סיור במושבות יהודה – גדרה ועד רחובות

המושבות של יהודה

בלב המדינה, אזור התיישבות היסטורי בעל אופי מיוחד, אותו אנחנו משמרים על מנת לזכור את ראשית המפעל הציוני בארץ.

נתחיל את סיור מושבות יהודה בגדרה המושבה בעבר, כיום יישוב עירוני שאט אט הופך לעיר.

בגדרה, נפגוש את הפסל יומה שגב בגן הפסלים ומשם ברגל נכיר את הסיפורים והאנשים שמאחורי המבנים ההיסטוריים. קבוצה קטנה אך בלתי נשכחת של בילויים.

על הציונות

כל המפעל הציוני הצליח להתקיים על שני דברים – הגירה (עליה) וקרקעות.

מצד אחד יש פוגרומים, מצד אחד יש שוק שאפשר לקנות בו קרקעות.

הכל נקשר לגדרה, מכיוון שגדרה יישוב יחיד בכל העולם שהוקם ע”י קבוצת עולים ייחודית, תנועת בִּיל”וּ – מהם ראשי התיבות ?

“בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה”.

ארגון צעירים יהודי ציוני שהוקם בינואר בעיר חרקוב שבאוקראינה.

הם נאבקו בשיטת הברון ר’, דבר שיצר חילוקי דעות קשים בינם לבין תושבי המושבות.

שאיפתם יישוב העם היהודי בארץ ישראל וחידוש השפה העברית באופן עצמאי.

קבוצה ציונית-סוציאליסטית שיתופית ראשונה, לכן למרות שעלו מתוך 500 סך הכל 48 חברים, נחרטו בזיכרון הלאומי,

1884 בעליה 1 הגיעו 13 סטודנטים רווקים אנתיתזה לאופי העלייה,

שנתיים וחצי לאחר עלייתם בעזרת הלוואה מהרב יחיאל מיכל פינס רכשו קרקע 3000 דונם בכפר קטרה.

בנר 2 של חנוכה, הגיעו לקטרה 2 חברי התנועה צבי הורביץ ושלמה זלמן צוקרמן, והדליקו שתי מדורות כנגד שני נרות חנוכה.

למחרת הצטרפו חברים. קבוצת הביל”ויים הגיעה לגדרה עם כלי עבודה וחמור. המצב בגדרה קשה,

למרות קשיים פתרו הביל”ויים בעיותיהם וצורת התנהלות המושבה הקטנה הוכחה ניצחת שניתן להגיע לעצמאות.

הקבוצה והמדריכה – בזמן הסיור

מזכרת בתיה

מגדרה נמשיך לסיור במזכרת בתיה מושבה מטופחת ומשומרת היטב.

הראשונה שקמה כולה ביוזמת הברון רוטשילד והאיכרים שהתיישבו בה נבחרו בקפידה.

נמשיך למכון איילון ונשמע את הסיפור המסתורי שהתרחש מתחת לאדמה, מפעל נשק שהיה מוסווה במשך שנים.

מושבה היא יישוב חקלאי שהוקם על אדמה פרטית ע”י קבוצת משפחות, ובה בסיס העבודה היה משפחתי – כל משפחה עיבדה את אדמתה. מושבות נבנו בכל תקופות ההתיישבות, אך אופייניות לעלייה הראשונה.

מסיור רגלי ברחובות, המושבה שהפכה לעיר נמשיך ללב ראשון לציון הישנה, נצעד ברחוב ההיסטורי,

נדבר על סיפור הדגל וההמנון. נבקר במוזיאון בו נשמע על ההיסטוריה של התחבורה מהסוס ועד לאוטובוס,

גן המושבה שהוא ריאה ירוקה בעלת היסטוריה מאוד מעניינת.

ראשון לציון

המושבה ראשון לציון הוקמה כמושבה ליוצאי רוסיה, 17 משפחות מייסדים מז’ אירופאיות מארגוני חובבי ציון התיישבו ע”פ קביעת זלמן דוד לבונטין ראש “ועד חלוצי יסוד המעלה”.

ועד שתפקידו היה סיוע ליהודים בבחירת וניהול הקרקע לרכישה, מכיוון שלמתיישבים לא הייתה היכולת לתקשר בשפה המקומית,

להכיר את טיב הקרקע ולבצע בירוקרטית רכישה מול השלטונות,

על כל זה גם השליחים לא היו אמינים “הסרסורים השונים מאחינו מארץ הקודש, אשר למדו מעט לדבר ערבית, יסובו אותם כדבוֹרים”,

חיים אמזלג נשיא הועד רכש 3300 דונם אדמת “עיון קרא” פירושו מעיין הרפש ואכן המים בו היו לא שמישים,

לכן, הובילו מים ממקווה ישראל ובין דג’ן, 1882 המתיישבים קראו למקום ראשון לציון ע”פ “רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן, הִנֵּה הִנָּם ולירושלים מבשר איתן” (ישעיהו מא כז),

היו מחויבים לתקנות הועד וחיו בשיתוף כלכלי חקלאי.

הבילויים ממקווה ישראל עבדו בראשון לציון יום וליל, מאחר והובטחו להם הבתים הראשונים ע”י קרל נטר מייסד מקווה ישראל,

ההבטחה הופרה והבתים ניתנו לנכבדי ציבור.

בתום השנה הראשונה, המושבה הייתה על סף התפרקות “אין בית ואין סוכה או מלונה במקשה ואין עץ ואין אדם רק קוץ ודרדר הצמיחה האדמה”

זהו נס – נס ציונה

נסיים בנס ציונה בנחלת ראובן ההתיישבות הפרטית, נשוחח על הדגל ועל מיכאל הלפרן,

לא לשכוח תצפית על השקיעה משמורת האירוסים שמדגימה לנו באופן גס איך הטבע אט אט הופך לנדל”ן.

הטיול מלא בסיפורים נוסטלגיים ונוגע גם בהתגבשות הלאום שלנו וסמליו,

החל ממגן הדוד והדגל ועד ההמנון שאנו שרים עד ימנו אנו, מניחים ביחד יסודות לבניית מדינה יהודית.