נחל אלכסנדר והצב הרך

אשמח את תשתפו את חבריכם:

נחל אלכסנדר

בעקבות הצבים הרכים

מסלול מרהיב לאורך הנחל, המתאים לכל המשפחה ולכל הגילאים. בדרך ניתן לפגוש את הצבים הרכים החיים בנחל, צמחיית נחלים פסטורלית ופריחות בעונה, ואת חורבת סמארה ממנה ניתן לזכות לנוף מדהים, ולסיומת, את שפך הנחל הנושק לחוף הים התיכון.

נחל אלכסנדר- על שם מי?

הדעות חלוקות- יש האומרים שהנחל קרוי על שמו של אלכסנדר ינאי, המלך החשמונאי הדגול שכבש שטחים רבים, בין השאר באזור השרון בו אנו נמצאים.

אך ככל הנראה האמת ההיסטורית פשוטה יותר: כאשר הגיעו המתיישבים היהודים לארץ, הם מצאו שהערבים המקומיים קוראים לנחל “איסכאנדיר” על שם סוחר האבטיחים איסכאנדיר אבו זבורה, שייצא אבטיחים משפך הנחל, מנמל הקרוי על שמו- “מינאת אבו זבורה” לעבר מצרים ולבנון.

בהמשך הנמל ירד מגדולתו עקב כניסת הרכבות לשימוש בארץ ישראל וארצות ערב בתחילת המאה ה20.

יובלי נחל אלכסנדר מתחילים את דרכם בהרי שומרון.

בסביבות העיר שכם חוצה הנחל את השרון ונשפך לים מדרום למכמורת.

רוב מהלכו הנחל אכזב, אם כי בחורף ערוצו מזרים כמויות גדולות של מים.

בקטע שבין פארק צבי הנחל לשפך יוצר נחל אלכסנדר ערוץ רחב מלא מים בכל ימות השנה.

המים הם בחלקם מים הזורמים ממעלה הנחל וחלקם מים מלוחים החודרים מן הים. הנחל עובר כאן בנופים פתוחים ליד חורשות איקליפטוס ובין דיונות זהובות.

פעולות השיקום שביצעה המנהלה לשיקום נחל אלכסנדר מאז 1995 שיפרו ללא היכר את איכות המים בנחל, ועבודות הפיתוח שנעשו לאורך הנחל הפכו אותו לפינת חמד של ממש.

הצצה אל הצבים הרכים

נקודת המוצא של המסלול היא בפארק צבי הנחל.

גשר הצבים הנמצא בתחומי הפארק הוקם על ידי מתיישביה הראשונים של כפר ויתקין בשנות ה30 של המאה ה20.

מדובר היה בגשר עץ שנהרס בשיטפונות הגדולים של 1991 ובמקומו נבנה גשר בטון צר. בסמוך לו מגדל עץ, המשקיף על נופי עמק חפר.

אדמות העמק נרכשו על ידי קק”ל בשנות ה20 של המאה ה20.

בנחל אלכסנדר השתמרה האוכלוסייה הגדולה ביותר בישראל של הצבים הרכים.

רובם מתרכזים בקטע הנחל הסמוך לפארק צבי הנחל, אך גם מזרחה משם, עד כביש  מס’ 4 ואף הלאה במעלה הנחל. צב רך הוא בעל חיים מוגן.

אורכו של צב רך בוגר עשוי להגיע לכ-120 ס”מ ומשקלו לכ-50 ק”ג.

בניגוד לשריון של צבי היבשה, השריון של מין צב זה שטוח ורך, ומכאן שמו.

גופו של הצב הרך בנוי כך שהחדק שלו מבצבץ מתוך המים ומשמש קנה נשימה, ואילו שאר הגוף טבול במים.

עיניו, הממוקמות במקום גבוה בראשו, מאפשרות לו להתבונן בסביבה גם כאשר שאר חלקי הגוף שקועים מתחת לפני המים.

כמו כלל הזוחלים, גם הצב הרך הוא בעל “דם קר”.

בחורף, כשהטמפרטורות נמוכות, הצבים פעילים פחות ועל כן מומלץ לצפות בהם דווקא בקיץ, בעיקר בחודשים אפריל-דצמבר.

רשות הטבע והגנים פועלת לאישוש אוכלוסיית הצבים הרכים בנחל על ידי הכשרת מקומות להטלת ביצים, העתקת קנים למקומות מוגנים ושחרור מבוקר של הצבים הקטנטנים לנחל מיד לאחר בקיעתם מהביצים.

נקבת הצב הרך עולה בלילות מאי-יוני לגדות החוליות הגבוהות של הנחל, חופרת גומה גדולה ומטילה בתוכה 30 עד 50 ביצים.

אחר כך היא מכסה את הגומה ושבה לנחל מבלי לדאוג עוד לקן.

הצבונים הצעירים בוקעים לאחר כחודשיים, ואורך גופם בעת הבקיעה הוא כחמישה ס”מ.

מיד לאחר הבקיעה הם עושים את דרכם במהירות אל מי הנחל.

הצב הרך

על ראש הגבעה- חירבת סמארה

המסלול עובר בשביל עפר, בצד הגדה הצפונית של הנחל, והוא חופף לשביל ישראל המסומן בשלושה פסים של צבע – לבן, כתום וכחול .

בהמשך המסלול מערבה, לכיוון שפך הנחל, נמצאת על גבעה קטנה, חירבת סמארה. בראש הגבעה מבנה קטן עשוי אבני כורכר.

צורתו של המבנה כשל מלבן ובו שלושה חדרים מחוברים זה לזה.

הוא נתמך בשלוש קשתות חיצוניות המעגנות את קירותיו אל סלע הכורכר.

המבנה הוקם בסוף המאה ה-19 על ידי עבדאללה סמארה, תושב טול כרם שהחזיק באדמות האזור, ושימש אותו לתצפית עליהן.

מאוחר יותר הפך אותו השלטון העות’מאני לתחנה לגביית מכס על האבטיחים שגודלו בעמק חפר, ויוצאו לרחבי האימפריה.

האבטיחים הועברו לאורך הנחל על גבי גמלים או באמצעות רפסודות, עד לנמל מינת אבו זבורה, בחוף מכמורת של ימינו.

הים שבקצה הנחל

מגיעים לשפך הנחל אשר מהווה נקודה נהדרת לסיום הטיול.

בחורף זורמים המים אל הים, אך בקיץ מכסים החולות את השפך, והמראה מרהיב.

למי שעוד נותר כוח ורצון, יכול לצעוד כחצי קילומטר צפונה לאורך החוף, אל חלקו הדרומי של תל מכמורת.

על גבעת הכורכר הנמוכה שכן בעבר יישוב עתיק. שרידיו פזורים משלושת עבריו של מפרץ טבעי קטן, וכיום שוכן במקום בית הספר הימי מבואות ים.

המפרץ שימש כנמל של היישוב ששכן בתל מכמורת מתקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה העות’מנית.

הנמל שימש כנמל מרכזי בתקופת השלטון הפרסי וההלניסטי וירד מגדולתו לאחר שהורדוס בנה את נמל קיסריה.

בתקופה הממלוכית נבנה בתל מגדל שמירה, חוליה במערך המבצרים הממלוכיים במישור החוף, ובתקופה העות’מנית שימש המקום כנקודת מוצא לייצוא אבטיחים לערי החוף במצרים ובסוריה.

לפרטים נוספים צרו קשר (כנסו ללינק)

 

 

אשמח את תשתפו את חבריכם:

כתיבת תגובה

יש לך משהו להוסיף? שאלה? או פשוט לזרוק מילה טובה? :)

Call Now Buttonהתקשר כעת!