יער צרעה ננטע בשנות ה-50 על ידי קק”ל (קרן קיימת לישראל) ומשתרע על פני שטח של 11 אלף דונם, בין צומת נחשון לצומת שמשון בגבעתו שפלת יהודה.
גבולו הצפוני עובר כביש 44, שנסלל בערוצו של נחל הראל.
במזרח גובל ביער עמק התלם – קו המגע המפריד בין השפלה להרי יהודה.
פסגות היער מתנשאות כ-400 מ’ מעל לים וצונחות בתלילות דרומה, אל העמק הרחב של נחל שורק.
בצלע הדרומית של הרכס, הנושקת לעמק הנחל, שוכן קיבוץ צרעה.
שפלת יהודה היא אזור ביניים, המפריד בין הרי יהודה למישור החוף.
הסלע העיקרי בשפלת יהודה הוא הקירטון.
זהו סלע גירני בהיר ורך, המתבלה במהירות באופן יחסי.
כך שמי הגשם וכוחות הבליה מפסלים באזור “נוף רך” של גבעות עגולות, חסרות מצוקים.
הנוטעים הראשונים היו עולים חדשים שהתיישבו במושבי הסביבה, והנטיעות הראשונות כללו בעיקר עצי אקליפטוס ועצי אורן ירושלים.
במבצע תעסוקה מיוחד שערכה קק”ל בשנת 1993, הועסקו עולים חדשים בביצוע עבודות יערנות, בהכשרת חניונים ובפריצת שבילי הליכה חדשים וסימונם.
יער צרעה עובר ב”ארצו של שמשון” כפי שמתואר בספר שופטים: “ותחל רוח ה’ לפעמו במחנה-דן בין צרעה ובין אשתאול” (שופטים י”ג, כ”ה).
בלב היער, מתנוסס תל צרעה, המזוהה עם מקום הולדתו של הגיבור המקראי.
שבילי טיול ושלטי הסבר ביער מתייחסים לדמותו של שמשון, שיצא מכאן לפעולותיו הנועזות אשר הטילו אימה על הפלישתים.
בחורף ובאביב, מתמלא היער שפע של פרחים.
בראשית החורף, מבצבצים הנרקיסים והסתווניות מכיסי הקרקע הרבים שבין הסלעים.
מאוחר יותר, מחליפות אותם במשמרת הפריחה הרקפות, שצומחות כאן בשפע ואליהן מצטרפים מינים רבים של פרחים ובהם מגוון נוריות, כלניות וסחלבים למיניהם.
קק”ל הכשירה ביער את דרך הפסלים, דרך עבירה לכל כלי רכב החוצה את היער לכל אורכו.
לצד הדרך, מוצבים חניונים רבים, נקודות תצפית ושבילי טיול וביניהם פסלים סביבתיים, שהעניקו לדרך את שמה.
חלק מהיער מוקדש לזכרו של חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, ומכאן כינויו הנוסף של היער – “יער הנשיא”.
אורכה של דרך הפסלים שחוצה את יער צרעה לכל אורכו הוא 9 ק”מ.
קק”ל יזמה את עיטור הדרך בפסלים ולשם כך העניקה למספר אמנים גושי סלע גדולים ואמצעים לייצור הפסלים.
היצירות הוצבו לצד הדרך והפכו למכלול יוצא דופן של פיסול סביבתי, השואב את השראתו מזיכרונות העבר ומנופי האזור המרהיבים .
יצירות אחדות מדגישות את השתלבותן בנוף ואחרות את עברו של האזור.
כך, למשל, פסל אחד מתאר את גבורתו של שמשון, ואילו במקום אחר עוצבו שיני סלע כמסרק.
אולי מדובר במסרק של דלילה הפלישתית?
מיד בכניסה לדרך הנוף, סמוך לרחבה שבה מוצב שלט המבואה ליער, יורדת שמאלה דרך עפר נוחה.
לאחר כ-100 מ’, מגלים מימין לדרך את גן עזר ויצמן ובו חניון קטן ומרכז נטיעות לתיירים. מצפה “שבר בסלע” נמצא כ-200 מ’ אחריו.
בכניסה לאתר, לצד גשר עץ, לוח סלע ובו פרטי ההנצחה, שמותיהם הפרטיים של ששת הנופלים ומילות שיר: “לו אך ברכת להם חיים” (רחל שפירא, מה אברך).
מכאן, נמשך שביל מרוצף ולצידו שש אבנים נמוכות, על כל אחת לוח אבן ובו פרטי אחד הנופלים.
השביל מוביל אל משטח סלע גדול אשר לרוחבו קבועה גדר מתכת, וכאשר עומדים לידה מתגלה בסלע הטבעי קו שבר לכל רוחבו ובעקבותיו חציו של הסלע ניתק וגלש מעט במורד הגבעה.
מעבר לשבר בסלע מילות שיר: “ופתאום האבן פצועה. אמרתי לך, כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה. ומה גם אנשים” .
לצד משטח הסלע, בצל עץ אורן גדול, כמה שולחנות פיקניק.
בסמוך ספסל, עץ ממנו נשקף נוף נרחב, ולפניו שלט ובו תוואי הנוף הנראה.
המשך הדרך מוביל למבנה אבן המיוחס לקברו של דן בן יעקב.
מעבר לרחבה, חולפים על פני המפגש עם דרך הנוף הדרומית (סימון אדום) ואחר כך על פני חניונים אחדים.
לאחר כ-2.5 ק”מ, הדרך מגיעה לקבוצה של כ-20 עצי זית מרשימים, הצומחים בחלקה משלהם הנפרדת משאר עצי היער.
סמוך להם הכשירה קק”ל שני חניונים נגישים לאנשים עם מוגבלויות.
הראשון שבהם הוא חניון הקיפוד, שנקרא כך על שם הפסל הסמוך אליו.
גם בחניון אריק באואר, מעט מערבה משם, מוליכים שבילים סלולים לחניונים נגישים.
ניתן להבחין בקירות האבן הנמוכים והקשותים, המוצבים במדרון שבו צומחים עצי הזית.
לסכרונים (סכרים קטנים) נועדו שלושה תפקידים: הם עוצרים את מי הנגר במדרון שבו צומחים עצי הזית ומעמידים אותם לרשות העצים, בולמים את סחף הקרקע במדרון, ומשמשים ספסלים למטיילים שרוצים ליהנות מצל עצי הזית.
הסכרונים בנויים כך שעודפי מי הנגר גולשים במדרון בצורה מבוקרת מסכרון לסכרון.
כ-600 מ’ בהמשך הדרך, מגיעים למצפה צרעה – נקודת תצפית שבנתה קק”ל בדמות מרפסת עץ גדולה דמוית חרטום של סירה.
מבנה האבן שעליו נשען המצפה הוא שריד לכפר הערבי “סרעא” שחרב במלחמת העצמאות.
הבית שימש בימי מלחמת העצמאות מפקדה זמנית של חטיבת פלמ”ח – הראל ואחר כך כמבנה ארעי של ראשוני חברי קיבוץ צרעה, עד שעברו למקום הקבע של היישוב.
מהמצפה, נשקפים הנופים היפים של עמק נחל שורק, בית שמש והרי ירושלים.
מכאן, ניתן לראות בבירור את תל צרעה, המתנשא כ-300 מ’ ממערב למצפה.
אורכו של שביל שמשון הוא כ-1.5 ק”מ והוא עובר בין עצי חורש ובוסתן, שבצילם הכשירה קרן קיימת לישראל חניונים לפיקניק.
לאורך השביל, מוצבים שלטים ובהם פסוקים מקראיים המתארים אירועים מחייו של שמשון, שנולד באורח פלאי לאביו מנוח ולאשתו העקרה: “ויהי איש אחד מצרעה וממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה” (שופטים יג, ב).
שביל שמשון מטפס לתל צרעה בצדו המזרחי ומגיע לפסגת התל.
בראש התל, נמצאים שני ציוני קברים המייצגים את שמשון ואת אביו מנוח.
ציוני הקברים צבועים בצבעי כחול ולבן.
בתל צרעה, על פי הזיהוי המקובל, שכנה צרעה המקראית, עירם של מנוח ואשתו, הורי שמשון.
במורדות התל, נמצאו מערות, קברים, בורות מים וגתות עתיקות, המעידות שייצור יין היה אחד הענפים החקלאיים החשובים בצרעה הקדומה.
השביל יורד לדרך הפסלים באגף המערבי של התל ושם הוא מסתיים.
דרך הפסלים נמשכת ממרגלות תל צרעה מערבה בין מספר חלקות יער יפות בהחלט.
נסיעה של 1.7 ק”מ מביאה את המטיילים לתחילתו של שביל רכס שמשון.
בתחילת השביל, תגלו את הפסל “רעמת שמשון”, יצירתו של הפסל דוד זונדלוביץ’.
השביל עולה לגב רכס צרעה וחושף לצועדים בו את נופיהם המרהיבים של מורדות הרי יהודה וירושלים.
אורכו של השביל כולו, עד קצה הרכס, כ-1.5 ק”מ.
אפשר לצאת ממנו באמצע הדרך, בחניון על שם רמי גול.
מי שמוותר על ההליכה יוכל להגיע לאתרי התצפית העיקריים גם ברכב.
ממשיכים לנסוע בדרך הפסלים עוד כ-1.5 ק”מ בערך ועוצרים בחניון על שם רמי גול. החניון, נגיש לבעלי מוגבלויות.
מהחניון, יוצא שביל שמשון ודלילה – שביל מעגלי קצר המתחבר לשביל רכס שמשון, על שם שמשון הגיבור ואהובתו הפלישתית.
השביל עולה דרומה לחניון על שם דני רביב.
מכאן, נשקפת תצפית מרהיבה על עמק נחל שורק ומורדות הרי ירושלים.
מי שמעוניין יוכל להמשיך ברגל עד קצה הרכס, מהלך של כ-400 מ’, ולסיים את מסלול ההליכה בתחילת שביל אחרית דבר.
לאחר 350 מטרים של נסיעה ברכב, מגיעים אל תחילת שביל הקרוי בשם “אחרית דבר”.
שם השביל נגזר מהשילוט המתאר בפסוקים מהתנ”ך את אחריתו של שמשון הגיבור, שמוטט את מקדשו של דגון, האל הפלישתי, עליו ועל אויביו הפלשתים.
בקצה הרכס, מול הנוף הפתוח, מתגלה עמק נחל שורק במלוא הדרו ויופיו.
למרגלות יער צרעה, שוכן מנזר דיר ראפאת ומעבר לו נראים מרחבי שפלת יהודה ומישור החוף.
לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)
בקצה המזרחי של השליטה ישראלי, יושבת לה בקעת הירדן. לאורך נהר הירדן, שוכנים מספר רב של ישובים חקלאים יהודים והצלחת החקלאות בבקעה הפכה לשם דבר והיום האזור שקט בטחונית באופן יחסי ומלא משקי בוטיק מרתקים. בעבר, זכה...
אני, אישית, אוהבת את האקלים המזרח-תיכוני שלנו. בין עונות החורף והקיץ, לעיתים קרובות יש ימים בהם אפשר לטייל בכל חלקי הארץ ולא להתגעגע למיזוג. אבל עונת החורף הגשומה קצרה יחסית וצריך לנצל את כולה לטיול בעקבות המים שירדו...
היום אני רוצה לכתוב על שתי נשים מאוד שונות. מניה שוחט וחנה מַיְזֶל שוחט. שתיהן חלוצות והן נישאו לשני אחים. אבל אולי האישיות שלהן ואולי הנסיבות גרמו להן לשחק תפקידים שונים בדרמה הגדולה של הציונות. אישה עם אקדח אישה צעירה...
