הרשמה לניוזלטר

    הפלמח – משמר העמק עד גוש עציון

    "גרין ליידי" מזמינה אתכם לטייל בפוסט קורונה, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות. שילוב של מוקדי העניין מרתקים עם הדרכות וסיפורים על האזור, יביאו אותנו לטיול שכולו כיף.

      פרטים אישיים

      פרטים על הטיול

      כמות המשתתפים:

      בוגר:

      ילד:


      מחיר: 0₪

      לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




      לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

      המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

      הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

      הפלמח – משמר העמק עד גוש עציון

        פרטים אישיים

        פרטים על הטיול

        כמות המשתתפים:

        בוגר:

        ילד:

        תוספות (נא לסמן בוי):

        הסעה

        לינה

        הסעדה

        לחץ על הכפתורים לפתיחת התוכן ואשר לאחר סיום קריאתו:




        לכל משתתף: 2 ליטר מים, כובע, קרם הגנה, ביגוד ונעליים נוחות להליכה. הסיור כרוך בפעילות גופנית מתונה, על כל בעיית בריאות ואו מגבלת בריאות יש לידע מראש. המסלול כולל מקטעים בהם משולבת הליכה. האקלים הארץ ישראלי הינו בלתי צפוי, על כן יתכנו שינויים במסלול בהתאם לתנאי מזג האוויר.

        המדריכים בעלי רישיון מורה דרך וביטוח מקצועי תואם, אחריות ביטחונית ובטיחותית במהלך הטיול הנה על המטיילים, יש להישמע להוראות המדריכ/ה בכל אירוע חריג מסוג זה.

        הטיול יתנהל על פי הנחיות משרד הבריאות על כן כל משתתף מחויב להגיע עם מסכה אישית, לשמור מרחק כנדרש, בקבוצה יהיו לכל היותר 20 משתתפים. אני מצהיר בזאת שאינני חולה קורונה, ואני מתחייב להודיע עד הטיול עצמו אם יש שינוי במצבי הבריאותי. אני מתחייב לא להגיע לטיול אם חל שינוי באחד מתסמיני. כמובן במידה והמצב הביטחוני וההנחיות המפורסמות מטעם משרד הבריאות / ביטחון לא יאפשרו קיום סיור, יוחזרו דמי ההרשמה. בגין כל סיבה אחרת של ביטול ההשתתפות - לא יהיה ניתן לקבל החזר כספי. *

        הפלמח – משמר העמק עד גוש עציון

        השנה היא 1941 והישוב מרגיש בסכנה קיומית.

        אי-שם במדבר הלובי, נמצא הקורפוס האפריקאי של ארווין רומל – והוא דוחף מזרחה.

        נראה שמצרים, מדינת חסות בריטית, בסכנה ומשם – סיני וארץ ישראל.

        לבנון השכנה הייתה בשליטת ממשלת וישי – צרפתים ששיתפו פעולה עם הנאצים.

        היהודים נחושים להגן על הארץ – או לפחות להקיז את דמם של הנאצים ובעלי בריתם, אם אלו יפלשו.

        ראשונים תמיד אנחנו

        הפלמ”ח הוקם על בסיס היחידות הניידות של ההגנה, עם אנשים שפעלו יחד בעבר בפעולות מחוץ לגדר, פשיטות ומארבים.

        הכוח קיבל אימונים בלוחמת גרילה – חבלה, סיור, גישוש ועוד.

        אלו היו אנשים שמזמן עברו את טבילת האש שלהם – “ראשונים תמיד אנחנו” לא היתה רק סיסמה.

        מפקדם הראשון היה יצחק שדה, לימים אלוף בצה”ל ומי שהקים ופיקד על חטיבת השריון הראשונה של הצבא.

        כדי להגן על הצפון הוקמו על רכס הכרמל בונקרים ושוחות, שניתן לראות את שרידיהם עד היום, במיוחד אחרי שילדי בתי הספר רעות ואליאנס בחיפה פינו סלעים מהמקום.

        חלק מהפלמ”ח התאמנו בבסיס נסתר ב”מערת הפלמ”ח” ליד קיבוץ משמר העמק.

        זה היה גם הבסיס של “המחלקה הגרמנית” – יחידה של דוברי גרמנית שהצטיינה ביכולתה להיטמע בקרב הגרמנים, למטרות מודיעין וחבלה.

        צילום: DiggerDina

        יורדים למחתרת
        הבריטים, שהיו נואשים לבעלי ברית בתחילת המלחמה, תמכו בפלמ”ח עד נובמבר 1942.

        לאחר שהובס רומל בצפון אפריקה, חלפה הסכנה ובריטים משכו את תמיכתם.

        הפלמ”ח ירד למחתרת.

        מחלקות הפלמ”ח פוזרו בקיבוצים – עבדו שם חלק מהזמן והתאמנו כשבוע בכל חודש.

        צעירים וצעירות שהיו רחוקים מהבית יצרו הווי מיוחד שהשפיע רבות על דמות הצבר הישראלי.

        חלק מאנשי הפלמ”ח התנדבו לבריגדה היהודית ונלחמו באיטליה ב 1945.

        אנשי הפלמ”ח שירתו שנתיים באופן זה ולאחר מכן הצטרפו ל”רזרבה” – כוח המילואים הראשון של ישראל.

        שנת 1944 היתה שנת פילוג בישוב.

        אצ”ל ולח”י ביקשו למרוד בשלטונות המנדט – ואילו הזרם המרכזי בישוב ראה צורך לתמוך בבריטים, לפחות עד סוף המלחמה.

        בתקופת הסזון, ש”י (שירות הידיעות – המודיעין של ההגנה) והפלמ”ח עצרו את אנשי המחתרות המורדות.

        חלקם אף נמסרו לבריטים, למרות ההתנגדויות של אנשי הפלמ”ח.

        המרי העברי

        בשנת 1945, השתנה המצב שוב.

        נגמרה המלחמה, אבל הבריטים המשיכו למנוע עלייה לארץ.

        כל מחתרות היישוב התאחדו לארגון גג – תנועת המרי העברי.

        הפלמ”ח היו הראשונים שקיבלו את המעפילים – ולעתים יצאו באישון לילה בסירות, כדי לחמוק מאוניות המשמר הבריטיות ולהביא את המעפילים לארץ בחשאי מהספינות הרעועות בהן הגיעו.

        הם גם שחררו 210 מעפילים ממחנה המעצר בעתלית והעבירו אותם לקיבוץ יגור ב-9 באוקטובר 1945.

        ניתן לבקר במחנה עתלית הבריטי וגם לראות את אוניית המעפילים “אף על פי כן” במוזיאון ההעפלה בחיפה.

        האוניה הייתה, אגב, נחתת טנקים בריטים שהוסבה לספינת המעפילים.

        כדי לפגוע ביכולת הבריטית למנוע את העלייה ועל מנת להראות התנגדות פעילה, השתתף הפלמח במספר פעולות חבלה.

        הגדולה בהן הייתה ליל הגשרים – בו הארגון תקף 11 גשרים ברחבי הארץ, ופוצץ 10 מהם.

        הפעולה בגשר הרכבת א-זיב גבתה 13 נפגעים, אך הגשר פוצץ.

        גשר על נחל הירמוך עדיין עומד הרוס מעל ואדי ירוק וציורי, יותר מ-70 שנה אחרי הפעולה.

        הבריטים הגיבו במעצרים נרחבים שפגעו ביכולות הפלמ”ח להמשיך בפעולות החבלה.

        גשר הירמוך ממוטט לאחר הפיצוץ בליל הגשרים

        הפלמח – חוד החנית

        כשהחלה מלחמת העצמאות, היה הפלמח לכוח העברי המקצועי ביותר, שמפקדיו הקימו מספר יחידות בצה”ל.

        הפלמח עצמו התרחב למספר חטיבות.

        חטיבת הנגב הדפה את המצרים בזירה הדרומית במבצע חורב.

        את אנדרטת חטיבת הנגב של דני קרוון ואת האנדרטה למרגלות תל ניצנה הזכרנו כבר בעבר.

        מבצע עובדה – חלק ממטה חטיבת הנגב

        אוצר תמונות הפלמ”ח The Palmach Photo Gallery, מתוך אתר פיקיויקי

        חטיבת הראל נלחמה על הציר לירושלים בפיקודו של יצחק רבין.

        הירדנים התגלו כאויב עיקש – המצודה בלטרון (היום מוזיאון יד לשריון) לא נפלה ב-1948, כמו גם גבעת הרדאר.

        האזור החליף ידיים רק ב-1967, אחרי שחטיבת הראל (הפעם של צה”ל) כבשה את גבעת הרדאר.

        אורי בן ארי, שלחם כאן ב-1948, חזר על מנת לסגור מעגל כמ”פ בצה”ל.

        חטיבת הראל – הגדוד החמישי – 1 – אל גוש עציון וממנו – שיירה נכנסת לגוש עציון , שומרי הגוש (רוכבים) מקבלים את פניה ליד “גבעת העץ”

        גדוד יפתח החל את הלחימה בצפון הארץ, מול הסורים וצבא ההצלה של קאוקג’י, אבל השתתף בקרבות בכל הגזרות, לאורך המלחמה.

        האנדרטה לזכר הנופלים של החטיבה הוקמה אחר כך ע”י האמן יחיאל ליד קיבוץ בית קמה שבדרום.

        היא בנויה מבטון חשוף בצורת מגן הניצב על בונקר.

        חטיבת יפתח הגדוד השני גדוד הנגב – בראשית היו פלוגות.. – כיתת סיירים מפלוגה ח’ בגבעת ברנר. דוד רם (קליין), אחיעזר אחאי, אברהם שוורץ, יזהר עצמון (כצמן), אשר הל, אריה הכפוצר, איתיאל עמיחי, חיים חרובי, בר כוכבא קוטיק

        אחרי המלחמה, פורק הפלמ”ח ואנשיו צורפו לצה”ל.

        היתה זו החלטה של בן גוריון – לא לאפשר הקמה של כוח צבאי מתחרה במדינה החדשה והיא היתה מעוררת מחלוקת.

        את הפלמ”ח תוכלו להכיר טוב יותר במוזיאון הפלמ”ח בתל אביב – מוזיאון שגם מנציח את אנשי הגח”ל – אותם 30,000 ניצולי שואה שנטלו חלק בקרבות מלחמת העצמאות.

        הארגון פורק – אבל הוא עוד איתנו פה, עם הקומזיץ, הצ’יזבט, כתביהם של חיים חפר, דן בן אמוץ, משה שמיר ורבים אחרים.

        לא רק מדינת ישראל – גם הרוח הישראלית חייבת רבות לאנשי הפלמ”ח.

        לא נשכח.

        מעוניינים בטיול הזה?

        הגעתם למקום הנכון!
        השאירו פרטים ואחזור בהקדם:

          עוד בנושא

          יגור מלט ונשק טיול מורשת

          יגור הוא קיבוץ שוקק חיים דרום-מזרחית לחיפה, בצמוד לנשר, למרגלות הר הכרמל הירוק. בנוסף לענפי חקלאות המסורתיים, הקיבוץ כולל מספר רב של בתי עסק ייחודיים, המשרתים את תושבי הסביבה. אבל איך נבנה הקיבוץ? ומה היה כאן קודם? לפני שהיה...

          המשיכו לקרוא >
          גוטליב שומאכר חופר מגידו

          המהנדס הגרמני מאוהיו גוטליב שומאכר נולד באוהיו למשפחה ממוצא גרמני, אבל הוא גדל בחיפה. אביו הצטרף לתנועה הדתית הפרוטסטנטית ה"טמפלרים", עבר עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1869 והיה ממקימי המושבה הגרמנית בעיר חיפה. הבית שבנה אביו, ג'ייקוב שומאכר, ממש אצלנו...

          המשיכו לקרוא >
          בעקבות משפחת מונטיפיורי

          העם היהודי יכול לראות את המאה ה-19 כחבלי לידה של הציונות. באירופה קמו התנועות הלאומיות. הלאומנות חיפשה להוקיע את האחר והיהודים היו ממש קרוב, אז איך לא? במאה הכאוטית הזו, יהודים ברחבי העולם היו צריכים מגן. ואחד הבולטים היה...

          המשיכו לקרוא >
          לכל הטיולים בעמק
          שיווק באינטרנט לעסקים קטנים