ירושלים - מה לא נאמר עליה? עיר שלם שחוברה לה יחדיו, הבירה הנצחית בת ה 4,000 שנה, מקום קדוש לכל כך הרבה דתות וזרמים ומרכז העצבים של המדינה. לאורך ההיסטוריה, ידעה העיר עליות ומורדות, נבנתה במקדשים וארמונות פאר ונחרבה עד...
ואדי קֶלְט בערבית “נקרת מעיין בסלע” הוא נחל זורם שנשפך מאזור ירושלים לבקעת הירדן.
לאורך הנחל מספר מעיינות, שני מנזרים פעילים ושרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות.
לאורך ערוץ הנחל עוברת אמת מים קדומה מתקופת הורדוס,
שהייתה מעבירה מים למבצר קיפרוס,
מעל יציאת הנחל מתחום מצוק ההעתקים.
אמה נוספת מבטון נבנתה בתקופת הבריטים.
חלקה העליון – מעין מבוע לעין קלט – יבש כיום והרוס בחלקו,
חלקה התחתון מעין קלט מזרים מים לשדות יריחו.
רוב הנחל נמצא בתוך שטח המוכרז כשמורת טבע – שמורת הטבע נחל פרת.
פקחים של רשות הטבע והגנים שוהים באופן קבוע בשני מקומות בשמורה – עין מבוע ועין פרת.
את היום שלנו נתחיל בשמורת עין פרת שהווייז מכיר,
נשים לב שאנחנו מגיעים לאזור שהוא זר לרובנו,
מהסיבה הפשוטה – אנחנו מעבר לקו הירוק מוקפים בהתנחלויות יהודיות.
בלב שטח מדברי מעבר לקו הירוק, שמורת טבע של רשות הטבע והגנים,
מאובטחת ומוסדרת, נשאיר חלק מכלי הרכב בכניסה לשמורה בסימון השביל הכחול וחלק בחניון התחתון.
המסלול קליל ומתאים למשפחות מכל הגילאים, פריחה אביבית, מים זורמים, נוף מצוקי מדבר.
לאחר בילוי ממושך בנחל פרת, אנחנו נצא משטח השמורה וניסע לעין מבוע להפסקת צהריים,
שם יחכו לנו שולחנות ופינה מושלמת לפיקניקיה,
כאשר ברקע מעיין פועם המתמלא ומתרוקן בכל חצי שעה.
כמובן שאי אפשר להגיע לאזור כזה בלי לספר על השטחים לצורך הבנת הסוגיות הפוליטיות שבמרחב,
אך מהר מאוד נעבור להתרכז בהבנת הטבע וההיסטוריה העשירים.
בנחל פרת נובעים שלושה מעיינות גדולים (ממערב למזרח):
עין פרת (עין פארה), עין מבוע (עין פואר) ועין קלט.
ספיקתם המשותפת היא מאות מ”ק של מים מתוקים בשעה.
מי המעיינות זורמים באפיק נחל עשיר בצמחייה ובבעלי חיים כמו צבאים, ושפני סלעים.
במצוק הנחל מצוי קן של עיט ניצי ובמי הנחל דגי חפף ישראלי וצפרדעים.
מלבד מעיינות אלו נובעים, בהתאם לכמות המשקעים של אותה שנה,
מעיינות קטנים בקטע הנחל שבין עין פרת לעין מבוע.
דגי החפף האלה נשמעים חמודים,
הם רעבים לנשנש כפות רגליים של אנשים וזה המקום לבדוק את רמת הסבלנות שלנו.
מעל המעיין נמצא מנזר פרן העתיק והראשון מבין מנזרי מדבר יהודה (דיר פיראן),
מנזר עתיק / לאורה שנבנה בסוף המאה הרביעית על ידי הנזיר חריטון, שעל פי המסורת קבור במנזר.
המנזר נבנה מחדש בסוף המאה התשע עשרה על ידי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית.
מסביב למנזר בורות מים, בוסתנים וטרסות חקלאיות, שרידי אכסניה לעולי רגל ומבנים נוספים המעידים על עברו כמקום צליינות מבוקש.
זהו אחד מאחרוני המנזרים הפעילים במדבר יהודה, נדבר על ראשית הנזירות.
מנזר חריטון הוקם במאה ה-4 בידי הנזיר חריטון והוא הקדום במנזרים שנוסדו במדבר יהודה בתקופה הביזנטית.
המנזר חרב בשנת 614 בעת הפלישה הפרסית לארץ ישראל ושוקם במאה ה-19 בכספי ממשלת רוסיה.
בסוף שנות ה-1970 נהרס המנזר בשריפה, וב-1990 שוקם והיום יושב בו נזיר אחד.
מיבנה חרב שנבנה במאה ה-19 על שרידי המנזר הקדום.
בנחל ישנם שרידים של מנזרים מהתקופה הביזנטית, עליליאת א-סיק.
כמו כן, פעילים בנחל שני מנזרים עתיקים
האחד הוא מנזר פרן, המנזר הראשון אותו הקים הנזיר חריטון, על יד עין פרת.
השני הוא מנזר סנט ג’ורג’ (שמו בערבית דיר מר ג’ריס) השייך לכנסייה היוונית-אורתודוקסית,
השוכן ליד העיר יריחו בשטח הרשות הפלסטינית.
הנזירים מאמינים, כי בתחום המנזר נמצאת המערה בה התגורר אליהו הנביא,
בהגיעו לנחל כרית, ובה ניזון בלחם ומים שהביאו לו העורבים.
הוא מעיין שכבה, שנביעתו היא תוצאה של התחתרות הנחל בשכבות סלע הגיר הקשה של חבורת יהודה.
שפיעת המעיין קבועה, והשפעת עונות השנה מעטה ביותר,
הספיקה היומית הרב שנתית היא כ-1,500 קוב ליום בממוצע.
ריכוז כמות גבוהה זו של מים הפך את המעיין לבית גידול ייחודי המרכז מגוון מיני צמחים ובעלי חיים.
החל משנת 1927 סיפק עין פרת מי שתייה לשכונות המזרחיות של ירושלים.
השימוש במי המעיין הופסק לאחר חיבור העיר המזרחית לאספקת המים של ירושלים המערבית.
לצורך שאיבת המים לעיר, נבנה בסמוך למעיין בית משאבות,
וסביבו נשתלה חורשת אקליפטוסים לצורכי נופש.
כיום, נמצאים בבניין המשרדים של רשות הטבע והגנים הלאומיים באתר, שירותים ומרכז שרות למטייל.
לאחר בילוי ממושך בנחל פרת,
אנחנו נצא משטח השמורה וניסע לעין מבוע להפסקת צהריים באתר מיוחד
המעיין האמצעי, “עין מבוע” (המכונה גם עין פואר),
הנובע סמוך לכביש אלון,
הוא מעיין פועם בו מתרחשת תופעת פעימה ייחודית שהקנתה לו את שמו – המעיין נובע לסירוגין,
ובריכת המעיין מתמלאת ומתרוקנת בתדירות משתנה,
בשל תכונת המסלע הקרסטי שבמקום, בעקרון פעולה הדומה לעקרון פעולת סיפון.
מי הנביעה ממשיכים בזרימה בנחל לאורך מספר קילומטרים ויוצרים ברכות קטנות ומפלים.
גם מי מעיין זה, בדומה למי עין פרת, הוזרמו עד מלחמת ששת הימים לירושלים.
כיום המים זורמים מבריכת המעיין על גבי אמת בטון מודרנית שנבנתה על תוואי אמת המים הקדומה מימי בית שני.
האמה הקדומה עברה על גדתו הדרומית של הנחל והובילה מים לארמונות הורדוס ביריחו ועד היום ניתן לראות את שרידיה לאורכו של הנחל.
ציוד מומלץ: כובע, נעלי הליכה וכ-2 ליטר מים לאדם. בגדים להחלפה ובגדי רחיצה במעיינות.
ירושלים - מה לא נאמר עליה? עיר שלם שחוברה לה יחדיו, הבירה הנצחית בת ה 4,000 שנה, מקום קדוש לכל כך הרבה דתות וזרמים ומרכז העצבים של המדינה. לאורך ההיסטוריה, ידעה העיר עליות ומורדות, נבנתה במקדשים וארמונות פאר ונחרבה עד...
יגור הוא קיבוץ שוקק חיים דרום-מזרחית לחיפה, בצמוד לנשר, למרגלות הר הכרמל הירוק. בנוסף לענפי חקלאות המסורתיים, הקיבוץ כולל מספר רב של בתי עסק ייחודיים, המשרתים את תושבי הסביבה. אבל איך נבנה הקיבוץ? ומה היה כאן קודם? לפני שהיה...
לפעמים, אנחנו רוצים לאתגר מעט את הילדים – למצוא בשבילם משהו שיתן להם “פוש” להצלחה ולעניין אותם במדע הישראלי, מדע שבונה את העתיד של כולנו. היום נעשה סיור מדעי ברחבי הארץ ונכיר מדענים ישראלים – אנשים...