תל גזר לא סתם גבעה

אשמח את תשתפו את חבריכם:

תל גזר היא אחת מהערים הכנעניות והישראליות הקדומות והמרכזיות בארץ ישראל וסביבה נוף ירוק ומרהיב של גבעות השפלה. השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים.

תל גזר – עיר קדומה בשפלה ונופים מרהיבים סביב לה

הגבעה עומדת כמוצב בולט במישור ארוך, ומחוברת לגבעות השפלה הנמוכות שמאחוריה באמצעות צוואר צר.

לרגלי הגבעה עוברת דרך הים, שהייתה דרך ראשית בין מצרים וסוריה.

מצפון שוכן עמק איילון שדרכו עוברת הדרך לירושלים, ומדרום שוכן עמק נחל שורק, בו שכנה בית שמש, ועברה הדרך מארץ פלשתים ליהודה.

מרכס התל ניתן לראות באופק מערב את הקו הכחול של הים התיכון, ובאופק מזרח את רכס הרי יהודה.

בפסגת התל עובר שביל הליכה טבעתי מסומן בצבע שחור ומשולט לאורכו.

פיענוח הכתובת החקלאית בגזר

אורך השביל 1.5 ק”מ. לצד השביל הוצבו שלטי הסבר וכן יש לאורכו תצפיות לנופי הסביבה המרהיבים.

גזר שהייתה עיר גדולה ובעלת חשיבות בארץ שכנה בסמוך לדרך הראשית שהובילה אל פנים הארץ.

 גזר מוזכרת לראשונה בתנ”ך במלחמתו של יהושע בן נון נגד מלכי הדרום, ומאוחר יותר כעיר בגבול הדרומי של שבט אפרים וגם במסעותיהם של תחותמס השלישי לארץ ישראל ומרנפתח.

העיר זוהתה בשמה על ידי החוקר קלרמון גנו ב- 1871 כאשר החוקר גילה סביב האתר לא פחות מ-10  כתובות (ולימים התגלתה אחת נוספת) חקוקות בסלע שעליהן כתובות בעברית עתיקה “תחום גזר”, כציון לתחום השבת.

שתיים מהן עדיין נותרו במקומן, האחת ביער נחשון והשנייה בכרמי יוסף.

מקור שמה של העיר לא ברור לחלוטין אך הוא לא קשור כלל לשורש הכתום שאנו מכירים כיום.

יש הסבורים שהעיר נקראה כך בשל היותה “גזורה”, כלומר מופרדת מסביבתה.

ביצורי העיר שנמצאו כוללים חומה פנימית, חומה חיצונית ואת שער שלמה.

כתיבת שמות בכתב עברי קדום בחרסים

כתובת גזר

במרכזו של התל, בסמוך לצומת שבילים ,מוצג העתק מוגדל של לוח גזר (המקור, שמידותיו ככף יד, נמצא במוזיאון באיסטנבול).

בכתובת, הכתובה בכתב עברי קדום, מוזכרות פעולות חקלאיות שונות בהתייחס לחודשי השנה.

בקצה הדרומי של התל, בסמיכות רבה נמצאים מפעל המים הקדום והמרשים שניתן להתרשם מגודלו אליו יורדים במדרגות עץ תלולות באורך של 7 מטרים.

ניתן לתארך אותו לתקופת הברזל ה-2 ,וגם שער העיר שממנו נותרו רק הנדבכים התחתונים של הביצורים ושל חדרי המשמר שנבנו משני עבריו.

מדי פעם אפשר לראות את הכחל, ציפור קטנה שצבעה טורקיז המקננת בחורים במצוקי העפר שנוצרו במהלך החפירות באתר.

השביל ממשיך לאורך החומות עד לקצה המזרחי של התל.

מנקודה זו, שבה הוצב באופן פסל של קסילופון ענק, ישנה התצפית הטובה ביותר לעבר שיפולי ההר ושפלת יהודה.

מנקודה זו מתחיל השביל לחזור מערבה, אל עבר נקודת המוצא.

בדרך הוא חולף על פני אחד האתרים המרשימים ביותר בתל – האתר הפולחני שבו נמצאות עשר מצבות אבן ענקיות שרובן עודן ניצבות על עומדן.

בחפירות במקום התגלו כדי חרס רבים שבהם נמצאו עצמותיהם של ילדים ותינוקות.

יש הסבורים שמדובר בקורבנות.

חלק מהדעות גורסות שאתר זה נועד לשמש כמקום חידוש של בריתות שבטיות, מנהג שהיה רווח באותם ימים.

מהאתר הפולחני הדרך אל קבר השייח’ של הכפר אבו שושה שהיה במקום עד 1948, וננטש על ידי תושביו שהשתתפו בין היתר בחפירות האתר בתחילת המאה ה-20 בראשות מקאליסטר.

בית הכנסת הקראי במצליח- מבט לעדה הקראית

הקראים הם זרם ביהדות.

היהודים הקראים שונים מהיהודים הרבניים בכך שהם אינם מקבלים את פרשנות חז”ל או כל סמכות רבנית למקרא (הנקראת בפי היהדות הרבנית “תורה שבעל פה”).

הם מחויבים בעיקר לדברי המקרא המפורשים בלבד (הנקראים בפי היהדות הרבנית “תורה שבכתב”), ולדברי חכמים שאינם נתפסים כעוקרים את התורה שבכתב.

הופעת הקראות כתנועה דתית קשורה בדמותו של החכם ענן בן דוד, במאה ה-8 לספירה למרות שישנן עדויות על זרמים ומנהגים בעם שהיו קרובות להשקפות של העדה הקראית בתקופות קדומות יותר.

בעם ישראל היו לפי הערכות של מספר חוקרים,  במאות ה-9 וה-10 ייתכן וקרוב ל-40 אחוז מהעם היהודי נמנו עם הזרם הקראי.

לעומת זאת בימינו בתחילת העשור השני של המאה ה-21  שיעור הצטמצם בצורה אדירה לכדי אחוז אחד בלבד מהעם היהודי.

הקהילה הקראית במושב מצליח נוסדה עם הקמתו המושב בשנת 1950, על ידי יהודים קראים שעלו ממצרים.

למעשה, מדובר בקהילה הוותיקה ביותר בארץ, מבין הקהילות שקמו לאחר הקמת מדינת ישראל.

מקימי הקהילה עמדו בקשר עם דמויות מפתח במדינה הצעירה, וביניהם יצחק בן צבי, ודוד בן גוריון.

שאף כתב להם ברכה וציין במכתבו את החשיבות של שילוב בנות הקהילה במאבק להגנה על מדינת ישראל הצעירה.

בית הכנסת הוקם בשנת 1989, ושוכן בסמוך לבית המדרש, במבנה דו-קומתי.

בו בית התפילה נמצא בקומה העליונה ומתחת חדר חליצת הנעליים ואולם נוסף המשמש כמועדון לנוער במבנה קבע שהוקם בשטח רחב ידיים במושב השייך לעדה הקראית.

כיום מבנה זה משמש כאולם לאירועים וכבית המדרש “מצליח”.

בית המדרש הקראי שימש בעבר כמועדונית לילדים. בית הכנסת הקראי מושב מצליח ייחודי במראהו.

בית הכנסת אינו מכיל ספסלים או כסאות כי התפילה נעשית תוך השתחוות וכריעת ברך.

לרצפתו שטיח מקיר לקיר והכניסה אליו היא ללא נעליים.

המתפללים פונים אל ירושלים והתפילה חייבת להיאמר בטהרה גמורה.

לפני כשנתיים החל הוועד המקומי לשפץ את מבנה בית הכנסת הישן.

מתוך מטרה לחדש את הפעילות במקום: לקיים שיעורי תורה וחוגים לילדים ומבוגרים.

התפילות מתקיימות בכל ערב, בזמן השקיעה.

מחלבת עברי בעזריה- ארוחות גורמה חלביות בלב המושב

מחלבת עברי חבויה בין כרמי גפן ושדות ירוקים במושב עזריה שבעמק איילון.

משפחת עברי הקימה בשנות ה-50  משק קטן בו גידלה פרות, עיזים וכבשים.

מחלבן יצרו הסבתות גבינות על פי המסורת העירקית.

כיום יש במשק דיר כבשים המשמש לייצור חלב עבור המחלבה שמתמחה בעיקר בארוחות בוקר חלביות.

במחלבה ניתן למצוא מגוון גבינות שפותחו באמצעות טכנולוגיה חדשנית ומסורות עתיקות.

מחלבת עברי מתמחה בייצור מגוןן גבינות צאן ובקר כגון מוצרלה ובוראטה, גבינה מלוחה עירקית , ריקוטה ,מסקרפונה, פקורינו, פטה , גאודה, ועוד.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

*