הרשמה לניוזלטר

    ההגנה – תל אביב ועד חניתה

    בשנות העשרים של המאה העשרים, הכתובת היתה על הקיר.

    גלי העלייה סימנו ליישוב, לבריטים והערבים – איזשהו סוג של מדינה או אוטונומיה יהודית בארץ ישראל – בדרך.

    בד בבד, הלאומיות הערבית דרשה בעלות על אותם השטחים בדיוק והחיכוכים צמחו לרמות חדשות של אלימות.

    הנהגת היישוב החליטה על הרחבת הכוח החמוש שברשותה והקימה את ארגון “ההגנה”.

    קסם על ים כנרת

    שנות העשרים בארץ ישראל החלו בדם.

    מאורעות תר”פ, שכללו את המהומות בירושלים וההתקפות על היהודים בגליל, שהמפורסמת שבהן היא הקרב על תל חי, בו מת בעד ארצנו יוסף טרומפלדור.

    התגובה הבריטית נעה בין הזנחה ואוזלת יד.

    היישוב החליט – “לא עוד” ודן בהקמת כוח מגן חדש.

    האופציות על השולחן היו – שימוש ב”גדודים העבריים”, אותם לוחמים יהודים שהצטרפו לצבא הבריטי ונלחמו בשביל האימפריה במלחמת העולם הראשונה.

    הבריטים התנגדו ליוזמה והגדודים פורקו.

    האופציה הנוספת היתה הרחבה של ארגון “השומר” – אבל אנשי היישוב, ובראשם בן גוריון, ראו בו ארגון אליטיסטי שלא מתאים לרוח התקופה.

    “נשמות טובות” זכרו את העובדה שבן גוריון לא התקבל לארגון “השומר” וקשרו בין הדברים.

    האופציה השלישית הייתה להקים מיליציה עצמאית ולצרף את אנשי “השומר” המנוסים.

    הוועדה של “אחדות העבודה” (לימים מפלגת מפא”י) בקבוצת כנרת החליטה על האופציה השלישית, הקימה את “ההגנה” ופירקה את “השומר”.

    להזכירכם, זה אותו הישוב של רחל המשוררת ושל נעמי שמר.

    מקור התמונה

    טבילת האש של ההגנה

    אנשי הארגון הצעיר לא היו צריכים לחכות הרבה ל”אקשן”.

    כבר שנה לאחר מכן, פרצו מהומות מאורעות תרפ”א (מאי 1921).

    יהודי יפו לא היו חמושים ו-47 מהם נפלו, דבר שנזקף לחובת ההגנה.

    תל אביב נחלצה בעור שיניה – ולעזרתה נחלצו 300 לוחמי “הגדודים העבריים” שבאו מבסיס סרפנד (צריפין).

    בנובמבר של אותה שנה, הם היו מוכנים יותר – והדפו המון זועם בירושלים ביום השנה להצהרת בלפור.

    אגב, אם אתם מתעניינים ב”גדודים העברים”, תוכלו לבקר במוזיאון “בית הגדודים” ליד נתניה ולהכיר את תרומת המתנדבים היהודים בשתי מלחמות העולם, ובנוסף לראות מסמכים ומדים מקוריים מאותה תקופה.

    הלווית הנרצחים בפרעות תרפ”א ביפו יוצאת מגמנסיה ‘הרצליה’ – מקור התמונה

    שאלות ותשובות

    ההגנה הפיקו לקחים – הארגון התרחב, הוקמה מחלקת “רכש” בוינה, מחלקה שהבריחה נשק לארץ, בין השאר דרך נמל ביירות.

    במאורעות תרפ”ט (1929), הייתה ההגנה מוכנה יותר – ירושלים וישובי הגליל זכו לתגבורת שהכריעה את הכף.

    אבל ההגנה לא יכלה להיות בכל מקום – חברון הותקפה קשות ואנשי היישוב הישן איבדו 67 איש ממספרם.

    בשנת 1931, בעקבות גל נוסף של מהומות, הם נטשו את חברון סופית.

    ההגנה הבינה את הצורך בהנהגה מרכזית והקימה את המטכ”ל הראשון.

    המטה שכן בבית הוועד הפועל של ההסתדרות.

    לצערנו, המבנה האקלקטי לא שרד עד ימינו, אבל תוכלו לבקר את בית ההסתדרות החדש ולראות את מיטב הבנייה הסטליניסטית בארץ.

    הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ”ט

    מחוץ לגדר

    במשך הזמן, הארגון התמקצע, הקים קורסים למפקדים ושירות קשר והגביר ייצור עצמי של נשק – מה שהיה הבסיס לתע”ש, תעשיית הנשק של ישראל.

    אגב, כעשור מאוחר יותר, שמעון פרס התחיל את דרכו בשירות הממשלה במחלקת הרכש והתקדם מלקנות רובי מאוזר יד-שניה-במצב-טוב לפיתוח יכולת הגרעין של ישראל.

    בשנת 1936, החל המרד הערבי הגדול, בו כוחות גדולים ומאורגנים יותר תקפו את הבריטים ואת היישוב.

    ההגנה שיתפה פעולה עם השלטונות בתמורה לחימוש ורבים מאנשיה הצטרפו לנוטרים – שוטרים רשמיים בשירות הבריטים שהגנו על הישובים.

    זו הייתה, בין השאר, אחת הסיבות למדיניות ההבלגה – המנעות מפעולת נקם, על מנת לשמר את התיאום הביטחוני עם הבריטים.

    תוכלו לראות תחנה של נוטרים מתחת למגדל המים הישן של בנימינה.

    קבוצת הגפירים, נוטרים יהודים ששמרו בנשר במאורעות 1936–1939, הרובים יוצרים צורה סמלית של מגן דוד.

    זה לא אומר שההגנה הייתה פסיבית – זה היה זמן הקמת יחידות ניידות כדוגמת “נודדת” ופלוגות השדה (פו”ש).

    אלו יצאו מחוץ לגדר – כלומר, ארבו לכנופיות ותקפו אותם בעורפם, כדי לערער את ביטחונם ולמנוע התקפות עתידיות.

    פלוגות השדה היו אלו שאבטחו את ההתיישבות של “חומה ומגדל” – מבצע שבו יישובים חקלאיים עלו על הקרקע באישון לילה והקימו האחזות מבוצרת.

    אפשר לראות מחנות משוחזרים מעץ בגדרה, במוזיאון הפתוח בנגבה ובחניתה.

    בחניתה, אגב, השחזור נעשה במיקום המקורי.

    יישוב חומה ומגדל בעמק יזרעאל, צילום אווירי 1938

    ואז באה שנת 39′ וטרפה את הקלפים.

    במאי 1939, בעקבות המרד הערבי, פרסמו הבריטים את הספר הלבן, שהגביל את העלייה לארץ.

    בראשון לספטמבר, 1939, חצו הטנקים הגרמנים את גבול פולין והתקדמו מזרחה.

    היישוב ואיתו ההגנה נאלצו לבחור צד.

    על שנות הארבעים שהיו שנים מהפכניות נדבר בפעם הבאה.

    מעוניינים בטיול הזה?

    הגעתם למקום הנכון!
    השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

      עוד בנושא

      מסלול בגליל – חורבת דנעילה הנעלמת

      חורבת דנעילה היא אתר ארכאולוגי בגליל העליון. האתר נמצא ליד חניון נחל שרך. תחילתו של היום בגליל המערבי לכיוון הגליל העליון. נצא למסלול מעגלי קצר של 20 דקות לאורך כ-800 מ’ , היוצא ממגרש החניה ושב אליו. בחניון, תוכלו...

      המשיכו לקרוא >
      מעיינות בצפון רמת הגולן

      “אֶאֶאֶאֶל המעיין" (אֶאֶאֶל המעיין) "בא גדי" (בא גדי קטן)... אני זוכרת טוב את הטיולים של בית הספר ואת שירי האוטובוס, שעוברים מדור לדור, משכבת הבוגרים לצעירים, בלי שתהיה יד מכוונת של מורים והורים. פולקלור תלמידים אמיתי. וכמובן, אחד השירים הכי...

      המשיכו לקרוא >
      ממש אבל ממש ממשית

      מכירים את ממשית? דמיינו לכם שיירת גמלים ארוכה, ארוכה. אתם, רכובים על סוס אפור לצד הגמלים, מסתכלים על האופק. שם, כמו פאטה מורגנה, מפציעה ממשית. בשבילכם, ממשית היא מים, מחסה וביטחון משודדי דרכים. והיא ממש, ממש קרובה. ממשית, לא כמו שדמיינתם מה...

      המשיכו לקרוא >
      לכל הייעוץ תיירות-בלוג-תיירות
      שיווק באינטרנט לעסקים קטנים