מים וקדושה בשמורת נחל חרמון ( בניאס )

אשמח את תשתפו את חבריכם:

שמורת נחל חרמון

( בניאס )

ואתר המקדשים

נחל חרמון- מערתו של פאן, מפל מרהיב והליכה בין הפלגים

סקירה היסטורית קצרה

שמורת נחל בניאס נמצאת למרגלות הר החרמון, במפגש בין עמק החולה להר החרמון, בסמוך לקיבוץ שניר בגליל העליון המזרחי.

שמורת הטבע הוכרזה באופן רשמי בשנת 1977.

שמו של נחל בניאס בא משיבוש של השם היווני-רומי העתיק של האל פאן.

קרוי בעברית נחל חרמון. אורכו של הנחל הוא 9 ק”מ ומוצאו במעיינות שמתחת למערת בניאס בגובה של 390 מ’ ובסופו הוא נשפך לנהר הירדן.

באתר בניאס היה ככל הנראה מקדש כנעני קדום לאל בעל גד.

אלכסנדר “הגדול” מוקדון שהגיע לכאן עם צבאו בתחילת התקופה ההלניסטית הקים כאן אתר פולחן לאל פאן.

מאוחר יותר הוקמה במקום עיר על שמו של האל שנקרא פניאס או פניאון.

ניתן לראות את שרידי העיר הקדומה בתחום השמורה. בניאס שכנה על דרך מסחר חשובה שהגיעה לדמשק.

הורדוס הגדול פיתח משמעותית את העיר ובנה מקדש לכבודו של אוגוסטוס. לאחר מותו של הורדוס, התחלקה השליטה בארץ ישראל בין בניו.

בנו פיליפוס קיבל את השליטה על אזור הגולן, הבשן, אצבע הגליל ועבר הירדן, והעיר שנבנתה כאן נקראה : “קיסריה פיליפי”

קיסריה פיליפי מוזכרת בברית החדשה כאחד המקומות בו שהה ישו עם שליחיו ובו חולל את ניסיו, והעניק לפטרוס את מפתחות השמיים.

מאוחר יותר הפך האתר בעקבות המאורעות בברית החדשה לאתר עלייה לרגל חשוב לנוצרים.

בתקופה הצלבנית הוקם פה מבצר חשוב.

מאוחר יותר המוסלמים שכבשו את הארץ שיבשו את שם המקום ל”בניאס”. בתקופה העות’מאנית ירד האזור מחשיבותו.

בניאס בתקופה המודרנית

, בשנת 1923 החליטה הוועדה בינלאומית “פולה-ניוקומב” כי הנחל עצמו יישאר תחת שלטון המנדט הבריטי בעוד שמערת בניאס והכפר הנושא את אותו השם יהיו בשטח המנדט הצרפתי (חלק מסוריה).

מלחמת העצמאות קיבעה מצב זה, כאשר רק חלקו הדרומי של הנחל נותר בשליטה ישראלית.

הסורים השתלטו על חלקו הצפוני של הנחל, שהוגדר בהסכם שביתת הנשק עם סוריה כאזור מפורז.

בשנת 1964  ריכזה סוריה ציוד הנדסי כבד באזור, והחלה במפעל הטיית מסלולו של הנחל מזרחה כדי למנוע ממנו להגיע לשטח ישראל.

ישראל התנגדה לפעולה זו, והמאבק “על מי הירדן” כאשר אחד משיאיו היה פעולה גדולה של צה”ל ב.12.8.1965

במהלכה הצליח צה”ל להשמיד את ציוד ההטיה, לאחר קרב בו הופעלו כוחות שריון וארטילריה.

הסורים המשיכו במאמציהם, אך הצליחו לחפור רק חלק קטן מן התעלה עד שנכבש האזור בידי צה”ל במלחמת ששת הימים.

עד 1967, היה במקום כפר סורי בשם בניאס ששימר את שם המקום.

סיבוב ברחבי השמורה

סמוך למעיין הבניאס עולה שביל מדרגות רחב אל מערת בניאס.

במצוק חצובות 5 גומחות ליד המערה והן שריד ממקדשו של האל פאן- אל הרועים, השעשועים והמוזיקה.

הגומחות החצובות במצוק שליד המערה הן שריד ממקדשו של האל פאן, שמשמו נגזר שם המקום – פניאס (ובערבית – בניאס).

בחזית מערת האל פאן נמצאים שרידי המקדש שבנה המלך הורדוס לכבודו של הקיסר אוגוסטוס.

ממרפסת העץ ניתן להשקיף אל מפל הבניאס המרשים.

זהו המפל בעל עוצמת הזרימה החזקה ביותר בישראל – הוא צונח בעוצמה וברעש אדירים מגובה של כ-10 מ’ לברכה פסטורלית ויפה מוקפת צמחייה.

בראשו עבר הקו הירוק עד לפני מלחמת ששת הימים.

מתחת למפל מתחתר הנחל בקניון מרשים, ו”שביל תלוי” הוקם בצלע הקניון (להקמתו קדמה התנגדות של החברה להגנת הטבע).

באזור זה ניתן גם לפגוש טנק סורי המוטל באפיק מאז הדרדר אליו ביום הראשון של מלחמת ששת הימים.

בקרבת הטנק הסורי, נמצא מפל פרע – מפל עונתי בשפך נחל פרע לנחל חרמון.

גדות הנחל חתורות במסלע נטף נחלים (טרווטין), כולל ריכוזי פריחה יפים של בן-חצב יקינטוני.

כאשר מטיילים בבניאס, אנו נחשפים למראות טבע מיוחדים במינם ומרהיבים, הפרושים בריכוז מרשים על פני כמה קילומטרים בודדים.

המקור למימי הנחל הם השלגים ממרומי הר חרמון.

המסלע ממנו מורכב החרמון מאופיין במערכות רבות של מנהרות וסדקים, אליהם מחלחלים מי השלגים שנמסים ומגיעים תוך ימים בודדים בלבד ויורדים מגובה 2100 מטר היישר למעיינות שבראש הנחל.

כתוצאה ממימי השלגים, טמפרטורת המים קרה ביותר ועומדת כל השנה על כ-15 מעלות צלזיוס בלבד.

שביל תלוי באורך של 100 מטרים הוקם על מנת להנגיש את הנחל למטיילים שבאים ,ואז אפשר לנוע קרוב קרוב אל הנחל השוצף והקוצף.

בהמשך המסלול ניתן לראות שרידים של תחנת כוח הידרו-אלקטרית שהפיקה אנרגיית חשמל ממימי הנחל.

ועוד בהמשך את טחנת הקמח מטרוף ששימשה את תושבי הכפרים הדרוזים בצפון רמת הגולן, מסעדה ועין קיניא, וטחנות קמח הרוסות נוספות.

בהן ניתן לראות שרידים רומיים וצלבניים.

את גדול הנחל עוטף מסלע טרווטין (נטף נחלים).

חי וצומח

נחל בניאס (חרמון) עשיר במגוון מינים של בעלי חיים, ויש בו בעלי חיים מאזורים צפוניים קרים יותר ודרומיים חמים יותר.

בין היתר, נמצאים כאן מינים נדירים, כגון שפני הסלע הרובצים בסלעים בשמורה, שבלול החרמון, סלמנדרה כתומה, עטלפון אירופי, ולוטרה.

כמה מבעלי החיים בשמורה מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה, ובהם סלמנדרה כתומה ועטלפון אירופי.

בנוסף יש כאן מגוון רחב של יונקים כמו חזירי בר, צבאים, שועלים ותנים, ומבין בעלי החיים הפעילים בלילה – חזירי הבר, תנים, דלקים, יערונים, וכן מכרסמים ועטלפי  חרקים רבים אותם ניתן לראות במערת הבניאס.

הצומח לאורכו של הנחל  מצטיין ברב גוניות.

גדלים בו יערות נחלים בהם יש עצי ערבה ודולב מזרחי, מילה סורית ומיש דרומי ובמדרון גדלים אלון מצוי, לבנה רפואי, ומגוון צמחים ממשפחת החורש הים-תיכוני.

בחורף ניתן לראות כלניות רבות.

ממצאים ארכיאולוגיים באתר המקדשים

חפירות ארכיאולוגיות בבניאס

בסוף המאה ה-20, בין השנים 1997-1999  נערכו מספר סקרים ארכיאולוגיים על ידי רשות העתיקות באתר בניאס.

 במהלך יוני 2008 נערך מחדש סקר מצב באזורים הבאים:

שטח B ובו שרידים מרשימים של מבנה גדול מהתקופה הרומית, המשולב במבנה בזיליקה מהתקופה הביזנטית.

אזור המקדשים ומערת פאן; אזור הגשר הרומי; אזור המגדל הצפון מערבי; אזור ארמון אגריפס,

בית הכנסת; אזור הקמרונות; שטח F ובו שרידי רחוב וחדרים המתוארכים לתקופה הרומית ביזנטית; חומת העיר ובה המגדל הצפון מזרחי, מגדל השער והמגדל הדרום מערבי.

התגלו שרידי עיר מוקפת חומה ובה מבנים ממלכתיים ומקדשים, רובעי מגורים ובתי מלאכה.

בתקופה הצלבנית נבנתה מצודה בעיר. בשטח השרידים נראים קבר שייח’, אמת – מים, פריטים אדריכליים וכתובות .

באתר נמצאו ממצאים ממגוון תקופות לאורך ההיסטוריה:

רומית הקדומה – עיר מרכזית

הרומית המאוחרת – עיר מרכזית

הביזנטית – מרכז עירוני מבוצר

האסלאמית הקדומה – עיר

הצלבנית והאיובית – עיר מבוצרת

הממלוכית – עיר מבוצרת

העות’מאנית – כפר

באתר החפירות ניתן למצוא מגוון שרידים צלבניים:

כגון מצודת הבניאס החפורה ברובה, ובתוכה אזורי חנויות, קמרונות, פינות החומה, חפיר, ומגדלי שערים.

בנוסף ניתן לראות שרידים של רחוב רומי וחנויות צלבניות.

לרגלי המצוק שליד מערת הבניאס נערכות חפירות.

בחפירות נחשף המתחם הפולחני החשוב של בניאס, ובו השרידים המרשימים של המקדש.

בקרבת מערת הבניאס נחשפו מבנים מהמאה הראשונה לפני הספירה, והתגלו אריחי אבן בדוגמה של מעוינים.

מעל השרידים נמצא לו מבנה בצבע לבן – נבי ח’אדר, הקרוי על שם אליהו הנביא.

בנוסף נחשף באתר החפירות מבנה ציבור גדול ומרשים שהוקם ככל הנראה בתחילת המאה ה-1 לספירה.

שטחו של המבנה היה יותר מ-2000 מ”ר.

לפי הסברות מדובר בארמונו של אגריפס השני, שהיה אחד המבנים היותר מרשימים ומפוארים בארץ ישראל באותה התקופה.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!