הטמפלרים בבני עטרות

אשמח את תשתפו את חבריכם:

סיור בעקבות הטמפלרים בבני עטרות

מושבת הטמפלרים בני עטרות נקראה על שמם של הסולטאן עבדול חמיד השני.

ועל שם שני מלכים ששמם וילהלם – וילהלם השני, מלך וירטמברג (1848-1921).

כהוקרה על תמיכתו הרעיונית והכספית בהתיישבות הטמפלרים .

למעשה, שמה לא היה בכלל בני עטרות, אלא שמה היה – וילהלמה חמדייה.

הטמפלרים שרבים מהם באו מממלכת וירטמברג, ווילהלם השני, קיסר גרמניה, לזכר ביקורו המתוקשר בארץ ישראל בשנת 1898.

ביקור זה סימל, לדעת הטמפלרים , את הידידות שנרקמה בין הקיסרות הגרמנית והאימפריה העות’מאנית באותם הימים.

ולכן נקראה המושבה בזמן השלטון העות’מאני וילהלמה-חמידיה.

וילהלמה היתה נכס נדל”ני מוערך כבר במאה הקודמת – שטח המושבה היה כ-8000 דונם של אדמה חקלאית פוריה.

בעלת מיקום נהדר באמצע הדרך בין יפו לירושלים, מה שהפך אותה לאטרקטיבית במיוחד.

וילהלמה של היום היא מושב בני עטרות השוכן במרכז סמוך לנתב”ג ולעיר יהוד.

המושב הוקם על ידי יוצאי המושב עטרות מצפון לירושלים שנחרב וננטש ב-1948 במלחמת העצמאות יחד עם מפונים מישובים נוספים, לאחר כיבושו בידי הירדנים.

המושבה הטמפלרית התרוקנה בהדרגתיות עד 1948, כאשר פונו אחרוני התושבים הגרמנים בידי הצבא הבריטי לחיפה ומשם לבסוף הוגלו לאוסטרליה.

הבריטים העבירו את  השליטה במקום לידי הלגיון הירדני, והוא שוחרר בידי כוחות צה”ל במבצע “דני” בקיץ 1948.

המושבה וילהלמה נבנתה כך  שהיו בה 2 דרכים ראשיות .

האחת באורך של כ-1200 מטר, נמשכה מצפון-מזרח לדרום-מערב, ומשני צדיה נבנו בתי המושבה, 26 בתים בכל צד.

בחלקו האחורי של כל בית הייתה חלקת אדמה באורך 250 מ’ וברוחב 40 מ’.

הדרך השנייה, שחצתה את הראשונה באמצעה, קישרה את וילהלמה לישובים הסמוכים למושבה.

המושבה הטמפלרית פונה מתושביה על ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה לאחר שנחשדו בסיוע לנאצים והוגלו לאוסטרליה.

על אדמות הישוב הוקם המושב בני עטרות על ידי תושבים שברחו מעטרות שליד צפון ירושלים ב-1948.

הליכה נינוחה במושבה

סיור איטי לאורך רחובה הראשי של בני עטרות הוא חוויה מקסימה גם מבלי לדעת דבר על ההיסטוריה של המקום.

אחד מהבתים ההיסטוריים היפים הוא בית משפחת פריזנט שהוכרז כבית לשימור.

המבנה שוקם וטופח בצורה יפה מאוד ומייצג מראה האופייני לתקופה הטמפלרית.

עוד מבנה המועמד בימים אלה לשיקום הוא מבנה המועצה האזורית לשעבר, הממוקם מול בית הכנסת.

המבנה נשרף לפני חודשים אחדים והכניסה אליו מסוכנת, אך מהצצה זהירה אפשר לראות את המרתף בו נשמרו היינות ונאגרו המים, ולחוש מקרוב את הבית הטמפלרי.

לקראת סוף הרחוב ניתן לראות את בריכת האגירה ומגדל המים.

מעברו השני של הכביש נמצא מבנה המחלבה.

בניגוד לרוב המושבות הטמפלריות, הדגש בוילהלמה היה על חקלאות מפותחת, ובה היה דגש על משק החלב שהיה מפותח ומשגשג, והיה למעשה הבסיס של משק החלב של המפעל הציוני.

הבניין שונה בסגנונו מבתי האבן של המושב – הוא נבנה בסגנון הבאוהאוס הבינלאומי, בטכנולוגיית בנייה מאסיבית, וכולו יציקת בטון.

החיפוי המקורי (השפריץ הדק המיוחד) ידוע בכינויו “קראנצפוץ”, והוא נשמר ללא שינוי של ממש.

עוד מבנה המרשים במיוחד אותו ניתן לראות בהמשך המושבה הוא הבית ספר של המושבה, בסמוך לכיכר.

בקומה התחתונה למדו הילדים ובקומה עליונה התגוררו המורים והכמרים.

בחזית בית הספר נבנתה מרפסת יפה המונחת על קורות בטון מעוטרות, שגם היא עברה שיפוץ.

 

וילה וילהלמה- טעימות יין ואוכל משובח במבנה עתיק

“וילהלמה” הוא שמו הטמפלרי של מושב בני עטרות בו מצוי היקב.

הגרמנים הטמפלרים התיישבו ב”וילהלמה”, גידלו כרמים וייצרו יין, אשר שם דגש על טעם ועל יושן.

חלפו יותר מ100  שנה ומוטי גולדמן – דור שני למשפחת מגדלי כרמים ומורה לפיזיקה, ועמרם סורסקי היינן הוותיק, חברו בשנת 2003 והמשיכו יחדיו- את המסורת הקלאסית של יישון יין.

סיור לאורך הרחוב הראשי במושבה הטמפלרית על מבני האבן בסגנון האירופאי הגרמני עם גגות הרעפים האדומים מחזיר ישירות את המבקר במושבה לתקופת תחילת המאה ה-20.

ניתן לחוש בסגנון האדריכלות הגרמני והסדר האופייני לגרמנים נראים ברחוב הראשי בכל פרט.

לקראת סוף הרחוב נמצא יקב וילה וילהלמה ניתן לבקר ביקב לשמוע סיפורים על המושבה, לטעום יינות ולשבת בחצר היקב עם צלחת נשנושי גבינות ויין.

יין הדגל של המקום נקרא Timeless  ומתיישן בתוך חביות עץ אלון.

בוילה וילהלמה מתמחים במיוחד בעשיית בראנצ’ים מפנקים באווירה אירופאית בניחוחות מטעמי הבראנץ’ המוגש במקום מדי יום שישי.

מדובר בבופה עם שלל מטעמים:

גבינות, ממרחים, ביציםם, וכמובן הסלטים המרעננים. בין ביס לביס מקבלים גם טעימות יין, וכשכבר ממש אין מקום בבטן לכלום, עוברים לקפה ולקינוחים. כי חייבים.

בסיום האירוע אפשר לסייר בבית המרשים, לפנטז שגם בבית הפרטי שלכם יש ריצוף כה מיוחד, ולבסוף להסתפק בבקבוק יין משובח שניתן לרכוש במקום.

 

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

2 תגובות

  1. “המושבה הטמפלרית התקיימה עד 1948, אז פונו התושבים הגרמנים בידי הצבא הבריטי לחיפה ומשם לבסוף הוגלו לאוסטרליה.” איך זה מסתדר עם הגירוש ע”י הבריטים במלחמת העולם השניה?

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!