ירוחם – בקצה של הקצה

אשמח את תשתפו את חבריכם:

ירוחם לא נמצאת במרכז הארץ.

ואם אתם מהגולן, הגליל או השרון, סביר להניח שלא ביקרתם מספיק בנגב.

ואם כן ביקרתם, מחוץ לשירות הצבאי, סביר להניח שהגעתם רק לבאר-שבע או חלפתם בשמיים ונחתתם באילת.

ואני כאן כדי לגלות לכם פינה נסתרת במדבר – את העיר ירוחם.

ירוחם הקדומה

ירוחם הוקמה לצד אתר שמוזכר במקרא –  כאן, על פי המסורת, עברו בני ישראל כשהם נדדו במדבר עם משה.

לפי סיפורי הבדואים, כאן נמצאת גם באר הרחמים, אותה באר שמצאה הגר, שפחת אברהם שגורשה מביתו.

היא אבדה במדבר עם בנה הפעוט וכמעט התייאשה, אך האל ריחם עליה והביאה לבאר, שם השקתה את ישמעאל הצמא והצילה אותו ממוות.

מאותה הבאר שתתו עולים חדשים שישבו את ירוחם המודרנית.

קרח וקריקט במעברה

ב-1951, הסוכנות היהודית הקימה במקום מעברת עולים, על מנת לפתח אותה לישוב קבע מאוחר יותר וליישב את אזורי הספר.

הראשונים שהגיעו ליישב את המקום היו עולים מרומניה, תחת ניהולו של אמנון זעיר, מקיבוץ גן שמואל.

בשנת 1953, נבנו במקום מבנה תעשיה ראשון, מפעל קרח, וספריה.

לאחר הקמת המעברה, הצטרפו עולים ממרוקו, פרס והודו – קיבוץ גלויות של ממש.

האחרונים, אגב, הביאו לארץ את משחק הקריקט, שהולך מחוזק לחוזק בדרום גם היום.

בשנת 1959 פורקו המעברות והישוב הפך לקבוע

שנות השישים

שנות השישים לא שפרו על העיירה.

למרות פיתוח התעשיה, בדמות מפעל הזכוכית פניציה המפורסם ומפעלים נוספים, קיבלה העיר מכה קשה בדמות כביש חדש לאילת שלא עבר דרך ירוחם יותר והיא נותרה מנותקת מצירי תנועה ראשיים.

כאן הריחוק הגיאוגרפי מהמרכז לאורך השנים גרם להגירה שלילית מהעיר.

שנות השבעים עד שנות האלפיים

בשנות ה 70 התיישבו בעיר קהילות חרדיות ודתיות-לאומיות, שהוסיפו גיוון נוסף לעיר.

בשנות ה 90 הגיע גל העלייה הגדול מברית המועצות, ששוב שינה את פני העיר.

כרבע מהתושבים הגרים בה היום הם ממוצא זה.

בשני העשורים האחרונים העיר עברה תהליכים של שיפור, עם עלייה בכמות מהותית של זכאים לבגרות, עלייה בביקוש לדירות וכמות הולכת וגדלה של צעירים הנשארים בעיר.

תדמית העיר, שהיתה שלילית בעבר, עברה שיפור וסדרת הדרמה ‘חתה יסבח סבח’ (תרגום ממרוקאית: “עד שיאיר השחר”) בהשתתפות ריימונד ויעל אבוקסיס סיפר על הצדדים היפים בחיי הישוב וזכה בפרסים  של האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2005.

להכיר את ירוחם דרך הידיים

העיר גם פנתה לתיירות ושיפרה את התשתיות לכך.

לדוגמה, נפתח כאן מלון ראשון בשנת 2014 – מלון אירוס המדבר, בקרבת המכתש הגדול, הוא השני בגודלו בארץ.

במכתש המרשים עובר שביל לרכבי שטח.

בנוסף, העיר מקדמת עסקים קטנים שיונקים מההשפעות התרבותיות של העליות בעיר ומציעים תוכן ייחודי למבקרים.

כשתגיעו לעיר, אתם חייבים לעצמכם להגיע ל”זואק  – סטודיו לאומנות מרוקאית”.

כאן תוכלו לעצב בעצמכם אריחים ורהיטים צבעוניים ומיוחדים בשילוב האמנות המרוקאית.

תוכלו גם לקנות אמנות למזכרת או להקשיב להרצאה מעניינת.

הדסה יצחק שרת, למדה את התהליכים המסורתיים במרוקו עצמה, מאמן בעיר מרקש ומייבאת חלק מחומרי הגלם ממרוקו.

סטודיו SuitCase דווקא לא צריך לייבא חומרים.

כאן, בני הזוג סיגנר יוצרים מוצרי אמנות וחפצי נוי מחומרים ממוחזרים.

כסא שבור הופך לשעון, פיסות עץ מפורדות – לעציץ, בקבוקים לגופי תאורה ועוד ועוד.

תוכלו גם אתם לנסות את ידכם במיחדוש (מיחזור/חידוש. תודה, האקדמיה ללשון!) ולבנות צעצועים, מנורות לילה, ינשופים ועוד.

חלק הסדנאות מתאימות גם לילדים.

עוד סדנה ייחודית בירוחם היא אָבָּגָדָה – יצירה שמורכבת מאותיות ותמונות.

מילים לא עושות חסד עם האמנות הייחודית הזו – צריך לראות אותה במו עיניכם.

לא מפסיקה להפתיע

ירוחם גם עלתה על דרך המלך מבחינת בירה.

יש כאן מבשלה מקומית שווה בשם ‘גלנץ’.

המבשלה, שקיימת פחות מעשור, כבר זכתה במדליות על הבירה שלה בשנים 2016 ו 2018.

המבשלה מציעה 5 סוגי בירות.

בלונד (5.5%), חיטה בסגנון אמריקאי (4.7%), פל-אייל (4.9),  סטאוט בסגנון אירי עם מרירות נעימה וטעמים קלויים של שוקולד וקפה (6.8%) וטריפל בלגית, חזקה וזהובה (8.5%).

צילום: אור אלכסנברג
צילום: אור אלכסנברג

ירוחם גם לא טומנת ידה בצלחת מבחינת אתרים ארכיאולוגיים.

ליד העיר נמצא ‘מצד ירוחם’ – מצודה מדברית ותחנת דרכים שנבנתה במקור ע”י הנבטים – עם מדברי שהתקיים משליטה והגנה על דרכי מסחר – בהתחלה כממלכה עצמאית ולאחר מכן כבני חסות רומאים.

בהמשך, עברו במקום צליינים.

המצד שוחזר בחלקו ואפשר ואפילו צריך לעשות סלפי או שתיים מתחת לקשתות המבנים.

לא רחוק משם שוכן פארק ירוחם, מסביב לשני אגמים מלאכותיים – אחד עונתי והשני קבוע.

הפארק הוא יער אורנים שנשתל על ידי קק”ל ופזורים בו גם עצי פרי.

בעונת הנדידה חונות כאן ציפורים בדרך לאפריקה או בדרכן חזרה לאירופה.

ירוחם היא מקום ייחודי, שרובו נבנה לאחרונה.

מקום שאין כדוגמתו והעתיד עוד לפניו.

בואו לבקר שם לפני שכולם יגלו את המקום.

אני בדרך כלל נגד קנאה, אבל אני לא חושבת שזה חטא ‘להוציא עיניים’ לאנשים אחרי טיול במקום המדהים הזה.

אחריי!

לעוד טיולים באזור לחצו כאן

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

1 תגובה

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

*