תלפיות פורצת גבולות

אשמח את תשתפו את חבריכם:

ההיסטוריה של ארץ ישראל במאה ה 20 היא היסטוריה של בנייה.

דיברנו רבות על יישובי הספר שקבעו את גבולות הארץ ועיצבו את דמותו של הישראלי החדש.

בנוסף לאלו, קמו ישובים עירוניים רבים, כדוגמת תל אביב וראשון לציון.

אבל גם ישובים ותיקים, שהיו מנומנמים יחסית לאורך דורות – השתנו ללא היכר, עם תנופת בנייה שלא ידעו בתקופות קודמות.

צרות החומות מלהכיל

במאה ה 19 גדלה אוכלוסיית ירושלים היהודית מעבר למה שיכלה להיכנס לחומות.

חלק מזה היה כמובן הריבוי הטבעי של הישוב הישן, אבל גם העליות הראשונות רצו לגור קרוב לעיר הקודש ובנו בה שכונות משלהם.

אבל זה לא הסיפור של משכנות שאננים ומונטיפיורי או של נחלת שבעה ויואל משה סלומון – זה סיפור של מודרנה ארצישראלית – בנייה חדשה בסגנון חדש.

בשנת 1911, רצה ד”ר יצחק לוי, מנהל בנק אנגלו-פלסטינה (היום – בנק לאומי) להיטיב עם עובדיו ולהקים בשבילם שכונת מגורים ראויה.

הקרקע נקנתה מידי הטמפלרים הגרמנים, והחל התכנון של “עיר יהודית מודרנית” לצד ירושלים, בגודל של כ 800 בתים.

הכסף החליף ידיים, עפרונות שרטטו רחובות על מפה ו… החלה המלחמה.

מה קורה כשלוחצים גם על גז וגם על ברקס?

כשנלחמים, לא רק המוזות שותקות, גם תוכניות הבנייה נעצרות.

שכונת תלפיות תיאלץ לחכות לסוף המלחמה.

בינתיים, הוקם במקום מחנה צבאי תורכי ולידו מנחת המטוסים הראשון באזור.

כשהבריטים יכבשו את המקום, המנחת יחליף בעלים ויסולק מהמקום רק אחרי תלונות רעש של תושבי תלפיות החדשים, אבל אנחנו מקדימים את המאוחר.

ההפסקה הכפויה נותנת לבוני השכונה שהות לחשב מסלול מחדש ולהגדיר מה היא מודרנה, שוב.

לשם כך מגויס ריכרד קאופמן, באחד הפרויקטים הראשונים שלו בארץ.

לימים יתכנן קאופמן ישובים ושכונות רבות בארץ.

כשתיכנן שכונות, עמד לעיניו הרעיון של “עיר-גנים”, ניסיון לשלב בין עיר לכפר, עם שדרה ירוקה מרכזית והפרדה בין מגורים לבין מסחר ותעשיה.

למרות ההנחיות הבריטיות שעל המבנים להיות מצופים באבן ירושלמית, מתכנני תלפיות קיבלו אישור חריג לצפות את הבטון בטיח ואפשר לראות חלק מהבתים הייחודיים האלו עד היום.

בנוסף, תוכלו להגיע לגן משחקים “חורשה”, כפי שהוא נקרא על ידי התושבים המקומיים, ולראות את הריאה הירוקה עם ברושים ואורנים, כמו שתכנן קאופמן במקור, לצד צריף ששימש את בית הכנסת הראשון של השכונה.

בית ונחלה

השכונה היתה בית למספר אישים חשובים בתולדות א”י, ביניהם ההיסטוריון וחוקר הספרות יוסף קלוזנר, אָבֵּל פַּן צייר ומורה בבצלאל וכמובן, ש”י עגנון.

הסופר היטיב לתאר את מיקום השכונה כך: “ים המלח מכאן, מקום מקדשנו מכאן ורוח צחה מנשבת והאוויר טוב ונאה מכל המקומות שבארץ”.

את בית עגנון ניתן לראות בשכונה עד היום והוא אחד מאותם בתים חריגים מצופי טיח.

אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, בנה גם הוא את ביתו בשכונה, אך לא זכה לגור בו.

הבית משמש כיום את “אות הכפרה והשלום” – ארגון גרמני המאגד צעירים שרוצים להתנדב בארץ על-מנת לקדם פיוס בין העם היהודי והגרמני.

השכונה, שהייתה מבוקשת ביותר כשנבנתה, לא צולחת.

פרעות תרפ”ט ובעיות ביטחוניות אחריהם מונעות ממנה להפוך לאטרקטיבית, עד שנת 1948.

אחרי מלחמת העצמאות, נותרת ירושלים מחולקת בינינו לבין ממלכת ירדן ותלפיות ניצבת על קו התפר.

רק אחרי איחוד ירושלים השכונה הופכת לאטרקטיבית.

בנייה לגובה משנה את סוג הבתים הנפוץ בשכונה, אבל נראה שהאופי הפסטורלי נשאר כאן ב- DNA.

חַדֶש ימינו כקדם

עם הבנייה בא גם טיפוח השכונה.

בגלל קירות הטיח של השכונה, מצא הגרפיטי את דרכו לתלפיות.

ולא סתם גרפיטי מזדמן – לכאן הגיע בשנת 2018 “פסטיבל הקירות”, אחרי שנתיים בחיפה.

על קירות השכונה נותרו טביעות אצבע של אמנים כמו Broken Fingaz החיפאים, Know Hope הישראלי-אמריקאי ו BICICLETA SEM FREIO מברזיל.

התמונות ברשת לא עושות חסד עם יצירות הגרפיטי, שחלקן מגיעות לגובה של 4 קומות וחלקן משתלבות בנוף כ”כ יפה שאפשר לדמיין שהיו כאן תמיד.

הצטיידו במפה מאתר הפסטיבל ותוכלו לטייל בגלריה החופשית הזאת בעצמכם!

סיום מתוק בתלפיות

וכשתטיילו בתלפיות, כנראה שגם תגיעו ל”יער הקקאו” – חנות בוטיק לשוקולד.

החנות הוקמה בשנים 2017-2018 בתמיכת הלקוחות דרך קמפיין Headstart.

יערה, השוקולטיירית, יוצרת את השוקולד בשיטה מסורתית – בעבודת יד.

מכאן תוכלו לצאת עמוסים בכל טוב, עם פרלינים, ממרחי שוקולד, קרמל מלוח, שוקולד לבן עם טחינה ושמן זית ועוד הפתעות אחרות.

תוכלו גם להירשם לסדנה אצל יערה ולהיות שוקולטיירים ליום אחד.

זהו להפעם. אני מקווה שאחרי שקראתם, גם אתם תבואו להתרשם מהשכונה המדהימה הזאת. נתראה מתחת לברושים בני המאה או מתחת לגרפיטי החדיש!

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!