מקורות הירקון ריאה ירוקה של גוש דן

בעונה המתאימה, נתחיל את המסלול הירקון בשלולית החורף שמהווה בית גידול לדו חיים ביניהם צפרדעים וקרפדות המקרקרות בעונת החיזור.

תל אפק שולט ובולט

תל אפק הינו נקודה אסטרטגית על “דרך הים” הקדומה – שנדחקה במעבר צר בין הירקון וביצותיו ובין הרי השומרון.

מעבר אפק והמבצר המכונה ‘צדק’ מגנים על מעבר גאוגרפי ברוחב שני ק”מ.

לאורך ההיסטוריה, היווה המעבר שער לאלפי לוחמים פרעונים, חשמונאים ועד ללוחמים בריטים ואוסטרלים בפיקודו של גנרל אלנבי.

שרצו לחצות את הירקון השוצף במלחמת העולם ה- 1, ישנן שלוש אנדרטאות לאלו שלא שרדו את המעבר.

כיום, ממוקמת במעבר זה העיר ראש-העין, לצד כביש 6 והרכבת.

היסטוריה של תל אפק

נזכר פעמים רבות במקורות החל מתקופת הפרעונים ועד ימינו.

אנטיפטרוס – העיר אנטיפטריס על התל נבנתה על ידי הורדוס במאה הראשונה לפנה”ס ונקראה על שם אביו – אנטיפטר האדומי, שהיה יועץ ונציב בתקופת מלכי החשמונאים האחרונים.

העיר בנויה בסגנון רומי וניתן לראות ליד המצודה מעט חפירות.

לאור ה’קארדו’ – הרחוב הראשי, התיאטרון ‘הרומי’ העיר נהרסה ברעש אדמה בשנת 363.

מבצר פינאר באשי

המשמעות ראש העין בתורכית, מהתקופה העות’מאנית.

המבצר המרשים שרואים היום נבנה בשנים 1572-1574 והוא כולל ארבעה מגדלים, אחד מהם מתומן, וחומות מרשימות.

הקמת המצודה הרסה את רוב השכבות הקודמות עם זאת, הצליחו הארכיאולוגים למצוא בחפירות של התקופה המצרית (המאה ה-15 לפנה”ס).

את בית המושל מהתקופה ובו תעודות הכתובות על לוחות טין במספר שפות המעידות על יחסים דיפלומטים ומסחר ענף.

היסטוריית נחל הירקון האיתן

מדובר בנחל הגדול ביותר באזור החוף הארץ ישראלי, 28 ק”מ פיתולים ובקו אווירי 14, על כן נקרא בערבית אל עוג’א הפתלתל והמפותל.

הירקון מוזן מ-4 נחלים: נחל קנה, נחל שילה, נחל רבה ונחל אילון . רק 3-5 אחוזים ממימי הירקון מגיעים אליו כמי נגר עילי

(דהיינו מזרימת מים מהנחלים), היתר מעינות שנובעים מאקוויפר ההר עד לשפכו של נחל קנה.

הליכה בשביל

חי וצומח סיור מקורות הירקון

הנחל הוא נקי ובו עולם צומח וחי עשיר במינים לרבות מינים נדירים כגון הצמחים נימפאה תכולה ונופר צהוב.

הדג לבנון והשפמנון ממשפחת הקרפיונים, גם צב רך מסתדר פה לא רע במקטע המשוקם.

לאחר שפכו של נחל קנה הופך הנחל למזוהם ובעלי החיים והצמחים מתמעטים ונכחדים.

ב-4 ק”מ האחרונים זורמים מי ים לקירור הטורבינות של תחנת הכח רידינג הנמצאת בשפך הנחל.

אפילו יש הטוענים כי את מילות השיר ‘האיש ההוא’ כתב נתן יונתן ממש במרחב שלנו אל מול נוף ערבות בוכיות.

מגלים את החי

הנחת קו מים ירקון נגב

1955 שנת הפעלת צינור המים ירקון-נגב (שבהמשך חובר למוביל הארצי), המפעל נחנך בשנת 1936, ולצידו הוקם בסיס צבאי לאבטחת המפעל.

מפעל המים הושבת ב- 1948, עם פיצוץ אחת ממשאבותיו באזור לטרון. לאחר הקמת מדינת ישראל, שימש המקום כבסיס מג”ב.

מביצה לנחל מזוהם

הנחל נפגע קשות במאה ה- 20′, הן עקב ניצול מימיו בידי האדם, והן עקב זיהום הנחל בשפכי ביוב ותעשייה.

חלקו העליון של הנחל, ממקורות הירקון עד שפך נחל קנה, לאורך 7 ק”מ, נותר נקי יחסית ומקיים צמחייה ובעלי חיים ייחודיים, את חלקם נפגוש בדרכנו.

בחלקו התיכון של הנחל, לאורך 17 ק”מ משפך נחל קנה עד “שבע טחנות”, זורמים מי ביוב וקולחים, ובמורד הירקון – מ”שבע טחנות” עד הים התיכון, זורמים כיום מי ים מלוחים.

לאורך הנחל נוכל לראות צמחיית מים מגוונת, הכוללת שיחי עבקנה שכיח ופטל קדוש, ובמים צומחים נופר צהוב ונהרונית צפה הפורחים בתחילת הקיץ.

בפינות שקטות, יש לנו סיכוי לראות “ברווזים” שחורים משייטים במים.

סופיות, ואולי גם נראה פה ושם נוטריה שוחה בנחל – מכרסם חום גדול, שהובא מאמריקה למטרת ייצור פרווה, נמלט והפך לשוכן קבע במי הנחלים בארץ.

אגב פרוותו בחום הארץ ישראלי הפכה קשיחה, יבשה ולא ניתנת לניצול לטובת טקסטיל.

רשות או רשעות

רשות הטבע והגנים עושה מאמצים לספק מים שפירים מחברת מקורות – לנחל באופן סדיר, העמקת בריכות והגבהת סכרים להגדלת גוף המים, הקמת בריכה ייחודית לגידולם במתחם מקורות הירקון ובעת האחרונה שחרור מבוקר של דגיגים בירקון, באגם בתל אפק ובמקווי מים נוספים בשרון.

בשנת 1998, הוקמה רשות נחל הירקון העוסקת בהסדרת דרכי השימוש והזרמת המים בנחל, במניעת זיהום הירקון ושמירת נופו.

מחד, המים נקיים והסביבה פורחת, ומנגד רחיצה במים אסורה (למרות שהם טובים לרחיצה ואף נשאבים על ידי מקורות) והכניסה לשמורה בתשלום.

הלוואי והיה ניתן לגרום לציבור לשמור ולטפח את האתר מבלי להקיף אותו בגדר ולחלק קנסות.

בריכת הנופרים מקורות הירקון

ציונות במקורות הירקון

ממשיכים בסמוך למסילת הברזל שנבנתה בשנת 1921 בין פתח תקווה לראש העין, כדי לאפשר לחקלאי הסביבה לשלוח את תוצרתם ברכבת לנמלים ליצוא.

ליד מפגש המסילה עם נחל הירקון, נבחין בעמדת פילבוקס ששימשה לשמירה ואגירת מצבורי נשק.

העמדה הוקמה בשנת 1937 כדי להגן על המסילה בתקופת המרד הערבי הגדול כנגד שלטון המנדט.

בדרך לעצמאות

מאי 1948 השתלט הצבא העיראקי על מחנה הצבא הבריטי, ב-30 במאי 1948 כבשו כוחות אצ”ל את ראש העין.

אם כי לא עמדו בפני התקפות הנגד של לוחמי חסן סלאמה, שנעזרו בצבא העיראקי שחל להגיע לאזור ונהדפו באבידות כבדות.

6 חיילי אצ”ל נפלו בקרב זה. האזור נכבש שוב מבצע בתק בלילה שבין ה-11 ביולי ל-12 ביולי 1948.

גדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני כבש את המרחב בקושי רב, בכניסה לפארק אפק יש אנדרטה ל-36 הלוחמים שנפלו בכל קרבות ראש העין ומגדל צדק במהלך מלחמת העצמאות.

אבנים מהמבצר, שנשמר שלם עד שנות ה-50, נלקחו לשימוש משני וחלק מקירותו קרסו. הקמת הפארק החלה לבסוף בשנת 1971 על ידי עיריית פתח תקווה ורשות הגנים הלאומיים.

בשטח שהוסף לגן, נכללות אדמות הכפר הערבי אל מיר, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, ותושביו, שברחו במהלך הקרבות, לא הורשו לחזור אליו.