקיבוץ להחבאתו ובנוסף גם אוסף נשקים מהתקופה.
עוד אתרים היסטוריים מהתקופה בקיבוץ הם שרידים של רכבת העמק ובית המסילאים – פועלי הרכבת – ומספר קרונות על המסילה.
בנוסף, ניתן לראות את תחנת המשטרה הבריטית בקיבוץ, ששימשה את השוטרים היהודים – הנוטרים.
מאז קום המדינה ועד היום עבר הקיבוץ שינויים והשכיל לנצל את קרבתו לחיפה ונשר.
כיום, יש בקיבוץ אטרקציות רבות ששוות ביקור מיוחד.
אולי המפורסמת בהם היא משתלת יגור, גן עדן לחובבי גינון.
בנוף לצמחים, תוכלו למצוא כאן כלים לגינון ולנוי, אביזרים להשקיה ועוד.
במתחם המשתלה, נמצאת גם חנות הטבע “שמנא וסלתא”.
למי שמעדיף בילוי פעיל יותר, ניתן ליצור קשר עם מרכז הרכיבה יגור.
המרכז מספק שיעורים למבוגרים וילדים מגיל 5, שיכולים לרכב על סוסי פוני.
עוד הילדים יכולים להנות גם מפארק הילדים “בא-לגן”.
בפארק הילדים, יכולים לנסוע על אופנועים חשמליים, מכוניות קרטינג, לקפוץ על מתקנים מתנפחים והרבה מתקנים נוספים.
פינת החי של “בא-לגן” כוללת חיות משק כמו עיזים וארנבים וחיות בר מקסימות כמו האמו, הדביבון והסוריקטה.
אם אתם רוצים לקחת חיה הביתה, תוכלו לבקר בחוות התוכים ביגור ולהביא הביתה חבר חדש.
תבואו לשזוף עיניים במיני התוכים השונים ואם אתם רוצים, תקנו לכם ציפור יפה ודעתנית.
אם אתם מעדיפים אומנות, גם לכם יש ליגור מה להציע.
תוכלו, למשל, להגיע לגלריה של נעמי פארן, המפסלת בברונזה, עץ ואבן.
כדאי גם לשים לב לרהיטים המפוסלים הייחודיים.
הסטודיו של ללה שניידר מציע ציורים מרשימים בגוונים חמים ומרשימים.
כאן גם תוכלו לקחת מפגש ביודנסה, מעין מדיטציה הוליסטית בתנועה.
אתם יכולים להתחיל או לסיים טיול בטבע ביגור.
אם אתם מעדיפים לא לטפס, תוכלו ללכת במורדות הכרמל, מעין אל-בלד שמעוספיה לכיוון הקיבוץ ולהרגיש שפני סלע ממש בין הטרשים לבין העצים.
חשוב, כמובן, שיהיה מי שיגיע ממונע לקיבוץ, על-מנת לאסוף אתכם או להתחיל בבילוי ובאטרקציות שהזכרנו.
איך שלא תבחרו להגיע, לא תצטערו.
ביקור ביגור מתאים לכל אדם ולכל גיל.
תבואו – משעמם לא יהיה!
לעוד טיולים בחיפה לחץ כאן
לסיורים בחיפה לחץ כאן
מבצר נמרוד, על שם הגיבור כיום, קרוי המבצר על שם הגיבור התנ”כי נמרוד. בזמן שלטון העות’מאנים בארץ ישראל. שמו הקדום של המבצר, קלעת א-צביבה – משמעות המילולית של השם – “המזנקת אלי ציד”. יש אלו הגורסים כי מקור...
אחרי שסיירנו לאורכה ולרוחבה של המדינה בעקבות נדידות הציפורים, הגיע הזמן להכיר את הדגים. היום נכיר את הים התיכון, הכנרת והים האדום. נדוג, נצלול ונלמד דברים חדשים על העולם המוסתר מן העין - עולם המים. בואו נצלול יחדיו...
בהיסטוריוגרפיה של הציונות, נהוג להתרכז בעלייה השנייה. זה מובן למה – הרבה מהאתוס הציוני נובע מהעלייה הזו – העבודה העברית, הרוח חלוצית, תנועת ההגנה שהפכה לימים לצה”ל ועוד. אבל ההתיישבות היהודית לא החלה שם. היא החלה בתנאים הקשים...
