בצל ושמו פקיעין

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כל מי שביקר בארץ אפילו פעם אחת יכול לראות בעין בלתי מזוינת את השכבות שנוצרו עם הזמן.

אחרי הכל, האזור היה מיושב מתקופות פרה-היסטוריות והמון דתות, עמים ואימפריות כבשו, התיישבו ובנו את הארץ – בדמותם.

ההרגשה שנוצרת היא, שלפעמים אתה רק צריך לתקוע מעדר באדמה הזאת ותוכל למצוא מטמון מלפני מאות, אם לא אלפי שנה.

אבל במקום כמו פְּקִיעִין אתה אפילו לא צריך לעשות את זה – כל השכבות כמעט גלויות על פני השטח.

בואו ונגלה מהן השכבות של הבצל ושמו פקיעין.

לב הבצל

הממצא העתיק ביותר בפקיעין (בערבית אלְ-בֻקַיְעַה) הוא מלפני יותר מ-5000 שנה, מהתקופה הכלקוליתית.

כלומר, אחרי שהאנושות למדה לעבד נחושת, אבל לפני הברונזה.

בשנת 1995 נחפרה מערת קבורה עם ממצאים כמו קני קטורת גלוסקמאות.

העצמות שנמצאו במקום מעידות על הגירה לארץ באותה התקופה, מכיוון אירן והרי הזגרוס.

פקיעין וסביבותיה המשיכו להיות מיושבות לאורך אלפי שנים, עם ממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה הפרסית וההלניסטית.

שמה הקדום של פקיעין, בקא, מוזכר ע”י יוסף בן מתתיהו כגבולו הצפוני של הגליל העליון.

בתוספתא, כתבים יהודיים שלא נכנסו למשנה, היא דווקא מוזכרת בשם פקיעין.

משל המערה בפקיעין

כאן אנחנו מגיעים לשכבה שאפשר לראות ולהרגיש, גם היום.

לפי המסורת, בפקיעין נמצאת מערת רבי שמעון בר יוחאי (הרשב”י).

כאן הוא ובנו התחבאו במשך 13 שנה לאחר כשלון מרד בר כוכבא, ובה כתבו את ספר הזוהר, הספר החשוב של תורת הקבלה.

בפתח המערה צמח, באופן פלאי, עץ חרוב למאכל ונוצר מעיין ששימש אותם לשתייה.

הדרך היחידה לתאר את המקום היא לדעתי, כ”חלקת אלוהים קטנה”.

את כל הדרך עד לפתח המערה תעשו תחת צילם של עצי החרוב האדירים שמצילים על המקום.

שביל קטן בצד הסלע, היום סלול ומרוצף, מוביל לפתח צר.

אין צורך בשלט או הסבר – כאן מרגישים את הקדושה.

לאורך השנים, התיישבו בכפר נוצרים, ולאחר מכן – מוסלמים ודרוזים.

האחרונים מהווים את רוב תושבי הכפר כיום.

עם זאת, בכפר המשיכו לגור יהודים ובאמצע המאה ה 16 מוזכרים עובדי אדמה יהודים ביישוב.

במאה ה 18 אנחנו מקבלים תמונת מצב של כמות היהודים – כ 50 משפחות של “בעלי בתים”.

בשנת 1785 היה ניסיון של חסידי הבעל שם טוב להתיישב במקום, אך הוא לא צלח.

אבני פקיעין מדברות

היהודים שחיו כאן הם חלק מקהילת מוּסְתערבּים, כלומר קהילות יהודיות בעלות שפה ותרבות ערבית.

אתם יכולים לגעת בשכבה הזאת כשתבקרו את בית זינאתי, מקום שמשמר חפצים כמו תמונות ישנות, כלי עבודה, ואביזרים נוספים שמספרים את סיפורם של יהודים שחיו במקום, אולי מתקופת בית שני.

חשוב מזה, תוכלו לפגוש את מרגלית זינאתי, נצר למשפחה שהתגוררה במקום, ולשמוע סיפורים על הישוב במופע ‘פיסות של פקיעין’.

היא האחרונה מבני משפחתה שעדיין גרים כאן והיהודיה האחרונה בישוב.

 עוד דרך לגעת בפקיעין היהודית היא להוציא מאה שקל.

לא, לא לשלם על משהו – פשוט להוציא שטר מהכיס ולהסתכל עליו.

מצדו האחורי של השטר מופיעים אלמנטים מבית הכנסת העתיק של פקיעין – הדלת והחלונות במקום בולט, לצד הכיתוב בערבית.

אני ממליצה, כמובן, לבוא ולראות את המקום בכפר.

קצת רקע על בית הכנסת – לא ידוע מתי נבנה המקום, אבל הוא עבר שיפוץ בסוף המאה ה 19 ובשנות ה 50 של המאה ה 20.

במקום התגלו שני לוחות אבן מבתי כנסת קדום אף יותר ושרידי ספר תורה שהגיע, ככל הנראה, יחד עם פליטים מירושלים לאחר חורבן בית שני.

מתנות מסבתא

כמובן, הכפר לא היה מקום ייחודי רק בעבר – הוא גם נשאר מיוחד בהווה.

תוכלו להתרשם מהאווירה הפסטורלית בכיכר המעיין, מקום מרכזי בכפר.

לידה ניצבים שני פסלים של אישים חשובים מהעדה הדרוזית – כמאל ג’ונבלאט וסולטאן אל אטראש.

כזכור, ראינו את פסלו של אל אטראש בעיירה מג’ד אל-שמס שבגולן.

עוד דרך טובה לחוות את התרבות הדרוזית היא דרך האוכל.

מסעדת “דיוואן אל מוכתר”, מציעה שפע של מאכלים מסורתיים בבית שמעוצב עם כלים וקישוטים אופיינים.

מקום מיוחד נוסף הוא “מסעדת המערה”, שאכן נמצאת במערה שהוסבה לצורך המסעדה.

ה”סבתא” של פקיעין

בוודאי תרצו לקחת איתכם משהו הביתה כדי להיזכר בטיול המקסים שעשיתם.

מה דעתכם לבקר אצל סבתא ג’מילה המפורסמת ולרכוש את אחד הסבונים או מוצרי קוסמטיקה טבעיים?

ג’מילה ח’יר היא נצר למשפחה שליקטה מעשבי האזור דורות רבים והצליחה לייצר סבונים מהם שהפכו למותג בארץ ובחו”ל.

תוכלו ללמוד יותר פרטים מסרט ההדרכה בכפר.

עסל אל נור

תוכלו להוסיף לסלסלת הקניות העמוסה גם דבש מקומי ב”עסל אל נור”, אצל המומחה לדבורים רסאן סאלח וגם ללמוד על ייצור הדבש או לנסות לרדות דבש באופן ידני בעצמכם בסדנה במקום.

עם נהניתם מהסדנה, תוכלו גם להגיע למרכז המבקרים ספאא וליצור משהו נוסף בעצמכם.

המרכז מציע סדנאות להכנת סבון, הכנת נרות ריחניים, שזירת פרחים, חביצת גבינה דרוזית, פיסול בפימו ועוד!

אני מקווה שעזרתי לכם להבין איזה אוצר בלום הוא הכפר פקיעין.

אבל אי אפשר להסביר את היופי הזה בכתב או בתמונות בלבד.

אז קדימה – לארוז! נתראה ברחובות הפתלתלים!

לעוד סיורים באזור לחץ כאן

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!