צפת גשמיות ורוחניות בירושלים של הגליל

אשמח את תשתפו את חבריכם:

תיאורים רבים לעיר צפת

צפת משדרת ניגודיות מעניינת, והיא שזורה קונפליקטים שדרים בכפיפה אחת והופכים אותה למקום מיוחד, שבו הרוחניות והגשמיות מתערבבות ויוצרות חוויה מיוחדת במינה.

מדובר באחת הערים המרגשות בארצנו, יופייה מהמם, האוויר צלול והנופים של פסגת הר מירון, מורדות הר כנﬠן ו”הﬠין הכחולה” של הכנרת הסובבים אותה מרחיבים את הלב.

הﬠיר היא שﬠטנז מרתק בין צפת של מטה לזו של מעלה, הﬠתיקה, שרוח של התחדשות ואמנות שורה עליה לצד הקודש והרוחניות, שהן מנת חלקה כבר מאות בשנים.

האר”י הקדוש

רבי יצחק לוריא, שהיה גדול מקובלי צפת במאה ה-16, אבי תורת הקבלה ומהחשובים בﬠולם המיסטיקה היהודית, שני בתי כנסת הנושאים את שמו.

האחד אשכנזי הממוקם בסמטאות הרובע היהודי, ובו ארון קודש מגולף בﬠץ, במת תפילה מוגבהת ודלת כניסה בצורת לוחות הברית.

השני, הספרדי, הוקם ב- 1522 על ידי יהדות צפון אפריקה והוא ממוקם בכניסה לבית הקברות העתיק שבמורד ההר.

הירידה לקברו מתרחשת לאורך היום, אך מתגברת לעת לילה אז מגיעים המונים ובחשכת הליל טובלים במקווה שמתחת לבית הכנסת.

המקווה מלא במי מﬠיין הנובעים ליד, המאמינים פושטים בגדיהם וטובלים במים הקרים. בחסות הקור, החשיכה ואורם הקלוש של הנרות ואור הירח, המחזה נראה לרגע הזוי משהו.

המתפללים מאמינים שתפילה ﬠל קברו של האר”י היא סגולה לפוריות ולהיחלצות מצרה והטבילה מטהרת אותם מעול הצרות והימים.

 

בסמוך לאר”י קבורים גם הרב שלמה אלקבץ, מחבר הפיוט “לכה דודי'”, הרב יוסף קארו מחבר ספר ההלכות “שולחן ﬠרוך” וחנה ושבﬠת בניה, שנהרגו ﬠל קידוש השם ולקברה נוהגות להגיע נשים ﬠקרות כדי להתפלל לפרי בטן.

בית כנסת הארי האשכנזי

בית הכנסת האר”י האשכנזי הינו אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בצפת. מיקומו הוא בלב הרובע היהודי בעיר צפת העתיקה.

במשך שנים ארוכות היה מקובל כי בית הכנסת שכן מחוץ לרובע היהודי הקדום במקום שנקרא ‘שדה תפוחים’ [חקל תפוחין קדישין] שם נהג האר”י לקבל עם חסידיו את פני השבת. כרבים מבתי צפת, פונה פתחו של בית הכנסת לכיוון מערב אל עבר קבר רשב”י.

בחצר בית הכנסת ניצב עמוד אבן רבוע ובראשו שקערורית ששמשה ל’הדלקה זוטא’ בעבור קשישים וחולים שלא יכלו להצטרף לתהלוכת ההדלקה על קברו של הרשב”י במירון, שנערכה מדי ל”ג בעומר.

בשנת 1759 ארעה רעידת אדמה גדולה בצפת ובית הכנסת נפגע.

כשמונים שנים מאוחר יותר ארעה רעידת אדמה קטסטרופאלית שהחריבה את העיר צפת ואת סביבותיה והותירה אלפי הרוגים.

היה זה בכ”ד טבת. במהלך אסון טבע זה נהרס כאמור גם בית הכנסת על שם האר”י האשכנזי.

קובל כי ארבעת העמודים המרכזיים של בית הכנסת כמו גם הכותל הדרומי שרדו.

באגרת שנשלחה על ידי מזכירו של משה מונטיפיורי, ד”ר אליעזר הלוי, שנה וחצי אחר הרעש, מתברר שבית הכנסת כבר עמד שוב על תילו באותו זמן.

בשנת 1857 נבנה הבניין מחדש כפי שמעידה כתובת אבן על בית הכנסת. מאז לא חלו שינויים משמעותיים בבניין.

מאותה תקופה שימש בית הכנסת כמקום תפילה המרכזי של העדה החסידית בצפת ללא שיוך לחצר חסידית מסוימת.

בית הכנסת אבוהב

בית כנסת אבוהב בצפת שוכן בלב העיר העתיקה של צפת. הוא נוסד במאה ה-16 וקרוי על פי המסורת על שמו של רבי יצחק אבוהב, מחבר הספר מנורת המאור.

זהו בית כנסת יפה ומרגש בצניﬠותו.

הוא מﬠוטר בציורי קיר כחולים של הציירת ציונה תג’ר ומתקרתו, עליה צוירו 12 השבטים, כתרי קדושה וכלי נגנה מימי בית המקדש, משתלשלים שנדלירים מרשימים.

שלושת ארונות הקודש עומדים נכונים לפתיחת ההיכלים כשאחד מהם מאכלס ספר תורה בן 600 שנה.

בית הכנסת יוסף קארו

בצורתו בית הכנסת אינו אופייני למבנה של בית כנסת אלא לבית מדרש, שכן רבי יוסף כאמור הקים את המקום גם כבית מדרש.

שתי רעידות אדמה תקפו את צפת ובשתיהן נהרס בית הכנסת, נבנה מחדש, אך מערת הסתרים שתחתיו שרדה עם כל הסיפורים ואגדות המהלכים עליה.

הצבע השולט במקום הוא כחול-תכלת כסגולה לשקט ושלווה.

בנוסף בבית כנסת זו לא הייתה עזרת נשים, ורק לפני פחות מ100 שנים, אילתרו עזרת נשים.

סמטת המשיח

זוהי הסמטה הצרה בישראל- אורכה 60 ס”מ בלבד!

סמטת המשיח פונה לעבר קברו של הרשב”י ,על פי האמונה המיסטית (ספר הזוהר) שהחלה לצוץ במאה ה 16.

ע”פ האמונה, המשיח אמור להיכנס לעיר מכיוון הקבר, לאחר ביקורו בקברו של הרשב”י.

שמה של הסמטה קשור לסיפורה של הקשישה יוכבד מצפת .

בצדה השמאלי של הסמטה נמצאת דירתה של יוכבד רוזנטל הזקנה אשר נהגה לשבת בפתח הסמטה בכל יום ולחכות לבואו של המשיח.

עד שנת 1985 בעת מותה בגיל מאה.

את אשר הורה לה אליהו הנביא, עשתה יוכבד לאורך למעלה משבעים שנה ,עד יום מותה ישבה יוכבד בסמטה והמתינה למשיח ונשאה עמה מידי יום שולחן וכיבוד.

כל זאת על מנת להסב עם המשיח מיד כשיבוא לכוס תה בטרם ימשיך בדרכו.

בית אוצר הסת'”ם

מרכז המבקרים, הנפתח לא מזמן, ממוקם במבנה מיוחד במינו, על פסגתו של הר כנﬠן.

המרכז יישר קו עם כל החידושים הטכנולוגיים והוא כולל מיצגים אור-קוליים, אינטראקטיביים ומולטימדיה בתלת ממד וכן מפגש וירטואלי ﬠם סופר סת”ם במצרים העתיקה.

מדובר בחוויה ערכית וחינוכית לילדים ומבוגרים כאחד!

בסיור במקום תוכלו ללמוד על סודות יצור גלילי הקלף, על כתיבת ספרי תורה, על מסורת התפילין וגם בהתנסות בכתיבה על קלף כמו סופרים סת”ם אמיתיים!

זמן לאמנות

בלב העיר העתיקה ישנה שכונה ציורית בשם קריית האמנים.

רחובות העיר הקסומים והאתרים ההיסטוריים הביאו אליה כבר בשנות ה-50 וה-60 אמנים ויוצרים, ושמה של העיר נקשר למרחוק כעיר האמנים העולים אליה לרגל.

כיום הרובע מאוכלס על ידי אמנים העוסקים במגוון תחומים, אשר פרשו את אומנותם על פני העיר והטמיעו את אהבתם למקום באמצעות היצירה.

ברובע האמנים תמצאו גלריות מגוונות וביניהן גלריות של ציורים, כדרות, יודאיקה, אמנות זכוכית, גלריות תכשיטים, צילום, פיסול ועוד.

כולן נוצרו על ידי אמנים המקבלים השראה מהעיר צפת, מרובע האמנים ומאוויר הפסגות של הגליל.

בית עבו

השם עבו – מקורו בספר תהילים, פסוק ח’ בפרק קי”א: “עשויים באמת וישר”.

קורותיה של משפחה מיוחדת זו, מתוכה צמחו רבנים, גדולי תורה, אנשי חסד ומעש.

פעילותה בגאולת הקרקעות וההתיישבות בגליל, תרומתה להגנת זכויותיו של המיעוט היהודי בצפון הארץ בימי השלטון העותומני.

לחימתה במנדט הבריטי ופעולתה למען מדינת ישראל, טרם קום המדינה ולאחריה, עשוה במרוצת הדורות ראויה לשמה ואת שמה – ראוי לה.

הרב שמואל עבו, מהחלוצים הציוניים הראשוניים, עלה לארץ כבר בשנת 1817 והתיישב בצפת.

הוא שימש כרב הראשי הספרדי ואב”ד בצפת כמו גם, קיבל מינוי כנציג קונסול צרפת בגליל.

הרב שמואל תרם רבות למען צפת והיישוב היהודי בארץ ישראל בכלל ובגליל בפרט.

בין היתר הרב שמואל עבו ובניו, גאלו אלפי דונמים מאדמות מירון והגליל והם אשר נתנו את האדמות להקמת יסוד המעלה, משמר הירדן ואף סייעו בהקמת ראש פינה.

הרב שמואל עבו בנה ושיפץ את המבנה המקורי של קבר הרשב”י במירון.

בתפקידו של הרב שמואל עבו כראש הקהילה וכנציג קונסול צרפת בגליל, סייע והציל יהודים רבים מאימת השלטון העות’מאני שהיה בארץ.

עובר מדור לדור במשפחה

המשפחה לדורותיה איש איש בתקופתו, היו חדורי ציונות ופעלו למען סיוע, תרומה והצלת יהודים, באשר הם.

במהלך הדורות, סייעו אישי המשפחה, באמצעות קשריהם עם השלטון כמו גם בממון אשר היה בידיהם ואשר גויס על ידם, להצלת היהודים.

הרב יעקב חי עבו בנו של הרב שמואל יחד עם אחיו אברהם חיים ויצחק מרדכי, היו ידועים בכינויים “האחים עבו”.

הם פעלו להמשך גאולת הקרקעות ויישוב ארץ ישראל וסיוע ליהודים בארץ ישראל.

בימי המנדט הבריטי, בית עבו שימש כמקום מחבוא לעליה בלתי לגאלית, והרב מאיר עבו, הנפיק עבור העולים תעודות (סרטיפיקטים) המעידים על זיקתם לארץ באופן שלא ניתן היה להגלותם ע”י הבריטים.

זאת תוך סיכון חייו למול השלטון הבריטי (אשר אף הגיע למקום לאסרו אך חזר בידיים ריקות).

בנו של מאיר, רפאל עבו היה מראשי ההנהגה בצפת וממגיניה הבולטים, בהמשך לאחר קום המדינה הקים ושימש כראש משמר העם והג”א.

בנו יוסף, היה לוחם ומפקד בהגנה ובפלמ”ח ולאחר מכן לחם בשורות האצ”ל. היה בין לוחמי ביריה הסמוכה לצפת ותנועת המרי העברי.

צבי עבו בנו של רפאל ,היה ממגיני צפת בתש”ח והציל את הרובע היהודי בצפת מהתקפת ערבים בימי טרום מלחמת השחרור.

מחלבת המאירי

מחלבת המאירי צפת הנה המחלבה הראשונה בארץ, ומייצרת מזה 170 שנה גבינות גורמה על טהרת גבינות הצאן בלבד.

יניב המאירי, שמפעיל היום את המחלבה יחד עם אביו, הוא דור שישי למשפחת הגבנים הצפתית.

ויחד הם משמרים את המסורת, כשתחושת שליחות והמשכיות חזקה מפעמת בהם.

החלב לגבינות מגיע מעדר השייך למשפחה, שרועה כבר שנים באותה החלקה.

הגבינה מיוצרת באותם תהליכים איטיים בהם נהגו לייצר אותה אבות המשפחה לפני עשורים.

והיא מיושנת במרתפי המחלבה בתהליך ארוך הנמשך כשנה.

מימי המעיין הנובע במרתף הם חלק מתהליך הייצור ומשמשים לקירור החלב בתוך מתקן מיוחד.

מחלבת קדוש

גבינה צפתית ניתן למצוא בכל מקום בארץ, אבל רק כאן, בצפת, מדובר בדבר האמיתי.

עוד מייצרים ומוכרים כאן גבינת קשקאבל טובה מאד בסגנון טורקי, ופייסה – חריצי ענק של גבינה צפתית שיושנה והבשילה תקופה ארוכה.

לפייסה טעם חריף ומיוחד, שמסתדר נהדר עם מיני פסטה ברוטב עגבניות.

הגבינה איננה תחליף לפרמזן, כמו שיש המנסים למכור אותה, אבל היא גבינה מצוינת.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!