יער טבעי במלוא תפארתו וג’ובה בתוכו

אשמח את תשתפו את חבריכם:

יער אודם 

 

יער אלונים עתיק ומרשים במיוחדהוא יער אודם, שריד ליער שבעצם כיסה פעם את רוב שטחי צפון רמת הגולן עד סוף המאה ה-19.

היער ממוקם במורדות הר אודם, מגובה של 800 עד 1200 מטרים מעל פני הים.

היער עצמו הוא יער טבעי.  כלומר לא ניטע על ידי האדם, למרות שיש לו יד בעיצובו.

היער נפגע על ידי הצ’רקסים שבראו חלקות מרובעות בתוך היער (עד היום מבנה היער הוא של חלקות ושורות עצים שנותרו בין החלקות)

את העצים שכרתו ניצלו לצורך בנייה ומסחר בעץ.

כיום מתאושש היער באיטיות ומתפשט על פני השטחים שבוראו.

יער אודם ניצל מכריתה בתקופת השלטון הסורי בגלל שנבנו בתחומו בסיסים ובונקרים של הצבא הסורי (בעיקר בחלקו המערבי של היער)

וכדי לעזור בהסוואתם אסרו הסורים כריתה ביער זה.

היער נחשב ייחודי במדינת ישראל, בזכות צירוף של כמה גורמים.

היער צומח על אדמת בזלת האופיינית לרמת הגולן, זוכה לכמויות משקעים נכבדות (עד כ-1000 מילימטרים בשנה) והוא מרוחק יחסית מהשפעת הים.

נוסיף לכך את העובדה שהיער מכוסה שלג כמה שבועות בשנה, והרי לכם שמורת טבע שאין דומה לה בישראל.

מדובר במסלול מעגלי ונוח לכל המשפחה.

 

 

תופעת טבע געשית מרהיבה

העצים אותם נראה לרוב בדרך הם אלון מצוי, אלון תולע ולבנה רפואי, אלה ארצישראלית ועוזרר גרעיני.

מהי התופעה? הג’ובה הגדולה!

נעמוד ממש על שפתה.

מדובר במכתש קטן, אחד מ23 ג’ובות שהתגלו באזור.

קוטרה של הג’ובה הוא 250 מטרים ועומקה הוא 60 מטרים.

בתוך הג’ובה ניתן לראות שלל צמחייה שנהנית משפע של מים הודות לאגן הניקוז הגדול.

כל הג’ובות למרות המשקעים הרבים שיורדים באזור, אינן מתמלאות במים, מה שמוכיח כי קיים בהן חלחול רב למעמקי הקרקע.

לא ברור במדויק כיצד נוצרו הג’ובות אך יש מספר תיאוריות הבולטות ביותר:

  1. הג’ובות הן למעשה גופי מים או שלוליות גדולות שנלכדו מתחת לזרם לבה. בעקבות החום הרב המים הפכו לגז ויצרו חלל גדול שנשבר והתמוטט כתוצאה מבלייה.
  1. הגיאולוג דורון מור גורס כי הג’ובות הן תוצאה של פליטת גז וולקני מן העומק והתפוצצות עזה ללא פליטת חומרים געשיים או נוזלים אחרים.

 

מדובר בתצפית מרשימה ומומלץ ביותר ליהנות ממנוחה או מסיבוב סביב הג’ובה הגדולה.

בתחילת החורף פורחים בסביבת הג’ובה הכרכום הנאה והכרכום הצהבהב.

המעוניינים יכולים גם לרדת בזהירות לתחתית הג’ובה, לחזור ולטפס בצידה השני ולהמשיך את חצי הסיבוב הנותר.

אך צריך לשים לב כי הירידה והעלייה חזרה מהג’ובה אל פני היער לא פשוטים כלל.

תל קצעאה – טיפוס אל התצפית

מתחילים בהליכה של כ-300 מטרים לאורך השביל הכחול, לאחר עוד כמה עשרות מטרים נכנס השביל בינות לעצי היער ומתחיל לטפס בטיפוס קליל לעבר תל אל קצעה.

פסגת התל נמצאת בגובה של 1099 מטרים מעל לפני הים.

השביל מוביל אותנו בינות לעצי האלה והאלון עד לגבול מטע תפוחים אשר ממנו נוף מרהיב לישוב הדרוזי מסעדה והר חרמון בצפון או כפי שנקרא בערבית- ג’בל אל שייח, והרי ורדה, חרמונית וכרמים אשר נמצאים מזרחית לנו.

בחודש ינואר, בעיצומו של החורף, פורחת כאן הרקפת היוונית.

המראה שלה מרהיב במיוחד כאשר היער מכוסה שלג.

יש כאן צמחי פרחים יפים אחרים כגון הסחלב בן חורש רחב עלים (חודש מאי), שנק החורש (במהלך חודש אפריל), שפע מטפסים ומגוון אדיר של פטריות.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!