טיול לשפך נחל השורק – טיול במרכז הארץ

אשמח את תשתפו את חבריכם:

טיול במרכז – טיול בנחל שורק – ממש בחלקו האחרון של הנחל (שפך), השורק מתחבר לים בחוף פלמחים – מסלול קצר ויפה שמתאים לטיולים לכל המשפחה הכולל עולם עשיר של בעלי חיים, צמחייה, טבע, נוף, תופעות גאולוגיות, טכנולוגיות והיסטוריות.

תחילת המסלול

נתחיל את המסלול בחורשת הצנחנים בחניון מסודר המתאים לארוחת בוקר לצל עצי האקליפטוס, המסלול הוא קווי, הלוך חזור לים. למרות שהמסלול קצר יחסית, ההליכה בו קשה מאחר והקרקע היא חולית והדרך כולה חשופה לאור שמש. חלקו הראשון של המסלול אף מונגש לנכים, נעבור ליד מתקן ההתפלה ונשוחח על שיטות התפלה, נגיע לאי הצבים ונחפש את הצבים המפורסמים, נדבר על היווצרות נחלים ועל חיבורם לים, שימושי האדם, שאיבת מים, אקוויפר החוף והפן הביני, סלע הכורכר והיווצרות המערה.

70 ק”מ של נחל מזוהם אליו היו מוזרמים שפכים מירושלים והמרכז לאורך שנים, כיום בעיצומו של תהליך התחדשות, לאחר התקנת מתקן טיהור שפכים, בעיקר זורמים בו מי שיטפונות, מי קולחין שלא נוצלו לחקלאות ומי נביעות קטנות לאורכו.

גולת הכותרת של המסלול הוא שמירה ושיקום הטבע והסביבה, החי והצומח, בשלושה שלבים – A שיקום בתי הגידול, B שיקום גדות הנחל על ידי שתילת צמחים למניעת סחף ושיפור הגישה לבעלי חיים, C הוספת גופי מים, מפת המסלול בצירוף הסימונים הרלוונטיים לשלבים.

מפה להמחשה של אזור הטיול

חניון הצנחנים נקרא כך בעקבות ההורים המודאגים הצופים בבניהם הצנחנים קופצים ממטוסים לדיונות שמדרום לחניון, במסגרת קורס הצניחה. השם נחל רובין הוא תרגום מערבית של “ואדי רובין”, שמו של חלקו המערבי של נחל שורק בערבית. כקילומטר מחניון חורשת הצנחנים, במעלה הנחל, יש שרידים של מסגד גדול, שריד של הכפר הערבי נבי רובין שהיה ממוקם עד למלחמת העצמאות סמוך למסגד לצד קבר “נבי רובין” שעבור היהודים הוא ראובן בנו הבכור יעקב, לא נגיע לשם היום, אך הנושא במחלוקת וקברי צדיקים מתרבים משנה לשנה, יש כבר זיהוי בעבר הירדן ובארבל, הדתיים באים להשתטח ולהתפלל לה’ בתיווך הצדיק, יש שרואים בזה כפירה ועבודה זרה. מסלולי הטיול בגן הם מעגליים, ונקודת המוצא והסיום שלהם היא חורשת הצנחנים ליד גשר נחל שורק, סמוך לכביש המוביל אל קיבוץ פלמחים. המסלולים מסומנים בעמודי בטון לבנים, שעליהם שלטי הסבר והדרכה. המבקרים מתבקשים ללכת בהתאם להוראות שעל עמודי הסימון, כדי למנוע פגיעה בכל המצוי.

לאחר מכן נפגוש מתקן התפלה ונלמד מהי התפלה וכיצד נעשית, למה בכלל צריך להתפיל מי נחל, ממתי יש התפלה בישראל ואיפה ואיך ההתפלה משפיעה על הסובב. נא לא להיבהל ממילים כמו “אוסמוזה הפוכה” ו”מפל ריכוזים”, הכל יהיה פשוט יותר לאחר ההסבר. יש מתקן התפלה בפלמחים ומתקן בשורק, מתקן זה הוא הגדול ביותר מסוגו בארץ ובעולם, באוגוסט 2013 החל בכושר ייצור המתקן בעל כושר ייצור של 150 מלמ”ש.  כל מתקני ההתפלה בארץ יוצרו במתכונת של 25 שנה של זכיינות ואז עובר לבעלות המדינה, רק בפלמחים זהו מתקן פרטי שיישאר בבעלות הזכיין.

מתקן התפלה באמצע המסלול

חדירת החולות למישור החוף קשורה להתפתחות הנילוס שמגיע אלינו ממצרים, החול הינו תוצר של תהליך בן אלפי ומיליוני שנים בהם מתפרק מסלע ונשחק לחלקיקים קטנים קטנים קוורציים שאינם מלוכדים והם קלים לכדי דינמיות בתעופה לפי משב הרוח מעצבים להם דיונות. החול שהגיע אלינו מהנילוס ושקע בארץ לאורך המון שנים תרם לנו רבות. כמובן שלילדים נעטוף את הסיפור באגדות.

החול משמש בתעשיית הבנייה להפקת בטון ומלט, שקי חול הרבה פעמים משמשים לייצוב והגנה, החול בטמפרטורות גבוהות משמש להפקת זכוכית, שמשמת אותנו בכל תחומי החיים בעת המודרנית.

עצוב, אבל בעת החדשה לאור סגירת סכר אסואן ובניית נמל אשדוד, נוספו מכשולים בדרכו של החול אל ישראל, לכן ישנה תופעה של התדלדלות חול בחופי ישראל שמחמירה ככל שנמשיך צפונה עם מישור החוף. הכרמל למשל הינו מכשול טבעי עבור החול, זהו רכס נושק ים אשר מסמן לנו נקודת הפרדה בין החופים החוליים ואם נמשיך צפונה וצפונה החופים סלעיים.

בין החלקיקים הקטנים של החול יש חללי אוויר דרכם בעת גשם מחלחלים מים לעומק מטרים עד שנחסמים על ידי עדשות קרקע חרסיתיות אטימות, ונאגרים כמי תהום שהינם חלק מאקוויפר החוף שהינו מאגר מי תהום המשתרע בתת הקרקע מישור החוף בישראל. האקוויפר משתרע בתווך של סלעי חול וכורכר על פני שטח של כ-1800 קמ”ר, מהכרמל בצפון ועד חבל עזה בדרום ולרוחב רצועה הנמשכת מקו החוף במערב ועד 7-20 ק”מ מזרחה. המילוי החוזר הטבעי לאקוויפר זה מוערך בכ-250 מלמ”ק בשנה, והוא מנוצל במלואו במאות קידוחים הפרוסים בכל שטחו. בעבר נוצל לחקלאות מוואסי,  תושבי האזור ידעו וגידלו עצי פרי וירקות, עצי תמר וגפנים.

תמונה מחוף פלמחים

בעלי חיים במסלול

אילו בעלי חיים נוכל לפגוש בטיול ?  חתול ביצה אם ממש יתמזל מזלנו – לי עדיין לא יצא, חזירי בר, כוח אפור שהינה לטאת ענק למעלה ממטר, ירבוע, גרביל, נחשים, ארנבות, קיפודים וכמובן כפי שקרוי האי – אי הצבים, גם צבים – צב רך וצב ביצות שמגיע ל23 סמ,  הצבים מבלים את רוב זמנם במים, אך מעת לעת יוצאים “להשתזף” בשמש בגדות הנחל והאי. הצבים פיתחו עמידות למים המזוהמים, הפכו לאוכלי כל ללא חוש ראייה. כאשר הצבים חשים בסכנה, הם קופצים מיד למים, לכן נשתדל לשמור על שקט ונקווה לפגוש אותם.

ממשפחת העופות – ליבנית קטנה, שלדג גמדי, צולל ביצות,  פרקור עקוד,  על עצי האקליפטוס לנה מדי חורף להקה בת מאות פרטים של קורמורן גדול הניזון מדגים, והצבע הלבן של עצי האקליפטוס מקורו בלשלשת של העופות. דררה התוכי הירוק והפולש שבונה לעצמו קנים שבטיים ומבריח ציפורים מקומיות.

צמחייה במסלול

שנית גדולה, גומא הפפירוס, נימפיאה תכולה, פטל, רותם, אחירותם, אגבה ממשפחת הנרקיסיים, מגיעה אלינו ממקסיקו, עלים בשרניים המסתיימים בקוץ חד. בבגרות הפרח בעל עמוד פריחה עד 5 מ’, לאחר הפריחה הפרח מת וממשיכיו יהיו נצרים שמבצבצים מקנה השורש, מינים מסוימים שימשו לייצור חבלים.

סביון יפו, צמח אנדמי למישור החוף הצומח בגן לאומי שפך נחל שורק וניכר בעליו השעירים והבשרניים ובפרחיו הגדולים יחסית. סביון יפו איננו צומח בשום מקום אחר בעולם. הצמחים צריכים להתמודד עם תנאי חיות קשים ביותר, צמחים נוספים שתפגשו הם ידיד החולות, ימלוח פגום, רותם המדבר, אשלים, לענה חד זרעית ועוד.

המשותף לכל צמחים אלו היא ההתאמה שלהם לתנאי החוף, המים המלוחים, הרוח החזקה, בדרך כלל נראה פרחים נמוכים מאוד על הקרקע החולית החשופה, נשים לב שהצטברות הקרקע נעשית בסמוך לצמחים, ממש אפשר להבין כיצד שורשי הצמח תופסים את החול ומקבעים אותו. פרח יוצא דופן שנראה בעיקר במרץ הוא אירוס הארגמן.

צמחיה בנחל שורק

בדרך אף נראה מערת גמדים שאסור להיכנס אליה, בשל סכנת התמוטטות, נשוחח על היווצרות מערה ושימושיה, מאפייני סלע הכורכר. נאפיין עקבות של בעלי חיים ונחפש, תוך כדי החיפוש נאסוף גם דברים שלא שייכים לטבע, בקבוקים ומיני פסולת – לקראת פעילות מסכמת בנושא התכלות ושמירה על הסובב.

טיול לשפך נחל השורק – טיול במרכז הארץ
5 (100%) 1 vote

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)