הר צין מתנשא לגובה של 268 מטר מעל פני הים, אך לעומת סביבתו מתנשא לגובה של 200 מטר.
נמצא בתחום שמורת הור ההר בנחל צין.
ההר בולט מעל פני השטח ונראה למרחוק ליורד ממעלה עקרבים, שבו עברה הדרך הישנה לאילת.
ההר בולט בגלל צורתו הייחודית: צלעותיו משופעות ופסגתו נראית כשולחן שטוח.
בין השנים 49-50′, פעלה הוועדה לקביעת שמות עבריים בנגב והיא קבעה כשמו של ההר את הביטוי המקראי “הור ההר”, במקום שמו הערבי של המקום- ג’בל מדרה.
לפי מסורות מסוימות, זהו הור ההר, המקום עליו נפטר אהרון הכהן.
הור ההר היה אחת מתחנות בני ישראל בעת נדודיהם במדבר לאחר יציאת מצרים.
מאוחר יותר, החליטה ועדת השמות הממשלתית כי המקום ייקרא הר צין.
להר הייתה במקור צורה של הר שולחן, בדומה להרים דומים בסביבה.
הוא בנוי מרובד עבה של קירטון וחרסיות ומעליו שכבה עבה של גיר המשמרת על צורת השולחן של ההר.
חשיבותו של הר צין מבחינה גאולוגית היא שהוא שריד יחיד לסלעים מתקופת האאוקן!
על ההר ישנם מחצבי פוספטים שלא ניתן לנצלם, משום שהמקום מוכרז כשמורת טבע.
הבדואים נהגו לספר כי כאן ארע סיפור סדום ועמורה.
ולפי המסורת, אללה קילל את יושבי העיר שברום ההר, החריב את בתיהם, הרגם והפך את ראשיהם לאבן – למען יראו וייראו.
אלו הן האבנים העגולות הפזורות בצפיפות בשדה מולנו.
עוד אגדה מספרת שבאזור שכן שבט בדואי, ולשייח’ הכפר הייתה בת שיופייה נודע למרחוק.
הבת הייתה בררנית לגבי בחיר ליבה, עד שהתאהבה בזר שהגיע לכפר.
לאביה היו תוכניות אחרות, והוא רצה להשיאה לבנו של ראש השבט השכן, כדי להשכין שלום בין השבטים שהיו מסוכסכים שנים רבות.
הנערה ברחה עם אהובה והשניים מצאו מחסה בפסגת הר צין. השיח’ לא ויתר ויצא עם לוחמיו כדי להחזירה.
הנערה התפללה לאל בבקשת עזרה, והאל הפך את הלוחמים שחנו למרגלות ההר, לאבן.
הבולבוסים הרבים הם למעשה שרידי גולגולות של הלוחמים והשייח’.
הבולבוסים, כך נקראות אותן אבנים מוזרות שעשויות סלע גיר קשה.
במקומות מסוימים בארץ, ניתן למצוא בולבוסי אבן צור, אך נדמה שזהו המקום היחיד בארץ בו נמצאים בולבוסים העשויים אבן גיר ובריכוז כה גדול.
מקור היווצרות הבולבוסים אינו ברור לחלוטין.
אך, נמצאו בתוך בולבוסים שרידי שלד של דג.
ועל סמך זה, גיאולוגים משערים שהבולבוסים נוצרו בקרקעית ים.
במקום שיש בו ריכוז גבוה יחסית של חומר אורגני וריכוז נמוך של חמצן.
בסביבה מעין זו, החומר האורגני מתפרק פירוק אנאירובי (ללא חמצן), ושקיעה כימית של גיר יוצרת בולבוסים סביב הגרעין הראשוני.
מיותר לציין שהאבנים העגולות הן פלא טבע מוגן.
כריית הפוספטים בנגב נעשית באחריות חברת כיל רותם, אחת מיצרניות הדשנים הגדולות בעולם בתחום הדשנים והכימיקלים הזרחניים.
במפעליה של הקבוצה בנגב – רותם, צין ואורון, מועסקים כ-1400 עובדים, רובם תושבי הנגב, מירוחם, ערד, דימונה ובאר שבע.
בשנת 1951, הוקם מכרה באורון, שהיווה את מכרה הפוספטים הראשון בנגב.
יש בו מפעל להעשרת פוספטים ובו מתקן הפרדה,מתקן קלייה, ומתקני שינוע וייצור.
מתקן הקלייה נסגר עקב שיקולים סביבתיים.
רותם מייצרת למעלה מ-80% מצריכת החשמל שלה בעצמה, על ידי ניצול חום ממתקני הייצור ללא שריפת דלקים.
במפעל “צין”, דרומית מזרחית למפעל אורון ולשמורת מכתשים עין יהב, נמצאים מכרות פוספט, בריכות, ומתקני ייצור ושינוע.
שטחי הכרייה של המפעל משתרעים על פני 11 ק”מ.
במפעל “מישור רותם”, 15 ק”מ מזרחית לדימונה וכ-20 ק”מ דרומית לערד, ישנם מכרות פוספט ומתקני ייצור, שינוע ובריכות אחסון.
המפעל מפיק גם חומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, חומצה זרחתית לבנה באיכות מזון, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים.
המכרה והמפעל שבנחל צין הם חלק מתעשיית הפוספטים שבנגב.
“חברת פוספטים בנגב” נוסדה ב-1952, ובמשך שנים רבות הייתה בבעלות המדינה.
כיום, נעשית הפקת הפוספטים ועיבודם על-ידי חברת “רותם אמפרט נגב”, המהווה איחוד של “חברת פוספטים בנגב”, “רותם דשנים” וחברה הולנדית בשם “אמפרט”.
החברה שייכת כיום לקונצרן הגדול של “כימיקלים בישראל”.
שדות הפוספטים העיקריים הם: אורון, צין וצפע-אפעה (מישור רותם).
לתעשיית הפוספט תרומה עצומה לכלכלת המדינה והוא מהווה מקור הכנסה למטבע חוץ.
מסילת הברזל לנגב נסללה בהתחשב בצרכים של מפעלי הפוספטים.
המסילה הראשונה הגיעה עד אורון.
מאוחר יותר, כשהחלה הכרייה בנחל צין, היא הוארכה.
רוב התוצרת של רותם מיוצאת לחו”ל.
מוצרים אלו משמשים לדישון חקלאי, מזון , תרופות, קוסמטיקה ועוד.
חלק ממוצרים אלו, אשר מקורם בשדות הפוספט שבנגב, חוזרים לארץ כמזון.
מרבית הפוספט משמש לייצור דשנים זרחתיים לחקלאות הצומח.
פוספט נטול פלואור משמש כתוספת מזון להאבסת בעלי חיים.
חומצה זרחתית משמשת לתעשיות שונות כגון דטרגנטים, מזון ותרופות.
הפוספט, לאחר כרייתו, מכיל זרחן מעורב בחומר תפל כדוגמת מלחי כלור שונים ואבן גיר.
לאחר כריית הפוספט, משביחים אותו בתהליך אשר כולל הפרדת מלחי הכלור מהזרחן שבפוספט ואז, שטיפתו.
הפרדת אבן הגיר מהזרחן שבפוספט נעשית באמצעות קלייה בתנורים בטמפרטורה גבוהה.
מכרה המכתש הקטן, היה פעיל בין השנים 67-92′ והופקו ממנו 15 מיליון טון של פוספטים.
בשנת 1977, הוקם מכרה פתוח בבקעת צין.
זהו המכרה הגדול ביותר של פוספטים בנגב ויש בו מפעל להעשרת פוספטים.
לשם שינוע הפוספטים ממפעל צין, נסללה מסילת ברזל ממפעל אורון באורך 34 ק”מ,
בצורת פרסה כדי להתגבר על הפרשי הגובה ושחצה את נחל צין בגשר ארוך וגבוה.
בנוסף, נסללה דרך אספלט טובה היורדת בתלילות ממפעל אורון למפעל צין.
הדרך קרויה על שמו של מרדכי מקלף, הרמטכ”ל השלישי של צה”ל שלאחר פרישתו מהצבא היה מנכ”ל מפעלי ים המלח.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
ישראל המודרנית בנויה שבטים-שבטים. לכל שבט מנהגים ואוכל ייחודי משלו, תרבות פנאי ייחודית וישובים שונים בארץ אשר עוצבו בדמותם של השבטים השונים. היישוב שהכי מזוהה בארץ עם הקהילות החרדיות הוא בוודאי בני ברק ולא מספיק אנשים מחוץ...
העם היהודי ידוע כעם הספר – העם שנתן לעולם את התנ”ך והמוסר, שיצאו ממנו סופרים ופילוסופים בעלי שם. אבל, בגלל הגבלות דתיות ותרבותיות, לא היו היהודים ידועים באמנות פלסטית – עד לתקופת ההשכלה, בה רעיונות חדשים...
בעונה המתאימה, נתחיל את המסלול הירקון בשלולית החורף שמהווה בית גידול לדו חיים ביניהם צפרדעים וקרפדות המקרקרות בעונת החיזור. תל אפק שולט ובולט תל אפק הינו נקודה אסטרטגית על “דרך הים” הקדומה – שנדחקה במעבר צר בין...
